לכו ונשובה אל ה'

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

במוצאי השבת כל עדות ישראל מתאחדים באמירת סליחות. סליחות לא אומרים, לא שרים, ואפילו לא מתפללים, סליחות: 'מבקשים!'  אמירת נוסח הסליחות על פסוקיה ופיוטיה היא מתוך מטרה- לעורר את לב האדם לשוב אל אלוקיו.

"אמר רב הונא – כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו!" שואלת הגמרא: הותרה לו סלקא דעתך ?!  אלא נעשית לו כהיתר." (קידושין מ"א)  יש להבין מה פשר הדבר: "נעשית לו כהיתר"?! מבאר זאת בעל ה"שפתי חיים" זי"ע,   שכאשר חוטא האדם לראשונה בחייו  בחטא מסוים, טבעי שיחוש זעזוע גדול מעצמו, בושה וייסורי מצפון. אך טבעם של רגשות  לחלוף ולהתפוגג, על כן אם הוא לא יעשה תשובה אמיתית סביר להניח שישוב על מעשהו!, אך בפעם השנייה ייווכח שבנוסף לחטא עצמו, תחושות מצפונו – כהו, הכאב  כבר לא בעוצמה שהייתה כבראשונה! . אך אם כעת הוא לא יישוב אזי סביר להניח שיחזור על אותו חטא ביתר קלות כי עוצמת המצפון פחתה עוד יותר! וכך עד לפעם השישית או השמינית… ואז הוא יגלה שמצפונו חדל לפעול לחלוטין  ונכנס הוא לתרדמת עמוקה… ומעתה הוא עושה את העבירה בלא להניד עפעף! ללא כל נקיפות מצפון. זהו מה שחז"ל למדונו: "נעשית לו כהיתר". מלבד חומרת החטא, איבד האדם גם את הרגישות הטהורה שהייתה פעילה בו עד כה.

מה א"כ ניתן לעשות כדי לעוררו ולחיותו ?! עם איזה "שוק חשמלי" נעורר את המצפון?! התשובה היא לעורר את הרגשות ע"י התבוננות בהשלכות החטא ותוצאותיו . כפי שהמשנה באבות מלמדת אותנו: "שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירה" כלומר, על שבעה סוגי עבירות  באים אסונות גדולים ונוראים לכל העולם! וכל זה  בעקבות חטאו האישי של האדם הבודד.  נוסף על כך הצער האין סוף של השכינה הק' כפי שמבאר ה"נפש החיים" זי"ע בעונשו של חוטא: "והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים . אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון . כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו." וכן  הרמב"ם  בהלכות תשובה "התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שׂנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, וכו'  והיום, הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. " כלומר התוצאה הכאובה ביותר של החטא  היא ריחוק מאבינו מלכינו הקב"ה ריחוק עד כדי תיעוב ושיקוץ!.

ובפרט לכשנתבונן בנוסח של תפילת "נתנה תוקף":  "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה, עד יום מותו תחכה לו, אם ישוב מיד תקבלו" – נוסח זה מבוסס על  דברי הנביא יחזקאל: "כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה" . מבהיל! לחשוב ולהרהר בזעזוע  בעצם המחשבה שהקב"ה מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו  כביכול יושב וממתין  לנו שנשוב!! בימים אלו ש"המלך בשדה" יש סיוע מיוחד לפתוח דף חדש, בבחינת: "חדש ימינו כקדם" להחזיר ולחדש את רגישות המצפון כפי שהייתה קודם לחטא

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך