ושמרתם ועשיתם (לפרשת ואתחנן)

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

בפרשת השבוע מזהיר משה רבנו את בני ישראל על קיום התורה והמצוות, הוא שב לתאר להם את מעמד הר סיני ועשרת הדברות. בין השאר הוא מזהיר אותם מפי הקב”ה: “ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”.

רש”י במקום מסביר: “ושמרתם – זו משנה”. דהיינו, ה’שמירה’ של התורה שעליה מדברים כאן היא לימוד התורה והשינון (‘משנה’ מלשון ‘שינון’ וחזרה) של המצוות ודרך קיומן, כדי שניתן יהיה לדעת כיצד שומרים אותן.

אם כן, למה התכוונה התורה באומרה “ועשיתם”? על כך מסביר רש”י הקדוש “ועשיתם – כמשמעו”

אבל הפסוק ממשיך עוד: “כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”. בפשט הדברים נשמע שהתורה ומצוותיה הן חכמתם המיוחדת של בני העם היהודי.

הבה ונקבל רובד עמוק ומעשי יותר באמצעות מעשה שהיה. בעצם, שני מעשים… על  אותו עיקרון, אבל ההיסטוריה לימדה שסיפורים תמיד כדאי לשמוע:

המעשה הראשון אירע עם צדקיהו מלך יהודה, ונבוכדנצר. חכמינו ז”ל מספרים שלא צדקיהו היה שמו מתחילה, כי אם “מתניה”. אלא שנבוכדנצר השביע אותו, וכדי שלא ישכח את השבועה שינה נבוכדנצר את שמו ל”צדקיה” – שיצדק בדיבורו.

על מה הייתה השבועה? ובכן, באחד הימים נכנס מתניה לארמונו של נבוכדנצר כדי ללבן עימו נושא מדיני כלשהו, להפתעתו ראה שלמלך בבל האדיר מוגשת ארוחה. הארוחה כללה לא פחות ולא יותר צלחת ועליה כפותה ארנבת. למה צריכים לקשור את הארנבת? כדי שלא תברח…

הארנבת הייתה חיה, עקודה על גבי הצלחת, ולא היו באזור סכין ומזלג. נבוכדנצר הגוי האכזר – אכל… תלש רגל ועוד רגל, וכך עם הפרווה והעצמות אכל ארנבת חיה שמתה בייסורים נוראים. זו הייתה ארוחת הצהריים שלו… 

כדי שלא תהיינה בושות בעיתונות, השביע המלך הבבלי את המלך היהודי הכפוף למרותו שלא יספר את הדבר, אבל צדקיהו לא עמד בפיתוי ועבר על שבועתו. סופו של הסיפור היה נורא ואיום, ולא כאן המקום להאריך בו. 

הסיפור הבא היה עם אחד מתלמידיו של הפילוסוף היווני הנודע, אריסטו. זה האחרון נכנס לבית מורהו בשעת סעודת הצהריים וראהו אוכל בידיים, מלקק את אצבעותיו וממצמץ בשפתיו כאחרון הזללנים בשוק. התלמיד תהה בנימוס הכיצד זה אוכל אריסטו בצורה בזויה שכזו? ואריסטו השיב בלי לעפעף: “כשאני אוכל – אינני אריסטו”….  

דרש על כך הרה”ק רבי מאיר הורוביץ, ה’אמרי נועם’ מדז’יקוב, שהתורה מלמדת אותנו שהעובדה שיהודים לומדים את דיני התורה (ושמרתם) וגם מקיימים אותם (ועשיתם) באופן עקבי ולא רק כאשר הם בנוכחות אנשים אחרים, זוהי מעלתם של ישראל על פני אומות העולם: “כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”, שהם רק לומדים אבל לא מתחייבים ליישם, ואילו אנו היהודים מקיימים את הלימוד הלכה למעשה.

וכך כתב רבנו משה בן נחמן, באיגרת המפורסמת ששלח לבנו, ‘איגרת הרמב”ן’: “כאשר תקום מן הספר תחפש בו דבר שתוכל לקיימו”. דהיינו, מיד כאשר סיימת ללמוד משהו חדש, תבדוק האם יש לך אפשרות לקיים אותו הלכה למעשה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך