פרשת ואתחנן – רעיונות קצרים

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

“אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל” (א, א)

כשביאר משה רבנו את דברי התורה בערבות מואב, היה דיבורו אל כל ישראל. לכולם ביאר את התורה באר היטב. 

אם כן, שואל הגאון מווילנא, מדוע לא הבינו כולם את דברי התורה באותה צורה ?

זאת מפני ששבעים פנים לתורה, והיא מעניקה אותם רק לפי מידת שקידתו של האדם עליה. ככל שיתמסר היהודי ללימוד התורה, כך יזכה להשיג יותר ויותר פנים ואופנים בהבנת התורה הקדושה. 

“הבו לכם אנשים חכמים וידועים… ואשימם בראשיכם” (א, יג)

המילה וַאֲשִׂמֵם נכתבה בכתיב חסר, כביכול כתוב אשָׁמָם. במדרש רבה (דברים א, א) נאמר: “אמר רבי יהושע בן לוי: אמר להם משה: אם אי אתם נשמעים להם (-לאנשים החכמים שנבחרו להיות שרי אלפים ומאות ועשרות) – אשמה תלוי בראשיכם”. 

מביא על כך המדרש משל למה הדבר דומה: לנחש שהזנב טען לפני הראש ‘למה אתה תמיד הולך ראשון? גם אני רוצה להיות ראשון!’ הלך הנחש לאחור כאשר הזנב בראש ואז אירעו תקלות. הנחש נפל לבור של מים, נכנס בטעות לאש, נכנס לקוצים ונשרט, ועוד ועוד. 

והנמשל: אם רוצים פשוטי הציבור, הזנב, לחוות דעה ולהשמיע את קולם, הסוף יהיה גרוע מאוד. מוכרחים לתת ל’עיני העדה’, לחכמי ישראל שבכל דור ודור, ללכת בראש ולהתריע בפני הסכנות. 

“נשלחה אנשים לפנינו” (א, כב) 

באחת הפעמים שנגזרו גזירות על לומדי התורה ברוסיה, ניסו רבי השלטון להחליף את השיטה ובמקום לכפות על היהודים את ביצוע הגזירה בכוח, לשלוח משלחת של ראשי המשכילים אל גדולי ישראל, שמא יצליחו לשכנע אותם שכדאי להם לקבל את הצעת השלטון ולזכות ל”איכות חיים” טובה יותר… 

הגיעו ראשי המשלחת אל הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי”ב מוואלוז’ין, שקיבל אותם בסבר פנים יפות. סבר ראש המשלחת לפי קבלת הפנים, שהנצי”ב מוואלוז’ין לצידם, לפיכך ניגש ישר לעניין ושפך את מררתו על “הרבנים החשוכים” שלא נענים להטבות של ראשי השלטון הנאורים ברוסיה שרוצים “לפתוח ליהודים את העיניים”. 

בשלב מסוים קטע אותו הנצי”ב בחיוך ואמר: “אילו היו שולחים אותך גדולי ישראל עם אותה הצעה בדיוק, הייתי שוקל להיכנס לעובי הקורה ולהחליט האם יש מקום להקל. אולם כאשר משלחיך הם שונאי ישראל שרק רוצים להרע לנו, אפילו אם היו שולחים אותך להציע שכל יהודי יחויב ללמוד תורה במשך מספר שעות ביום, גם אז לא הייתי מתפתה להקשיב לתוכן”… 

“ואשלח מלאכים… אל סיחון… דברי שלום לאמור” (ב, כו) 

למה נקט משה במילה ‘מלאכים’ ולא שליחים? 

בספר ‘מן התורה’ הביא רעיון נפלא בדרך צחות: בשביל לייצר שנאה ואי נעימות בין הבריות, יכול להיות גם הטיפש ביותר שיגיד כמה מילים באוזניים הלא נכונות וחצי עיר יכולה לבעור. 

אולם כדי לעשות שלום בין בני אדם לאחר שכבר החלה ביניהם מריבה, יש צורך במלאכים ממש. משום שבני אדם, גם אם יהיו זהירים מאוד, יכולים לשגות בלשונם ולומר מילה שלא במקומה ובכך יבעירו שוב את מדורת האיבה בלבבות… 

“כי ה’ אלוקיך בירכך בכל מעשה ידיך” (ב, ז) 

אל רבי ברוך מקאסוב הגיע יהודי שהתאונן: “רבי, אינני מצליח להביא פרנסה לביתי. תחבולות רבות הגיתי, עסקים רבים הקמתי, המצאות מדהימות ניסיתי לפתח ולמכור – בכולם נכשלתי”. 

“בני”, השיב הרבי מקאסוב בחיוך, “התורה הקדושה אמרה בפירוש שהברכה תהיה ‘בכל מעשה ידיך’. אולם ברגע שאתה מחפש דרכים מהירות וקלות להתעשרות, ומחפש רק את הרעיון שיגרום לך לעבוד פחות ולהרוויח יותר – לא תראה ברכה בדרך הזו”…

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך