‎⁨היהודי ואומות העולם⁩

עורך: שמעון צוויגנבאום
0 תגובה

עם ישראל קיבל את התורה, במעמד הר סיני לפני 3,333 שנה, ספר החוקים ומערכת המוסר האלוקיים, שהקדימו את המוסר האנושי באלפי שנים. שכן, בעוד המוסר האנושי, שאומנם התפתח, אך התקדם בצעדים איטיים ומסורבלים, ולעיתים מרובות הוכח ככושל וכלא עמיד בפני ניסיון הזמן, ונעשה צורך רב לעדכן אוו מפעם לפעם, המוסר היהודי, שניתן בתקופה בה אנשים היו נבערים מדעת, עובדי אלילים, והעולם היה חסר אשיות מדעיות ופילוסופיות – ובכל זאת – העם היהודי, נצמד למערכת חוקים מופלאה, שגרמה להשתאות והתפעלות גם בקרב אויביו ושונאיו הרבים, וכפי שמיעד הפסוק – “וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה”. (דברים ד’, ו’).
המוסר היהודי הקדים את זמנו וממילא הפך תשתית למוסר האנושי שטרם הבשיל והתפתח. בגרמניה, בין שני מלחמות העולם, החלו אנשים לכפור במוסר האנושי, בבקשם דרור וחופש ליצריהם החייתיים, משום כך, מצאו לנכון להכריז מלחמה על היהודים, אנשי המוסר וחוקי המצפון. ממפתחי תורת הגזע, מי שקרא לבני הגזע ‘הארי’ להשמיד את היהודים, היה אחד האנטישמים הגדולים בזמנו – הוסטון סטיוארט צ’מברליין – קבע כי – “תולדות היהודים, מושגים יהודיים, מחשבה יהודית ושירה יהודית נהיו לחלקי יסוד בחיינו הנפשיים, – – ירשנו מהם הרגשות נעלות מאד, נהיינו לתלמידי נביאים שהטיפו תורת מוסר חריפה וטהורה. – – הכרנו אמונה בכח אלוהי נעלה אמונה כה חיה ומשפיעה על החיים, שעיצבה מחדש גם את נשמתנו אנו ונתנה לה כיוון חדש. – – ישעיהו, ירמיהו ומשוררי התהילים נהיו, ומוסיפים להיות גם כיום לכוחות רבי השפעה בחיינו הרוחניים – -“
ניטשה, ה’אדמו”ר’ של היטלר, מה הוא חשב על היהודים? – “מה נתנו היהודים לאירופה?” – שואל ניטשה, ומשיב – “דברים רבים, רעים וטובים נתנו, וביחוד דבר אחד, שהוא גם מהטוב ביותר וגם מהרע ביותר – הם נתנו את התנופה המוסרית הכבירה, את מורא ההוד של תביעות ללא קץ ואחרית, את כל הרומנטיקה והשגב של בעיות מוסריות, הווה אומר – את החלק המושך, המלבב והמובחר ביותר של החיים על הריבוי הגוונים והפיתויים, אשר בדמדומי זריחתם או שקיעתם מתלהטים שמיה של תרבותינו האירופית. אנו – האמנים שבמשקיפים והפילוסופים, מודים ליהודים על כך”.
ורנר זומבארט, מגדולי וחשובי הכלכלנים שהיו אז בגרמניה, אויב הקאפיטליזם, האשים את היהודים בקאפיטליסטיות מגונה, טען כי הרכושנות היא יצירה יהודית טיפוסית, וגם דת היהודים מבוססת על “העקרון המסחרי” הודה אף הוא במפורש – “העם היהודי הכניס על ידי נביאיו את הנעימה המוסרית הגדולה למקהלת האנושות, ומוסיף ומכניס אותה אלינו עד היום על ידי טובי בניו. הרי הפתוס הטראגי הגדול השואף לתיקונו של עולמנו מקורו, סוף סוף ביהודה, וממנה עבר גם אל הנצרות. תפקידו של ישראל היה תמיד ומוסיף להיות גם עתה – להציב דוגמה ומופת שכנגד לעומת רוחה של יוון.” יש לציין כי למרות שנאתו הגדולה את היהודים ומסחרם הקאפיטליסטי כדבריו, נאלץ זומבארט להודות גם בהקשר הכלכלי כי, – “ישראל היה כמו שמש, במקום שזרח – חיים חדשים צמחו מן הארץ, במקום שעבר – חורבן בא אחריו”.
גדול הצוררים והמרצחים שקמו לעם היהודי אי פעם, היטלר ימ”ש התקיף את הנצרות משום שנדבקו בה חיידקים יהודים אלו – “האמונה המשיחית, תורת המוסר, רגש המצפון, ומושג החטא”. עוד טען היטלר כי – “מצפון זה, אינו אלא המצאה יהודית!”
ישנם רבים היום, גם בתוך האומה היהודית עצמה שתוקפים ומעמידים בסימני שאלה את מוסריותה של תורת ישראל, והתרבות ה’חשוכה הגזענית והמפלה’ הצומחת לאורה, הפוגעת בנשים או במיעוטים אחרים. אצל אנשים אלו – ידע היסטורי ודאי אינו הצד החזק – שכן ההיסטוריה מעידה כי המוסר היהודי, הוא זה שהחזיק מעמד 3,333 שנה, שרד את כל גלי המוסר הזמניים, את מלחמות הצוררים בדת, ואף שימש אדנים ויסוד למוסר האוניברסלי. עגלת מוסר תורתנו, טעונה היא בחוקים המכילים רבדים עומקים וצדדים רבים מאד. בא אדם, עם שניים – שלושה חוקי מוסר, ומתחיל להתלונן ולהתמרד כנגד המוסר האלוקי. הרי גם שני החוקים שלך, לפני 60 – 70 שנה אף אחד לא הכיר אותם, וכבר היום רואים אלו נזקים הם גרמו, ואילו החוקים שלנו קיימים שנים רבות ולא באש ריחם ואף היו אות ומופת לעיני כל העמים.
גם בתחום המשפטי, היו היהודים חלוצים, ומשפטי התורה היוו אבן יסוד לכל חוקה ומשפט של כל מדינה המכבדת את עצמה מאז ועד עצם היום הזה. וכפי שהעיד מומחה נאצי גדול למשפטים בשם האלמוט ניקוליי, אשר גילה, כי כל מושגי היסוד של חוק ומשפט הנובעים מהקודקס הרומאי (החוק הרומאי, היווה בסיס לתאוריות משפטיות רבות שצמחו עם השנים), שנתקבלו בעולם הנאור, כולל גרמניה, יסודם ברוח היהודי, – “יש לסלק כל מה שהוכנס אלינו כנכס זר במשך אלפיים שנות התפתחות החוק ונתקבל בשם ‘החוק הרומאי'”. ומאחר שכל תורת המשפט הרומאית היא יצירה יהודית, הרי ברור לחלוטין כי היהדות הטביעה את חותמה על כל מושגי המשפט בגרמניה, ולכן דרש המומחה הנאצי לבטל את כל חוקי המשפט שהיו קיימים אז בגרמניה – “היהדות השתלטה בכוונה תחילה על מערכת חיינו הרוחניים והרעיונות היהודיים רכשו להם השפעה גם על תורת המשפט שלנו, על תחיקתו, ועל השיפוט כולו”. – והתוצאה היא כי- “ההתפוררות הגזעית בתוך העם הגרמני והשפעת היהדות גרמו לסילופם ולביטולם של כמה מנהגים גרמניים עתיקים”. ולא עוד אלא ש – “נטלו מאיתנו גם את עצם הבנת עניין המשפט”.
העם היהודי, חירף הגלות הצרות וריבוי האנטישמיות, העמיד לעולם את חלוצי המדע והרוח, בכל התחומים, בין עם היו אלו סופרים, כקפקא, ואסרמאן, או פרנץ ורפל, פיזקאים כאיינשטיין, ופסיכולוגים כויקטור פרנקל ופרויד. וכן משוררים, ומוזיקאים רבים.
עצם הבנת חכמתו של העם היהודי היא בלתי נתפסת. הרי העם היהודי (אלו המגדירים עצמם יהודיים), מונה 0.02% מאוכלוסיית העולם, מה שלא משפיע על זכייתם של היהודים בפרס נובל. יהודים זכו בפרס נובל מעל 100% מכלל הממוצע העולמי של הזוכים. התחום בו זכו הכי פחות יהודים היה פרס נובל לשלום – 8.4% מכלל הזוכים – יהודים. הבא בתור אחריו – ספרות – 12.9.
ואם אלו הנתונים בשני התחומים הללו, נבחן כעת את נתוני הזוכים בתחומים מדעיים או מחקריים – כימיה – 19.7%, פיזיקה – 25.9, פיזיולוגיה או רפואה – 25.6%, ובכלכלה – נתון בלי יאמן, 40% (!) מכלל הזוכים.
גם בין אמני משחק החשיבה העולמי, השחמט, נמצאו יהודים רבים, בכמות לא פורפוציונאלית כלל לגודלו של העם עצמו, עד כדי כך, שהמשחק כונה בשם – “המשחק היהודי הלאומי”, (כתב העת “ניו ארה אילוסטרייטד”, 1905).
ארגוני צדקה וחסד קמו בין היהודים שעה שאצל אומות העולם לא היו קיימים כלל, וגם בימינו אנו, עצום הוא מספרם יחסית לשאר העולם. גם החינוך ביהדות קיבל פינה חשובה, עוד בטרם הכיר שאר העולם בחשיבותו. הגניוס היהודי, טומן בחובו חכמה, רחמים, נתינה, יכולת התארגנות, יצירתיות, שאפתנות ומידות טובות. דבר זה עובדה מוכחת בפני כל העולם ואיש לא יערער על כך. כמה טיפש צריך להיות כדי להתעלם מכל תכונות נאצלות אלו של עמנו, כדי להדמות לגויים ולאומות העולם ‘ככל הגויים בית ישראל’. שלא לדבר על לחפש מוסר אחר, בקרב הגויים, שעה שהם עצמם מנסים לשאוב את מוסרם מבאר תורתנו. אדם פיקח, ישכיל להצמד אל תורתנו, שתהיה נר לרגליו, וכך, לא רק הוא עצמו יזכה ליהנות מכך, אלא הדבר ישפיע על כל העולם, אשר יביטו בו בהערצה, “כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה”. (דברים ד’, ו’).

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך