הדרך לבחירת בן זוג

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

בפרשת חיי שרה מצווה אברהם אבינו את עבדו אליעזר לצאת לארץ מולדתו ולחפש אישה לבנו יצחק. יש להניח כי כאשר הטיל עליו משימה חשובה זו נתן אברהם בידיו כללים על פיהם יידע מי היא הנערה הראויה לבנו יחידו.
כללים אלו אינם מופיעים באופן גלוי ומפורש אלא שמתוך דיבורו ומעשיו של אליעזר יכולים אנו לנסות להתחקות אחריהם. וכבר לימדונו חז”ל כי “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”. ומתוך ש”מעשה אבות סימן לבנים” אפשר ומתוך עיון בדבריהם ובמעשיהם של עבדי האבות יוולד סימן יפה לנו הבנים.
כאשר אליעזר עבד אברהם מגיע לחרן עומד הוא על עין המים ונושא תפילה להצלחת שליחותו. בחיפושיו אחר אשב לבן אדונו אין הוא מציב את המראה החיצוני בראש תנאיו, אלא מתחקה הוא אחר מידותיה של הנערה אותה הוא מבקש:”והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק”.


שלימות הנתינה
בבקשה זו מלמדנו אליעזר כי  על אף שלתכונת הנתינה חשיבות עצומה בבנין הזוגיות, אין היא מספקת כשלעצמה באשר כל אוהב יבקש להעניק לאהובו את כל אשר לו. מבחנו של אליעזר יותר משעוסק הוא במידת החסד עוסק הוא בשלימותה. הוא אינו מסתפק בנכונותה של הנערה לחלוק לו ממימיה, הוא מבקש שמעצמה תבחין בגמליו הצמאים ותשקה אף אותם, בכך יידע כי שלימה נתינתה.
הענקה ונתינה אפשר שיבואו מתוך מעיין הרחמים המזעזע את ליבו של הנותן ולא מתוך חשיבות הנתינה כשלעצמה. התעוררותו של הנותן להעניק למקבל מעבר למה שנתבקש מלמדת על כי אין נתינתו נובעת מתוך הרחמנות הטבעית אלא מתוך הערכה לחשיבותה של הנתינה.
בעוד היענותו של הנותן למילוי צרכי המבקש מעידה על כי גומל חסד הוא, החיפוש אחר צרכיו של הזולת מעבר לבקשתו מעיד על רדיפתו את החסד. חסד הנובע ממקור זה שלם הוא ואינו מותנה ברחמים.
תכונה זו יש בה כדי לסייע רבות לבניית הקשר הזוגי. בני זוג המעניקים זה לזה את מבוקשם אינם מסייעים בכך לליבוי אהבתם, בהענקה זו משמרים הם את הקיים בלבד. ההענקה מעבר לצרכיו של בן הזוג היא שמשקה את גינת אהבתם ומשביחתה.
אלא שכדי להדביק יחד את הנפרדים אין די בכך. יופי פנימי על אף שחשוב הוא חסרון יש בו – פנימי הוא ואינו נראה אלא למבקשים אותו. תורתינו מלמדת כי יש לייחס חשיבות גם למראה החיצוני. כאשר פוגש אליעזר עבד אברהם בנערה היוצאת לקראתו על העין מציינת התורה “והנערה טבת מראה מאד”.


הבל היופי?
לאחר שעמדה הנערה במבחן החיצוניות ניגש אליה אליעזר ומעמידה במבחן הפנימיות. אין אליעזר מתרשם מיופיה החיצוני בלבד, הוא מבקש לבחון אם יש התאמה בין חיצוניותה לפנימיותה.
רבדים רבדים עשוי הקשר הזוגי ובשלושה מישורים מחבר הוא את בני הזוג, בנפש, ברוח ובנשמה. בגוף – מראה חיצוני. ברוח – מידות הנפש. בנשמה – קדושת הנישואין. כאשר ישנה התאמה בשלושת מישורי הקשר הזוגי גוברים סיכויי ההצלחה של בני הזוג.
בני זוג המבססים את זוגיותם על תאווה ומראה חיצוני יאלצו עם השנים להתמודד עם זוגיות מעורערת ושטחית. גורל דומה יפקוד אף בני זוג המבססים את חייהם על רגשות בלבד, גם אלו כנגד טבעם הם פועלים והיות וצרכיהם החומריים אינם נפגשים ואין בהם שיתוף יערער הדבר אף את הקשר הרגשי.
אשה יראת ה’
לאחר שמבחין אליעזר במראיה החיצוני וביופי פנימיותה בוחן אליעזר את חוסנה הרוחני של הנערה המיועדת.
כשם שלכל אדם יעדים חומריים בימי חלדו כך לכל אדם יעדים רוחניים אליהם חותר הוא במהלך חייו, כדי להתקיים לשניהם זקוק האדם. ההבדל בין בני האדם ניכר בהעדפתו של יעד אחד על פני חבירו.  רמתו הרוחנית של האדם מוצאת את ביטויה בהקדמתו את יעדיו הרוחניים לאלו החומריים. העדפה רוחנית זו ניכרת במידת הצניעות.
הצניעות מלמדת עי נושאה מעדיף את פנימיותו על חציוניותו. האשה הצנועה מודעת היטב למראיה החיצוני, אין היא מנוולת עצמה אלא מצניעה אותו. הנוהגים במידה זו מעידים על עצמם מתוך צניעותם כי החשיבות אותה הם מעניקים לפנימיותם גוברת על חשיבותה של  חיצוניותם.
לאחר שנענית הנערה לבקשתו  מתבונן אליעזר באופן בו שואבת היא מים מן המעיין. “ותרד העינה ותמלא כדה ותעל”. – “ראה שהיא לא שחה עצמה לשאוב ככל השואבות שזה אינו דרך צניעות… אלא ירדה לתוך העין. ותעל”.
מתוך התבוננתו מגלה אליעזר כי כל תנאיו נתמלאו. טובת מראה היא, מעוטרת במידת הנתינה השלימה ויעדיה הרוחניים מבצבצים מתוך צניעותה. ראויה היא הנערה לבן אדונו בשלושת מישורי הקשר הזוגי. אלא שכדי לשמר שלימות זו לבחינה נוספת היא צריכה.
בבית אדונו למד אליעזר כי יעדים רוחניים על אף שחשובים הם אין בהם די, העמידה האיתנה מול רוחות הזמן ופיתויי הסביבה היא אשר תאפשר לאדם להגיע ליעדיו הרוחניים. אליעזר שהכיר את ישמעאל בן אדונו ידע כי ההבדל בין יצחק לישמעאל לא נבע מן החינוך השונה לו זכו שהרי שניהם בבית אברהם גדלו ונתחנכו. ההבדל ביניהם נבע מחוסר מוכנותו של ישמעאל להתמודד עם הסביבה האלילית בכנען.
כדי להיות ראויה לבן אדונו בוחן אליעזר את עוצמת עמידתה מול סביבתה שטופת הזימה והאלילות בה גדלה ונתחנכה, משום כך מציינת התורה כי הנערה “בתולה ואיש לא ידעה” וביאר הנצי”ב:”שהתבונן בה שאין לה דבר עם אנשים כמו שראה שארי בתולות שהכל מכירין אותן באשר היו רגילין בכל יום להיות עם הרועים אצל הבאר”.
מתוך פרשה זו למדים אנו כי בטרם מבקשים אנו לבחור בן או בת זוג לבחינה זו אנו צריכים. א.האם המראה החיצוני נאה בעינינו. ב.האם מידת הנתינה הטבעית מעוטרת בשלימות הנתינה הערכית. ג.האם מידת הצניעות המלבלבת בנפשו. ד.חוסנו האישי אל מול הסביבה.
תכונות אלו נדרשות כדי לבסס קשר זוגי בן קיימא ואם נתרבו עליהן מידות טובות על אחת כמה וכמה.
“מעשה אבות סימן לבנים”

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך