כוחו של הדימיון

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

בדמיון, כך מסתבר, טמונה יכולת עצומה להביא לתהליכי שינוי חיוביים. ננסה לבחון את מקומו של הדמיון, המוכנה בלשון הרמב”ם כ”הכוח המדמה” בנפש האדם ונבחן האם ניתן לרתום אותו למטרות של ריפוי והבראה.

בתחילת שמונה הפרקים מפרט הרמב”ם את מבנה נפש האדם כדלקמן:
“והחלק המדמה- הוא הכוח אשר יזכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם עם קצתם, ויפריד קצתם מקצתם. ולפיכך ירכיב זה הכוח מן הדברים אשר השיגם- דברים אשר לא השיגם כלל, ואי אפשר להשיגם, כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באוויר… והרבה מאלו הנמנעות, ירכיבם הכוח המדמה וימציאם בדמיון…” (רמב”ם שמונה פרקים, פרק ראשון)


בניגוד לשכל שמנתח וחושף את חוקיות הדברים ואת הנסתר שמאחורי הגלוי, הכוח המדמה הוא כוח מרכיב שעושה סינתזה בין ההבנות השונות, ויוצר מהות חדשה מבין כל המרכיבים. בדוגמה שהביא הרמב”ם בעצמו הוא מדבר על ספינת ברזל מעופפת, שאת הרעיון לכך שאב האדם בשכלו מתוך התבוננות בציפורים ובעופות. הכוח המדמה חיבר בין שני רעיונות שאינם קשורים ביניהם, כלומר ספינת ברזל ועופות, ויצר תמונה של ספינת ברזל מעופפת. בדוגמה שהביא עשה הרמב”ם עצמו שימוש בדמיונו והגה ספינת ברזל מעופפת, רעיון שהפך ברבות הימים למציאות.


המעלה שאנו מייחסים לחומר, לממשי, למציאות, יצרה זילות של הדמיון, והוא נחשב במשך שנים רבות לנחלתם של ילדים וכאמצעי לשעשוע ומשחק, שלא ניתן להתייחס אליו ברצינות. אולם בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת דרך חשיבה שמאמצת אל ליבה את נקודת המבט של הילדים ודוגלת במשחקי הדמיון כשיטה טיפולית לריפוי ותיקון עולם הרגש.


הדמיון יכול לשמש פעמים רבות כקצה חוט ממנו ניתן למשוך אלינו מציאות חלופית משופרת. במקרים בהם אדם מוצא את עצמו במצבי כישלון, דחק, טראומה, חרדה והיסטריה שגורמים לקונפליקטים בחיי המשפחה, בעבודה ובהישגי החיים, ניתן להשתמש בדמיון ככלי לאיתור תסריטים מקדמים חיוביים, אותם ניתן, בתהליך של עבודה טיפולית, להפוך למציאות, ולוותר עקב כך על המציאות הכושלת.


בין מציאות לדמיון קיים חוט מקשר שעובר בתפר שבין המודע לתת-מודע, בין הפנימי לחיצוני, בין הסמוי מן העין לבין הגלוי והידוע לכל. זהו חוט שלכאורה איננו הגיוני אולם אם מציאות חיים קשה בעברו של המטופל יצרה אצלו תפיסה דמיונית ולא מציאותית של ההווה, ניתן ליצור תפיסה חדשה, המבוססת על הנתונים העכשוויים, באופן שלא עברו של המטופל מנהל אותו אלא הוא מנהל ובורא את מציאות חייו בעצמו.


להלן תיאור קצר של חלק מהשיטות הטיפוליות שעושות שימוש בדמיון ככלי ריפוי.


דמיון מונחה
עולם הדימויים הוא כוח אוניברסאלי רב עוצמה בתהליכי שינוי, ריפוי וצמיחה. תהליכי הדמיון המונחה מאפשרים לרתום את העוצמה הזו באופן מובנה כדי לזהות אפשרויות חדשות, לחשוף כוחות חבויים ולעורר משאבי מרפא. באמצעות תהליכי דמיון מונחה אנו פוגשים את עולמות הגוף והנפש, המחשבות והאמונות, ולומדים לבחון חיים, כאב, פגיעות ועוצמה מזווית הראיה של העולם המטפורי וכיצד להשפיע עליהם באופן ניכר. חלק משמעותי מוקדש לזיהוי הסימפטומים הגופניים, הרגשיים, המחשבתיים והתנהגותיים. בדמיון אפשר לפתח “קשב מודע” ככלי למפגש עם התהליכים הפנימיים, קשב ללא שיפוטיות, ביקורת, דעות קדומות או מאמץ לשנות. על פי עקרון זה ראיית הדרמה בבהירות היא הצעד החיוני ביותר לשחרור ממנה. עצם המגע הקשוב עם המימדים השונים של המציאות הגופנית-נפשית, דרך הדימויים והדיאלוג אתם, הוא זה המאפשר לתהליך הריפוי הייחודי לגלות את עצמו.


פסיכודרמה, דרמה-תרפיה, אמנות הסיפור, ציור
טיפול באומנויות כגון דרמה, אמנות הסיפור וציור, מבוסס על ההנחה שיצירת מרחק בין המטופל ליצירה, בדומה למרחק בין המציאות לדמיון, משרה ביטחון ומוריד את סף האיום שהמטופל עלול לחוש בסביבה טיפולית. בנוסף, הטיפול באומנויות מאפשר למטופל ליצור אבחנה ברורה בין מציאות לדמיון, אבחנה אותה הוא יכול להשליך גם על חייו היומיומיים, כחלק מתהליך הריפוי. בנוסף מאפשרת העבודה באומנויות חשיפה של האני הסמוי ושל מקומו של המטופל בעולם וזאת באמצעים ישירים, ומבלי להזדקק להסברים שכלתניים ומילוליים.


מדיטציה
המדיטציה היא דרך להרגיע, לאזן ולרכז אדם שנמצא במצב של סערת רגש, הפרעה, או חוסר מיקוד. באמצעות מדיטציה מונחית ניתן להסב את תשומת הלב של המטופל מהרעשים החיצוניים אליהם הוא חשוף, ולהתרכז בשקט הפנימי שקיים בתוכו. המדיטציה יכולה למשמש כמווסת רגשות, טיפול מונע ושלב מקדים לפני הטיפול עצמו. מחקרים רבים קיימים היום שמעידים על ערכה של המדיטציה בהפגת מתחים, הורדת לחץ דם, איזון ורגיעה.

לסיכום ניתן לומר כי קצרה היריעה מלתאר את השתלשלות התהליך הטיפולי אשר במהלכו נעשה שימוש בדמיון, בין אם דמיון מודרך או כל כלי טיפולי אחר. אך מתוך הדברים שהובאו, ניתן להבין כי מדובר בתהליך רב עוצמתי המאפשר למטופל להמריא ולצלול למעבה הנפש, ולהביא משם בעצמו את החומרים הדרושים לו לריפוי. השימוש בדמיון מאפשר למטפל לעקוף את מנגנוני החשיבה הרציונאלית ואת המחסומים שמונעים גישה לשורש הבעיה, ואין ספק כי מטפלים שידעו להשתמש בכלי זה בתבונה יביאו לתועלת ולבריאות המטופל.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך