מנהג הכפרות – מנהג מרן זצ"ל – קורונה

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

שאלה: האם יש לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים דוקא, או שטוב יותר לקיימו על ידי מעות בלבד?
תשובה:
 נהגו בכל תפוצות ישראל לקיים את מנהג ה"כפרות" בערב יום הכפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית, ונוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית הנקבות. ובעת שמסובב התרנגול סביב לראש המתכפר, אומר, זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, וכפי שנדפס במחזורים, וכשמסובב סביב עצמו יאמר, זה חליפתי וכו'. ומנהג זה נהגו לעשותו בעשרת ימי תשובה, כלומר, בימים אלה, אחר יום ראש השנה לפני יום הכפורים.

דברי הרשב"א ומרן השלחן ערוך
וממה שנהגו כן בכל התפוצות, נוכל ללמוד כי הוא מנהג קדום שנתייסד על ידי גאוני קדם. אולם רבינו  הרשב"א בתשובה (סימן שצה) כתב: "מנהג הכפרות שעושים בערבי יום כפור, מצאתיו מנהג פשוט בעירנו, עם עוד דברים שנראו בעיני שהם כדרכי האמורי, (דהיינו מנהג גויים), והרחקתי מנהג זה הרבה, וציותי לבטלו, ואף ששמעתי שדבר זה נשאל לרב האי גאון, ואמר שכן נהגו, עם כל זה מנעתי המנהג". עד כאן דברי הרשב"א. גם מרן השלחן ערוך כתב שיש למנוע מנהג זה, וכשיטת הרשב"א. וכן פסק גם בספר פרי חדש ועוד.

דברי מרן זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שמכיון שכבר פשט מנהג זה, הן אצל עדות האשכנזים והן אצל עדות הספרדים, ומכיון שכך גם דעת הגאונים לקיים מנהג זה, וכן כתבו לקיים המנהג עוד רבים מגדולי הפוסקים, לכן "הנח להם לישראל במנהגם". ובפרט שנוהגים ליתן הכפרות או דמיהן (דהיינו כסף כנגד מחיר עוף אחד לכל אדם), לעניים, ובזה יש מקום לומר שגם הרשב"א מודה להתיר, כיון שיש טעם בדבר גם על פי פשוטן של דברים.

אולם כל זה מצד החשש שדומה הדבר לדרכי האמורי, שמצד זה יש להקל בדבר ולהעמיד את המנהג על מקומו. אך יש לעורר על ענין אחר, והוא, שבמקומות רבים נעשה מנהג הכפרות בצורה המונית, והשוחטים עומדים במשך שעות מרובות לשחוט, וידיהם עייפות, ופעמים רבות אינם שוחטים כדין. וכבר לפני למעלה מששים שנה היה מרן רבינו זצ"ל מעורר על הדבר, ואומר שמרן השלחן ערוך אמר שהוא מנהג האמורי, "ובאמת שהוא מנהג החת'י (מלשון חטא) והאמורי", כי הרבה חטאים נגרמים בעבורו. ולכן יש להזהר מאד שתעשה שחיטת העוף כדת וכדין, על ידי שוחט מומחה וירא אלוקים.

גם בזמן שהיה מרן זצוק"ל ראש אבות בתי הדין במצרים, היה נוהג ללכת בעצמו למקום עריכת הכפרות, וכן ביום חג השבועות, שהיו נוהגים במצרים לערוך כעין מנהג הכפרות על ידי אווזים. והיה מרן זצ"ל הולך ומסתובב בין השוחטים, ובודק את הסכינים שלהם, ומשגיח עליהם בשבע עיניים, כדי שלא ישגו ויאכילו חס ושלום נבלות לישראל. וכמה פעמים בא ממש לידי סכנה מחמת הערותיו המרובות לשוחטים ולבעלי האיטליזים, עד שניסו לרוצחו נפש שלוש פעמים, ורק בדרך נס ניצל מרן זצ"ל ממלחמותיהם. (כמו שכתבנו בזה בספר אביר הרועים חלק ראשון).

ומכל מקום ניתן גם לקיים מנהג הכפרות במעות (כסף) שיסובב סביב ראש המתכפר ויאמר, זו חליפתך וכו', אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס אתה לחיים טובים ולשלום.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בזמן שהיתה רעייתו הרבנית מרגלית ע"ה בחיים, היתה היא נוהגת לקנות אפרוחים כמה חודשים לפני ראש השנה, והיתה מגדלת אותם, ולאחר מכן היו לוקחים מהם לכפרות. אבל לאחר פטירתה, חזר מרן זצוק"ל לנהוג כדעת מרן השלחן ערוך, להמנע מעריכת כפרות בעופות, ולא היה עורך כפרות אלא במעות. וכן היה נוהג במשך כמה שנים. ואולי עיקר טעמו בזה היה מפני חששות בכשרות העופות כשהם נשחטים בזמן עריכת הכפרות.

אולם בשנות חייו האחרונות של מרן זצ"ל, כאשר היה ניתן בקלות להשיג עופות שישחטום כדת וכדין, חזר מרן זצוק"ל לערוך כפרות בעופות דוקא, מפני שרבותינו המקובלים הרבו בשבח מנהג הכפרות שנוהגים לעשותו בתרנגולים דוקא, כי יש בכך כפרה לנפש האדם הנקרא "גבר", כשם שהתרנגול נקרא "גבר", וגם רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל כתב בשבח המנהג על ידי תרנגולים דוקא. ולכן גם מרן רבינו הגדול זצ"ל, אף שכאמור במשך שנים היה נוהג לקיים את מנהג הכפרות במעות בלבד, בערוב ימיו חזר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים, וכן הורה לנו, שנכון יותר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים. ועל כן, מי שיש בידו לקיים את המנהג בתרנגולים, שאחר כך יועברו הם או דמיהן לעניים, רצוי מאד שיעשה כן לתועלת נפשו.

ואין צורך להזכיר את גודל איסור צער בעלי חיים, כמו שיש אומרים בגמרא (בבא מציעא לב., ועי' שבת קנד. ובש"ע חו"מ סימן ערב) "צער בעלי חיים דאוריתא", שיש בזה איסור חמור מאד שמביא גם קטרוג גדול על האדם. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י, שנכון לאדם שלא יגדל אפרוחים קטנים בביתו, מפני שבקלות הם מצטערים, והביא מעשה שהיה, באחד שחי בזמן רבינו האר"י הקדוש, ולא היו לו ילדים, ובא לפני רבינו האר"י, ואמר לו האר"י, שנמצאו בביתו אפרוחים קטנים שהיו מטפסים על מין סולם כדי לשתות מים, ואשתו סילקה את הסולם מהאפרוחים ומאז הם מצטערים, ולכן בא עליו הקטרוג הגדול הזה. (ואמנם תיקן מעשיו ונושע).

ולכן יש להזהר מאד לנהוג כדת בעופות המובאים לקיום מנהג הכפרות, שלא יבאו לידי מיתה משונה או צער לחינם. ויש לקיים מנהג זה רק במקום בו הוא מקויים תחת השגחה כראוי, שתהיה גם השחיטה כדת, ושלא יעשו על תרנגול אחד כפרות כמה פעמים כדרך הרמאים. ואם אין אפשרות לקיים את המנהג בצורה נכונה, אין ספק שעדיף יותר לקיימו על ידי מעות בלבד ולא על ידי תרנגולים.

השנה, שישנה בעיה גדולה של מגיפת הקורונה, כמעט ובלתי אפשרי לקיים את מנהג הכפרות בעופות, ולכן יקיימוהו בכסף, וה' הטוב יכפר בעדינו. וכן נוהגים רבים משלומי אמוני ישראל. ואחד המרבה ואחר הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך