מכונית אוטונומית בהלכה

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

לפי הערכות מסוימות, בעוד כעשר שנים ינועו בכבישים לא מעט מכוניות ללא נהג – אוטונומיות.
מכונית אוטונומית היא כזו שמנווטת את עצמה, בכביש ציבורי, ללא התערבות פעילה של נהג אנושי וללא תכנון מיוחד וביצוע התאמות
מיוחדות בכבישים. הדבר נעשה בעזרת חיישנים שונים, כגון מצלמות, מכ”מים וסורקי לייזר קדמיים ואחוריים, המעניקים למכונית
את האפשרות ‘לחוש’ את הסביבה, ובמערכת היודעת לעבד את המידע הקבוע המתקבל – כגון שלטים, צמתים ומבנים, ואת המידע
המשתנה – כגון מכשולים ועצמים זמניים, ועל פי המידע, לתכנן את מסלול הרכב בזמן אמת ולאפשר נסיעה בטוחה.
למעשה, מבחינת ההגדרה, כבר כיום הנהיגה ברכבים רבים הינה אוטונומית ברמה חלקית, שכן מותקנות בהן מערכות אוטומטיות המסייעות לנהג, על ידי התראה בעת מצבים מסוכנים כמו סטייה מהנתיב, ואף כאלה המסוגלות לטפל בו זמנית הן בהיגוי
הרכב והן בבלימה. אמנם ברמות אלה, עדיין חייב הנהג לבחון את תנאי הכביש ולהגיב בהתאם. ברמה גבוהה יותר מותקנת
במכונית ‘אוטומציה מותנית’, המאפשרת בתנאים מסוימים לשחרר את הנהג מהפיקוח על תנאי הדרך, אולם נדרש ממנו להיות זמין לנהיגה במקרי חירום בהתראה של מספר שניות.
במכוניות אלה, המערכת שומרת על מרכז נתיב הנסיעה ומרחק בטוח מהרכב שלפנים, מאפשרת מעבר נתיב אוטונומי בהפעלת האיתות או עקיפה של רכב איטי, נהיגה אוטונומית לאה בפקקי תנועה ללא החזקת ההגה והמשך הנסיעה ללא צורך בפעולה של הנהג.
מעל לרמות אלה, נמצאות כיום מכוניות ברמת ניסוי ברמת אוטומציה ברמה גבוהה יותר בהן אף אין צורך בנהג זמין למצבי חירום, כאשר השאיפה היא להגיע לרמה גבוהה אף יותר בפיתוח רכב אשר יהיה מסוגל להחליף את הנהג בכל תנאי דרך, ולא יהיה זקוק כלל לנהג.
כאשר אדם נוהג ברכב, עליו לקבל בכל רגע החלטות ולהגיב בהתאם למצבים המשתנים בדרך. פעולת הנהיגה מחייבת קשר עין והעברת פקודות מידיות מן המוח אל הידיים והרגליים, אשר נוקטות בשורת פעולות, הכוללות כיוון הגה, לחיצה והרפיה על הדוושות, עבודה עם גיר ההילוכים ועוד. המצב בו רכבים נעים בכביש במהירות, הינו מצב מסוכן, בו כל סטייה וטעות עלולים לגרום לנזקים רבים, ולפגיעות משמעותיות בגוף, נפש וממון. כדי ליטול את ההגה מן האדם ולהעבירו למחשב, שינהג ברכב במקומו, נדרשת מערכת הרכב
האוטונומי לכלול מערכות חישה מורכבות, לדעת לקבל מהן מיד נתונים, לעבד אותם במהירות ולשלוח על פיהם פקודות מידיות למערכות הרכב השונות, בקביעה, האם להאיץ את המהירות, להאט או לעצור, לסובב את ההגה לצד מסוים או לצד הפוך, להתאים את ההילוך המתאים, וכדומה. לצורך כך, מוטל על המערכת לזהות את כל סביבת הרכב, לחשב את המרחקים ואת מיקום הרכב היחסי לעצמים הקבועים ולאלה המשתנים – שאר המכוניות, הולכי רגל ובעלי חיים הנמצאים בדרך, לכוון לפי זה את מהירות הנסיעה. על המערכת מוטל לזהות היכן הדרך, לעקוב אחר פיתולי הכביש ולייצב את המכונית בתוך הנתיב, לזהות תמרורים ולפעול על
פיהם ועוד.
השתלבות מכוניות אוטונומיות עם מכוניות נהוגות בידי אדם כל עוד המציאות תהיה, שבעת ובעונה אחת ינועו בדרכים, מכוניות נהוגות בידי אדם לצד מכוניות אוטונומיות, יידרשו המערכות לדעת להגיב למצבים בלתי צפויים המתרחשים כתוצאה מהנהגים האנושיים, בנוסף למה שמוטל עליהן להגיב בהתאם לנוכחות הולכי רגל ובעלי חיים בדרך.
בעתיד, כאשר הצפי הוא שכל המכוניות תהיינה אוטונומיות, יתכן כי התקינה תחייב שכל מכונית הנעה בכביש, עליה להיות מחוברת למחשב מרכזי, אשר יסדר את כל התנועה בכביש. באותם זמנים, ידאגו לגדור את הכבישים והפיכתם לסטריליים מבחינת נוכחות של הולכי רגל ושאר עצמים. בצורה כזו, כל עוד לא תהיה תקלה, מקרית או מכוונת על-ידי גורמי חבלה, במחשב המרכזי, תאונות הדרכים יהפכו לדבר נדיר. פקקי התנועה יצומצמו, וזמן ההגעה ליעד יהיה ידוע מראש בצורה מדויקת, הרבה יותר מזו הנעשית היום על ידי אפליקציות הניווט.
עם זאת, גם בעתיד המערכת תהיה חייבת לדעת להסיע את המכונית בדרכים לא רשמיות, אשר ממילא לא תהיינה סטריליות. כדוגמה, המכונית תצטרך לדעת כיצד להיכנס למוסך החניה הנמצא בחצר הבית, לאפשר טיולים בטבע, שלא בכבישים רשמיים, להתמודד עם שינויים בלתי צפויים בתוואי הדרך עקב תקלה בכלי רכב אחר או פגעי טבע ועוד.


‘אדם המזיק’ או ‘ממון המזיק’


מערכת המכונית האוטונומית מתוכננת, כאמור, בצורה המאפשרת לה לזהות עצמים קבועים ונעים ובכך להימנע מפגיעה בהם. אולם
סביר להניח שבנסיבות מסוימות תהיינה תקלות ויתרחשו תאונות. מבחינת ההלכה, קיימים הבדלים בין נזק שנגרם כתוצאה מרכושו
של האדם המזיק, לבין נזק הנעשה על-ידי האדם עצמו. כאשר אדם נוהג במכונית ונגרמת תאונה באשמתו, ההתייחסות לכך היא
שהאדם הוא המזיק, וההלכות תהיינה ככל דיני ‘אדם המזיק’. שכן יתירה מזו מבואר בהלכה על פי דברי הרא”ש, שאפילו אדם הרוכב על סוס ועושה תאונה, למרות המעורבות של בעל החי בתאונה, אין דנים את הנזק כאילו הסוס הוא שהזיק, אלא בתור ‘אדם המזיק’. זאת כי “… כל-שכן הרוכב סוס שאין לו לרוץ במקום שבני אדם רוכבין, שמא לא יוכל להעמיד הסוס כשירצה, ונמצא שפושע בו, ומזיק בגופו הוא, כיון שרוכב על הבהמה ומזיק בגוף הבהמה או באוכף שעליה”, ועל כן “חייב לשלם כל מה שישומו בית דין שנפחת דמי הפרד בשביל הכאה זו”.
לגבי מכונית אוטונומית המעורבת בתאונה, יתכן שיש לחלק בין מכוניות אוטונומיות אשר מראש לא מוגדרות כעצמאיות לחלוטין, אלא מחייבות את הנהג לשבת ליד ההגה ולהשגיח על הנסיעה, שככל שהתאונה נגרמת בפשיעת הנהג שלא התערב בזמן ומנע אותה, הרי זה בגדר ‘אדם המזיק’. ויתכן שגם עצם ניווט המכונית אל מקום מסובך ייחשב לפשיעה, ובדומה לרכיבה על סוס ‘במקום שבני רוכבין’, אשר הפשיעה היא כי ‘שמא לא יוכל להעמיד הסוס כשירצה’, וכמו כן כאן,
המכונית למקום בו עלולה להתרחש סיטואציה שהנהג לא יצליח להתערב בזמן ולמנוע את התאונה, הרי זה מגדיר אותו בתור פושע
ואדם המזיק.
אולם כאשר פיתוח המכוניות האוטונומיות יושלם, והן תהיינה עצמאיות לחלוטין, הרי שבאותם זמנים, היות וצורת הפעלתן תהיה
בצורה שאינה דורשת כלל התערבות של האדם, תאונות דרכים לכאורה לא תהיינה מוגדרות כ’אדם המזיק’ אלא כ’ממון המזיק’.
וההשלכה ההלכתית תהיה לשם המחשה, שאם נניח כי המכונית המזיקה הינה בגדר ‘בור’, הדין יהיה לכאורה שבמקרה של תאונה
לא יהיה חיוב תשלום נזיקין על הפגיעה ברכב השני, כדין בור שאינו חייב על נזקי ‘כלים’ .


‘גרמא’ או מעשה בידיים


היות ומכוניות אוטונומיות יפעלו על פי תוכנה, סביר להניח שמדי פעם יתגלו ‘באגים’ בתוכנה, אשר בעקבות כך ייגרמו תאונות. לגבי
מקרים אלה יהיה צורך לדון, האם לייחס את הנזק הנגרם לאדם מסוים.
במקרה של ‘באג’ הנגרם כתוצאה מטעות בכתיבת שורת התוכנה, הרי ככל הנוגע למי שכתב את התוכנה, יתכן שביחס אליו הנזק הנגרם אינו אלא לכל היותר ‘גרמא בנזקין’, אשר דינו שפטורים עליו בדיני אדם וחייבים בדיני שמים. מאידך קיימת סברא לדון את ה’באג’ כדין ‘בור המתגלגל’.
זאת על-דרך חידושו הנודע של מרן הגרש”ז אויערבאך בנוגע למציאות העבר, בה היו ממלאים ללקוחות סוכר ומלח מתוך שקים
או מכלים אשר עמדו בחנות, ואירע פעם שהחנווני החליף את תכולת מכלי המלח והסוכר. בעקבות ההחלפה, אשת הקונה הכניסה מלח לתבשיל השבת והוא נהרס. על מקרה כזה העלה הגרש”ז, שהיות והנזק נגרם על-ידי כוח היזק הגלום ב’מזיק’ עצמו, הרי שאין זה כדין גרמא. ובדומה לזאת יתכן אולי, כי שורת הפקודה המסוימת הגורמת לתאונות, אולי היא בגדר ‘בור המתגלגל’, אשר בעקבות כך ניתן לחייב את המתכנת.


שאלת האחריות


במידה ונניח כי כתיבת התוכנה שלא כהלכה היא דבר שניתן לחייב עליו בדיני נזיקין, עדיין נצטרך לדון את מי נחייב: האם את
המתכנת, או שמא את החברה בה הוא עבד? וכמובן שהשאלה רחבה מאד, כי כתיבות תוכנה נעשות כידוע על ידי עבודות צוות, וכמו
כן הטלת אחריות נזיקין על חברה בע”מ, ואשר כספי אנשים רבים מושקעים בה תחת הגדרות משפטיות שונות, הינה דבר מורכב
מבחינה הלכתית.
שאלת הטלת האחריות נקשרת גם להלכה )שו”ע חו”מ סי’ תטו ס”ב( על אודות ‘מצניע קוציו וזכוכיותיו בתוך כתלו של חברו’, שאם בעל
הכותל סתר את הכותל ובעקבות כך הקוץ או הזכוכית נפלו לרשות הרבים והזיקו, ההלכה היא כי ככל שמדובר בכותל רעוע המצניע
הוא זה שחייב לשלם על הנזק, ולעומת זאת אם מדובר בכותל ‘בריא’ בעל הכותל הוא זה שחייב. על פי זה אולי יש מקום לדמות,
כי שורת הפקודה הפגומה הכלולה במערכת המכונית שהינה בבעלות המשתמש, הרי זה כקוץ וזכוכית המוכנסים לכותל על-ידי
מי שהוא לא בעל הכותל, ואת השימוש במכונית אשר בעקבות כך נגרמה התאונה ניתן אולי לדמות לסתירת הכותל, והנידון יהיה,
האם המכונית לעניין זה הרי היא בגדר ‘כותל רעוע’, שכן ה’באג’ עלול לצוץ בכל רגע ולגרום לתאונות, או שמא, היות ובאופן כללי תפקוד המכונית תקין, הרי היא כמו ‘כותל בריא’.
גם אם נניח, שבמקרה של תקלה, האחריות אינה מוטלת על בעל הרכב או הנהג, אלא על החברה המייצרת או המתכנת, יתכן כי לאחר שהתקלה התגלתה, חובת הנהג לדאוג לעדכן את התוכנה מידית, ובמידה והוא ימשיך לנסוע ברכב ללא התיקון, החובה תתגלגל עליו.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך