חודש אלול – הזמן לשינוי

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

שני נערים פגשו יהודי בעל זקן ארוך ושאלו אותו: אמור נא לנו, כיצד אתה ישן, עם הזקן מעל השמיכה או עם הזקן מתחת לשמיכה?

לאחר שלושה ימים פגש בהם שוב וכמעט הפליא בהם את מכותיו. ראו, הֶרְעִים עליהם בקולו, זה שלושה ימים שאינני ישן בגללכם, כי אינני יודע מה נוח לי יותר, לישון עם הזקן מעל לשמיכה או  מתחת השמיכה.

וכי היאך ישן עד עתה? לא חשב על כך, הא?

אנו חיים במירוץ. עושים את מעשינו, בדרך כלל, מתוך הרגל ואיננו פנויים לעצור ולחשוב: אולי אפשר אחרת? טוב יותר? החיים זורמים, מתנהלים פחות או יותר, וכך יום רודף יום שבוע רודף שבוע ושנה אחר שנה, לא תמיד חשים נעים עם התוצאות, אבל ממשיכים ושורדים…

באופיינו אנו בנויים כך שאנו רוצים לעשות שינוי ויכולים לעשות אותו. אלא שדפוסי חשיבה, תפיסות ואמונות גוזלים מוטיבציה לשינוי וההרגלים מקבעים אותנו. אנו נוטים לפרשן התנהגויות של בני אדם ולהגיב בהתאם לפרשנות. לומר משהו כמו: אסור לוותר! מי שמוותר הוא “פרייר” ולהתנהג בהתאם.

לפעמים אנו לא מאמינים בשינוי כי חוששים להתאכזב ולחוש: ידעתי שזה לא ילך. הנה שוב כעסתי  אין טעם להתאמץ ולנסות שוב, כזאת אני ולא יעזור שם דבר.  

אם כל השנה אנו מנוהלים וחיים בהישרדות הנה קיבלנו את מתנת החיים הגדולה ביותר שהיא היכולת לעשות שינוי. לעשות אחרת, לשלוט בחיים שלנו.

בשיר השירים הדוד קורא לרעייה בכמה כינויי חיבה ואהבה ומתחנן לפניה: “פתחי לי אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי“…הקב”ה קורא לנו לערוך שינוי לעשות משהוא קצת אחרת ממה שעשינו עד עתה. כמו: לדבר יותר בנחת, לעודד, לפרגן, לראות חיובי, אבל הרעייה משיבה: “…רחצתי את רגלי איככה אטנפם” יש לי הרגלים שקשה לי לשנות. איך אוכל אחרת? אני חי כך כבר 30 ,40, 50 שנה…זה המצב ואין מה לעשות…

הקב”ה לא מוותר לנו. הוא לא מוכן לתת לנו לשקוע בהרגלים ולהתנוון. הוא רוצה  שנשאף, שנחיה שנהיהבעלי שליטה על החיים ואנו נבחר להתנהג אחרת.

הוא מצווה על משה רבינו: “של נעליך מעל רגליך“. להשיל את המנעולים מעל ההרגלים. להשתחרר ממקובעות חוסמת שתוקעת מלהתקדם.

בדרך כלל צריך לשם כך דחיפה מבחוץ אבל אז זה כואב, כמו שממשיך שלמה המלך בשיר השירים: “דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו”. החור, הכאב, החסר, המכה שנוחתת הם אלו שמעוררים לחשוב: די! עד כאן, אי אפשר להמשיך כך,  חייבים לעשות שינוי.

אבל יש דרך נוספת.

בכל שנה, כן, בכל שנה יש לנו מתנה של ארבעים יום לעשות חשבון עם עצמנו. משהו שיבוא מתוכנו, מאתנו. לבדוק מהן האמונות שעל פיהן אנו מגיבים ומתנהגים. לשאול את עצמנו שאלות כמו: מה קורה לי כשהילד לא שומע בקולי? מה אני מרגיש או עושה שגורם לו לא לשמוע? לבחון את תפיסות העולם שלנו על עצמנו ועל אחרים. לבדוק מחדש בבנק האישיות את מצב החשבון שלנו.  

לקראת השנה החדשה יש לנו הזדמנות לשנות את הטעון שינוי ולחזק ולשנן את כל הטוב שיש בנו ובאחרים.   

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך