קניני מטלטלין

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

סימן קצז’
קנין מסירה בבהמה

קנין מסירה בבהמה הוא באופן שהקונה אוחז ברגל הבהמה או בשערה או ברסן שבפיה או בזוג שבצווארה, באוכף או במשא הקשורים עליה. ובקנין מסירה אין צריך מסירה מיד ליד, אלא מה שהקונה אוחז בה בפני המוכר זה עצמו הקנין. לדעת המחבר בהמה אינה נקנית במסירה אלא דוקא במשיכה, והרמ”א הביא דיעה אחת שמסירה מועילה בבהמה גסה ולא בבהמה דקה, ולדיעה שניה גם בהמה דקה נקנית במסירה.

טעם המחלוקת בין המחבר לרמ”א לגבי קנין מסירה בבהמה, דהנה לגבי הספינה הכל מודים שמועילה מסירה הואיל ואי אפשר להגביה אותה, וגם במשיכתה יש טורח גדול, שרבים צריכים למושכה יחדיו, לפיכך תקנו בה קנין מסירה. ולגבי בהמה סובר הרמ”א שגם בה תיקנו מסירה אפילו שהיא לא כבדה כמו ספינה, אף על פי כן היות ובהמה דומה לספינה בזה שדי בנענוע כל שהוא כדי שילכו ממקומן, ולכן מסירה שלהם דומה למשיכה, ובזה נחלקו האם להרחיב את קנין מסירה גם לבהמה דקה, או רק בהמה גסה שדומה יותר לספינה ולא בהמה דקה, והמחבר נוקט שדין בהמה הוא כדין שאר מטלטלין שלא תיקנו בהם מסירה אלא משיכה בלבד

וצריך לעשות את המסירה בפני המוכר, או שיאמר לו לך וקנה במסירה. ובאופן שהמוכר אמר לקונה לקנות במשיכה, אין הלוקח יכול לשנות ולקנות בקנין אחר, בין שהוא קנין גרוע ממשיכה כמו מסירה, ובין שהוא קנין טוב יותר כמו הגבהה, משום שאנו אומרים שהמוכר מקפיד שהוא יקנה דוקא במשיכה

וכשהמוכר מצווה ללוקח יאמר דבריו בלשון הווה היינו “לך משוך וקני”, אבל אם אמר “משוך ותקנה” בלשון עתיד לא קנה, והטעם בזה הוא שהמשמעות של זה הוא שיקנה לאחר עשיית הקנין, ובאותה שעה כבר כלתה משיכתו

קניית כמה בהמות

הקונה כמה בהמות צריך למשוך כל בהמה ובהמה בפני עצמה, ואינו קונה את כולם במשיכת בהמה אחת. היו כל הבהמות קשורות באפסר אחד ומסר לו את האפסר קנה את כולם בקנין מסירה (להדיעות שמועיל קנין מסירה בבהמה), ובלבד שנתן לו את דמי כולם, לפי שהמוכר אינו גומר בדעתו למכור במעשה אחד עד שישלם את כל הדמים (רמ”א, וכמו שמצינו בחזקה לכמה קרקעות). אם מסר לו את המשכוכית (היינו בהמה ההולכת בראש העדר וכולם נמשכים אחריה), זה אינו נחשב קנין אלא נחשב רק כאילו אומר לו לך משוך וקני (שו”ע)

רכיבה בסימטא וברשות הרבים

לדעת המחבר רכיבה מועילה מדין משיכה בסימטא ובחצר של שניהם, והסמ”ע מביא את דעת הרא”ש והטור שאינו קונה ברכיבה עד שימשוך את הבהמה ברגליה

רכיבה אינה קונה ברשות הרבים, משום שרכיבה מועלת רק מדין קנין משיכה, וקנין זה אינו מועיל ברשות הרבים, ומכל מקום הרוכב ברשות הרבים שנכנס לסמטא עם הבהמה קנה (לדעת המחבר), ואפילו אם רק נכנס לסימטא כל שהוא, והטעם משום שבמשיכה יש שני תנאים, גם שהבהמה תהיה בסימטא,וכן שימשוך את הבהמה כולה ממקומה, וכאן מצרפים את הרכיבה ברשות הרבים לכך שנכנסה כולה לסימטה.

וכל זה דוקא בתנאי שהדרך לרכב שם כגון שרבים דוחקים ברשות הרבים, ורוכב על הבהמה כדי שלא תישמט ממנו, או שהוא אדם מכובד שרוכב אף ברשות הרבים, לפי שהמוכר מקפיד שהקנין יהיה כדרך שבני אדם קונים (שו”ע על פי ביאור הסמ”ע סקי”ב)

קנין לאחר זמן במשיכה

המוכר בהמה בקנין משיכה על דעת שיחול הקנין לאחר זמן, כגון שאומר שיקנה לאחר שלושים יום, לא קנה הלוקח את הבהמה, לפי שבשעת חלות המכר כבר כלה מעשה המשיכה, ואינו קונה אפילו אם הבהמה עומדת בביתו בסוף שלושים יום

אמנם אם אמר שיקנה מעכשיו ולאחר שלושים יום, במקרה זה קונה במשיכה אפילו אם הבהמה עומדת בסוף שלושים במקום שאינו ראוי לקנין משיכה, כגון ברשות הרבים או ברשות המוכר, והטעם הוא משום שאנו אומרים כדעת ריש לקיש שכל האומר על מנת כאומר מעכשיו הוא, וזה שאמר על מנת אינו אלא תנאי, ונמצא שהוא מקנה לו עכשיו על תנאי שיעברו שלושים יום.

ואמנם דעת הסמ”ע היא שאינו קונה אלא אם כן הבהמה נמצאת בסוף שלושים יום במקום הראוי לקנין, וטעמו של הסמ”ע מבואר בספר קצות החושן סק”ג משום שהוא מכריע כדעת ר’ יוחנן שכל שאומר מעכשיו ולאחר שלושים יום הרי הוא משייר בקנינו, והקנין מתחיל היום ונגמר לאחר שלושים, ולכן צריך שהבהמה תעמוד בסוף שלושים יום במקום הראוי לקנין, משום שאז הוא הזמן שבו נגמר הקנין. {ונחלקו הראשונים לפי שיטת ר’ יוחנן, לדעת הר”ן צריך שהבהמה לא תצא מהאגם כל שלושים יום, ולדעת התוס’ מספיק שהבהמה תהיה באגם בתחילת שלושים יום ובסופם, אפילו אם בינתיים היא יצאה משם}.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך