לימוד התורה גורם לחזרה בתשובה

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

חכמים תיקנו להתפלל בכל יום שנזכה לשוב בתשובה, בברכת השיבנו אבינו לתורתך, השאלה המתבקשת היא, מדוע כאשר חכמים תיקנו לנו לבקש שנזכה לשוב בתשובה, הם פתחו במילים ‘השיבנו אבינו לתורתך’, מדוע מצוות התשובה היא דוקא ע”י לימוד התורה? ומהו הקשר של מצות תלמוד תורה לתשובה? ובכלל כיצד ניתן לעשות שינוי אמתי? כיצד ניתן להצליח לשוב בתשובה באמת? ומהו בכלל תשובה? ומה אם נשים שאינן מצוות במצות לימוד התורה, כיצד הם יעשו תשובה, אם התשובה קשורה ללימוד תורה? במאמרנו נבאר נקודות אלו ועוד, ע”פ הסברת הקשר בין לימוד התורה ומצוות התשובה.

אולם לפני שנפתח אביא סיפור קצר, על ישיבת צוות שהתקיימה בישיבה לחוזרים בתשובה בחדרו של ראש הישיבה הגאון רבי נח וינבך זצוק”ל, רבי נח שאל את צוות הישיבה מדוע היו בישיבה תקופות טובות יותר, ותקופות טובות עוד יותר? הצוות עמל לפצח את הנוסחה כיצד היו מחזורים שאותם מתקרבים הצליחו מעל המשוער בצורה פלאית, ואילו בתקופות שונות הצליחו – אך הצוות שאף ליותר. המסקנה אליה הגיעו כי בכל פעם שמסיבות שונות ביססו את מצות התשובה וקירוב הרחוקים לחבר את המתקרבים בצורות שונות אל השם היתה הצלחה, אולם כאשר חיברו את המתקרבים לדף הגמרא ההצלחה היתה מושלמת. ומדד ההצלחה עמד בצורה חד משמעית ביחס ישיר כמה באותה תקופה הצליחו לחבר את המתקרבים אל דף הגמרא!

ננסה במאמר זה לעמוד על קסמו של דף הגמרא? וכיצד מיישמים זאת למעשה?

מעלת הברכה וענינה

החרדים והשל”ה כתבו צריך לכוין בברכת השיבנו אבינו לתורתך יותר מכל הברכות האמצעיות שבתפילה, משום שהיא תועלת הנפש ורפואתה. וחייב אדם לבקש שהשם יחזירו בתשובה, לפי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וכשם שחייב לבקש על עצמו, חייב לבקש גם על פושעי ישראל. נקיים את חובתנו בימים אלו לשוב בתשובה, וננסה להבין מעט את ענינה ונוסח ברכה זו.

הקשר של התורה עם התשובה

נפתח בנוסח התפילה, ‘השיבנו אבינו לתורתך’, רבי חיים מוואלוז’ין עמד על כך, וביאר שעיקר התשובה השלמה האמתית היא תשובה מאהבה. ואדם אינו יכול להגיע לאהבה אמתית ונכונה של הבורא אלא רק ע”י עסק התורה כראוי. וכפי שנאמר בזוהר אם אדם רחוק מהתורה הרי רחוק מהקב”ה, ואם אדם קרוב לתורה הרי הוא קרוב להקב”ה. .

בדומה ביאר החיי אדם שמי שרחוק מהתורה רחוק מעבודת השם, ולכן עוון ביטול תורה חמור יותר מכל שאר העבירות , וכפי הריבוי בעסק התורה, כן יתרבה ויתקרב לעבודה, ולכן תיקנו את הבקשה לתשובה השיבנו אבינו לתורתך.

בצורה דומה מבאר הגאון רבי אשר שלמה ברמן ראש ישיבת פונביז’ את האמור בפרשה הקודמת: ‘כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא וגו’. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא וגו’. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. הרמב”ן מפרש את הפסוק על מצות התשובה, אולם הוא מוכיח שגם לדעת הרמב”ן הפסוק מדבר על לימוד תורה, וכיצד יתכן שהפסוק מדבר על שני מצוות שונות. וביאר שמצות התשובה כוללת שני חלקים את החלק הטכני של לשוב ולהפסיק לחטוא, ואת החלק העיקרי לשוב להיות קרוב אל השם, והצורה המקסימלית להיות קרובים אל השם ניתן לקיים רק ע”י לימוד תורה, שהרי ישראל השם והתורה הם אחד , ולכן הפסוק המדבר על מצות התשובה, אולם הצורה המעשית ליישם זאת הוא ע”י לימוד התורה.

הבן איש חי ביאר ע”פ דברי האר”י הקדוש שעוונות האדם גורמים לו שמסתלק ממנו אור הקדושה הנוצר מהתורה התפילה והמצוות, ולכן מוטל עלינו להתפלל שישיב השם עלינו את האור הקדושה הנמצא עלינו מכח לימוד התורה, ולקרב אותנו לעבודתו יתברך, ובכך ימשך גם אור קדושה מעבודת השם בתפילה ובמצוות.

השל”ה ביאר שהקשר הוא גם להיפך, ע”פ דברי המקובלים שכאשר אדם מנסה ללמוד תורה, והוא מרגיש שהוא לא מצליח להבין איזה ענין מהתורה, זה סימן שיש לו עוון המפריע לו להשיג את התורה, ולכן הוא צריך להתחרט על עוונותיו, להתוודות ולשוב בתשובה להשם, ולהתפלל שהוא יזכה להבין את הענין, ואז לאחר שיתכפר לו העוון יוכל להשיג את הבנת התורה הקדושה כראוי, ולכן לאחר שמתפללים להשם שיתן לנו חכמה בינה ודעת להבין את התורה, מבקשים אנו גם השיבנו אבינו לתורתך, ובכך שנזכה לשוב בתשובה שלמה נוכל גם להבין כראוי את התורה.

המקובל הגר”י הלל שליט”א ראש ישיבת אהבת שלום ביאר, שאדם אינו יכול להגיע לתשובה שלמה, בלי ללמוד את התורה, ולדעת באמת מהו חומרת החטא, פרטי החטא, כיצד עליו לנהוג לעתיד, מהו הסדר הנכון והראוי בעובדת השם, ולכן אנשי כנסת הגדולה בגודל חכמתם וברוח הקודש ששרתה עליהם, כאשר תיקנו ברכה לבקש שנזכה לשוב בתשובה שלמה, אף שכעת ביקשנו בחונן דעת שנזכה ללמוד תורה, שבים אנו ומבקשים שוב השיבנו אבינו לתורתך, ורק בכך נוכל להגיע לשלב הבא ‘וקרבנו מלכנו לעבודתך’.

הגר”י הלל מוסיף שכל עוד האדם עושה עבירות, הרי הוא מתנהג כבהמה והוא איבד את הצלם אנוש שבו, אך לאחר שהאדם לומד תורה הרי חוזר אליו הצלם אנוש, ומשכך נאמרו תיקונים שונים שהאדם יכול להעשות כדי למחוק את החטא לחלוטין, והוא זוכה לכתר השלמות. אולם אם האדם יעשה את כל התיקונים הללו עוד לפני שהשיב לעצמו את צלם האלוקים ע”י לימוד התורה, משול הדבר לחיה או בהמה שנגלגל אותה בשלג, נלביש אותה שק, ונגרור אותה בחרולים, ונעשה לה כל מיני עינויים קשים, הרי נשארת בהמה כפי שהיתה ואין כאן שום תיקון.

תלמיד חכם בחזקת שעשה תשובה

בגמרא נאמר תנא דבי רבי ישמעאל, אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, שבודאי עשה תשובה’. כלומר גם אם תלמיד חכם חטא ונכשל בעבירה בלילה, יכולים אנו להיות בטוחים שעד הבוקר הוא בודאי עשה כבר תשובה על החטא, ולכן אסור להרהר אחריו ביום.

בתנא דבי אליהו מוסיף על כך שנאמר : ‘וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה’, ואין אהבה אלא תורה, כלומר התורה שהיא גורמת לאהבת השם מחד, ומאידך לכך שהבורא אוהב אותנו אהבה רבה, ומשכך התלמיד חכם בודאי כבר עשה תשובה.

הרי שלמדים את עוצמתה של אדם ששקוע בתורה, לימדו התורה אינה יוצרת את הכוחות והאפשרות לשוב בתשובה בלבד, אלא מבטיחה תהליך זה, עד שמוטל עלינו לשער כי בודאי ע”י כוחות אלו הלומד כבר שב בפועל בתשובה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך