מידת סדום

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

במסכת אבות התבאר עניין מידת סדום: "האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מידה בינונית, ויש אומרים, זו מידת סדום".

דברי המשנה צריכים ביאור, כי לכאורה מידה זו של "שלי שלי, שלך שלך", אינה נראית גרועה, אלא ממוצעת, כפי שמבואר בדעה הראשונה שהובאה במשנה. ואם כן מדוע, לפי הדעה השנייה, מכונה מידת זו "מידת סדום", על שם אנשי סדום שהיו "רעים וחטאים מאד". בנוסף, הרי שאנשי סדום נענשו בעונש רע ומר, כמבואר בפסוקי פרשתנו, ואיך ניתן להתאים את עונשם הכבד למידת "שלי שלי, שלך שלך"?

אולם, באמת מידה זו גרועה היא, כי עניינה שלילת מידת החסד, שכן מי שאומר "שלי שלי, שלך שלך" מנתק את עצמו מן הזולת, ואינו יכול ליטול חלק במידת אברהם אבינו, מידת החסד שעליה העולם עומד . ועדיין, נקראת היא "מידה בינונית" לדעה אחת, משום שכך היא דעת רוב האנשים. המידה הבסיסית באדם אינה מידת הנתינה, אלא מידת האנוכיות, וכך היא, אפוא, מידה בינונית: העבודה המוטלת עלינו היא לצאת מה"בינוניות", ולעמול להחדיר ולהעמיק את מידת החסד בקרבנו.

אך הרוע המיוחד של אנשי סדום הוא במה שהוציאו את המידה מהקשרה הפרטי, ומִיסְדוּ את העיקרון של "שלי שלי, שלך שלך", כך שנהפכה לשיטת חיים החובקת הן את כללי המוסר, והן את כללי המשפט. התפיסה הכלל-חברתית הדוגלת ב"מידת סדום" גרמה לחברה כולה להתפורר, ולכל הרעות שבעולם, עד שנענשו בעונש הנורא המתואר בפסוקי התורה.

איך הגיעו אנשי סדום למידה זו? מתוך עיון בדברי הגמרא עולה שחטאם של אנשי סדום ועמורה נבע מחמת ארצם הפורייה ורוב השפע והטוב שהיו להם: "תנו רבנן, אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא". מתוך עושרם, והבקשה לשמר אותו מפני אורחים ועוברי דרכים, אותם ראו כסכנה לממונם, פיתחו לעצמם אנשי סדום שיטת חיים ומערכת משפט השוללת מכל וכל את החסד והנתינה.

בדרך זו ביאר רבי יצחק עראמה, בספרו "עקידת יצחק", את הרוע הנעוץ במידת סדום של "שלי שלי, שלך שלך". לדבריו, שתי הדעות המובאות במשנה הם "דברי אלקים חיים", אלא שזו מדברת על יישום המידה ביחיד, וזהו בנוגע ליישום המידה בציבור. אמנם ביחיד המידה היא "מידה בינונית", אך כאשר הדבר נעשה על ידי ציבור שלם, הממסד את המידה הזו במערכת של מוסר וחוק, הרי זו "מידת סדום", המהווה שורש פורה של רוע ואכזריות.

אכן, כפי שמבואר במדרשים, מעשי אנשי סדום כללו מעשים נוראים של רדיפות, עינויים, ורציחה – ואפילו עבודה זרה (ראה סנהדרין, שם, שעברו על איסור ברכת ה'). אולם, השורש לכל ההשלכות הרעות של אנשי סדום הייתה המידה שהושרשה ביניהם – "מידת סדום" המבקשת להרוס את חיי החברה, תוך שימת חיץ בין איש לבין רעהו.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך