ביקור חולים על ידי סמארטפון

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

כאמור, בפרשת השבוע כותבת התורה על ביקור חולים, כאשר לדעת בעל הלכות גדולות (מובא ברמב”ן שורש א’) מדובר במצוות עשה מדאורייתא, הנלמדת מהפסוק בפרשת סוטה ‘אחרי ה’ א- לוהיכם תלכו’. ולדעת הרמב”ם לעומת זאת, אמנם יסוד המצווה מדאורייתא, הכלולה במילים ואהבת לרעך כמוך, אך פרטי המצווה ועניינה מדרבנן.

מדוע יש לבקר חולים? מעבר לכך שיש בביקור את מצוות ואהבת לרעך כמוך, הטור (יו”ד סי’ רלה) בעקבות הרמב”ן כתב, שמטרת הביקור לראות האם החולה זקוק לעזרה בעניינים מסויימים, וכן מתוך כך שרואה אותו בצרתו – יתפלל ויבקש עליו רחמים. בעקבות כך כתב הבית יוסף (שם), שמי שביקר חולה ולא התפלל עליו – לא יצא ידי חובת מצווה זו.

הרב אשר וייס (ביקור חולים תשפא) חלק על ביאורו של הבית יוסף וסבר, שכאשר הרמב”ן כתב שיש להתפלל על החולה ולעזור לו, אין הכוונה שללא מעשים אלו לא יוצאים ידי חובה, אלא שאלו מעשים שנכון לעשות כאשר מבקרים את החולה (וזה טעם המצווה ועניינה), אבל יוצאים ידי חובה גם ללא מעשים אלו, וכן כתב להוכיח מדברי החפץ חיים (אהבת חסד ג, ג).

התעניינות בפלאפון

ייתכן שהמחלוקת כיצד מקיימים את מצוות ביקור חולים, משליכה על השאלה האם אפשר לקיים את מצווה הביקור באמצעות הפלאפון. כאשר מדובר בחולה במחלה מדבקת כמו קורונה והאופציה היחידה היא באמצעות הפלאפון, אין מחלוקת שכך יש לעשות. אלא שדנו הפוסקים האם אפשר לצאת ידי חובה מצווה זו גם במקרים בהם ניתן לבקר פנים אל פנים:

א. הרב משה פיינשטיין (יו”ד א, רכג) סבר, שכיוון כפי שראינו לעיל בדברי הרמב”ן מצווה ביקור חולים מורכבת ממספר עניינים שחלקם לא יכולים להתקיים בהתקשרות בפלאפון (למשל לראות איזו עזרה החולה צריך, וכן תפילה לאחר שרואים את החולה בפועל יותר משמעותית) – המבקר את החולה בפלאפון לא יוצא ידי חובת ביקור חולים.

אמנם דווקא משום כך, כיוון שישנם פרטים במצווה שאפשר לקיים גם באמצעות הפלאפון (כמו התעניינות במצב החולה) הוסיף, שחלקים ממצוות ביקור חולים כן מתקיימים, ולכן  יש משמעות להתקשר לחולה בפלאפון, וכן פסקו להלכה גם המנחת יצחק (ב, פד) והבאר משה (ב, קד), ובלשונו של הרב פיינשטיין:

“הנה פשוט לעניות דעתי, שאף שמקיים מצווה דביקור חולים, אבל אינו שייך לומר שיצא ידי חובה, כיון שחסר בביקור זה העניינים האחרים שיש בביקור חולים. ורק יצא מזה שאם אי אפשר לו לקיים בהליכה לשם, לא נפטר לגמרי, אלא צריך לבקרו במה שאפשר לו לכל הפחות עניין אחד או שנים שהוא גם על ידי הטעלעפאן.”

ב. הרב אשר וייס (שם) על בסיס שיטתו לעיל שהפרטים המרכיבים את מצוות ביקור חולים, הם רק כנותן טעם, ודברים שיש לקיים במהלך המצווה אך לא עיקר העניין, כתב שאחרי הכל כאשר חז”ל ביססו את המצווה, בפשטות קבעו שיש לבקר ממש את החולה, ולכן גם אם אפשר לקיים את הפרטים המרכיבים את מצוות ביקור חולים דרך פלאפון , מכל מקום חובה לבקר בפועל.

ג. גישה שלישית והמקילה ביותר, היא גישתו של הרב הוטנר (אגרות וכתבים, לג). על אף שתפס כרב אשר וייס, שכל הפרטים הנוגעים למצווה אינם עיקר המצווה, מכל מקום הגיע למסקנה הפוכה ממנו. מאחר ש’ביקור’ אין הכוונה ביקור כלשוננו היום -ביקור פיזי, אלא מלשון בקרה, לבדוק שהכל בסדר, דבר זה אפשר לקיים גם בפלאפון ואפשר דרכו לצאת ידי חובה, ובלשונו:

“בגוף החקירה, בוודאי שהצדק הוא כהחלטתו של כבוד תורתו, כי כל עזרה המוגשת לחולה בתורת חולה נכללת היא במצות ביקור חולים, ואין העניין תלוי אלא באומדנא של מילי דעלמא אם יש בפעולה הנידונית משום הקלה לחוליו של אדם. ולא עוד אלא שנראה כי תרגומה של המילה “ביקור” בביטוי “ביקור חולים” איננו “וויזיט” בלע”ז אלא שתרגומו הוא מלשון בקורת תהיה (ויקרא יט, פ), כלומר, העיון במצבו של החולה. וכדרך שאמרו גבי קורבנות טעון ביקור.”

לפי שיטתו כאשר הגמרא בנדרים (לט ע”א) כותבת שאפשר לשאול בשוק אדם על שלום בנו, אין הכוונה דווקא במקרה בו אי אפשר לבקר בפועל את החולה כפי שכתב הרב משה פיינשטיין, אלא גם במקרה בו אפשר, כשם שאפשר בהתקשרות בפלאפון. (אמנם ייתכן שגם הוא יודה במקרה זה שלא יצא ידי חובת ביקור חולים, כיוון שהביקור לא נעשה באופן ישיר אלא על ידי שליח

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך