קישוטי הסוכה

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

אחד הצדדים היפים של חג הסוכות הוא קישוטי הסוכה המסורתיים. אלו מעניקים לילדים תעסוקה בריאה בערב החג, ועונג ונחת לכולם בתוך הסוכה עם התקדש חג.

אם שאין חיוב גמור לקשט את הסוכה, קישוטי הסוכה מקיימים מנהג עתיק (שמוזכר בדברי חז”ל בתקופת התנאים והאמוראים), ומקיימי את מצוות התורה “זה א-לי ואנוהו, א-להי אבי וארוממנהו” . ואם שעיקר המיקוד של הקישוטים הוא כמובן יופייה של הסוכה עצמה, יש לא מעט נקודות הלכתיות מעניינות וחשובות שכדאי להיות ער להן.

בהמשך הדברים נעסוק בנקודות אלו. מה אופי המצווה לקשט את הסוכה? היכן כדאי להניח את הקישוטים? ומה הדינים השונים של “מוקצה” ביחס אליהם? בשאלות אלו, ועוד, נדון להלן.

מצוות הקישוט

הגמרא במסכת שבת, בשם ברייתא, מזכירה את המצווה הכללית של הידור מצווה. מצווה זו נלמדת מדברי הפסוק בשירת הים “זה א-לי ואנוהו, א-להי אבי וארוממנהו” , שמתפרשים בגמרא בתור הוראה להדר ביופיים של מצוות. אחת הדוגמאות שהברייתא מזכירה היא של סוכה: יש לייפות את הסוכה שאנו בונים לחג.

הראב”ד כותב שהמצווה של “זה א-לי ואנוהו” היא מצווה של תורה: אמנם אין הגדרות ברורות בשביל המקרה של סוכה, מי שמקשט את סוכתו ומייפה אותה לכבודה של מצווה יקיים אפוא מצווה דאורייתא. מנגד, אחרים כתבו שמדובר במצווה דרבנן בלבד .

על-פי העיקרון של הידור המצווה, כתב המשנה ברורה שיש מצווה לקשט את הסוכה בפירות חשובים ובבגדים צבעוניים. ואולם, הוא מוסיף שאין לתלות בסוכה פירות כאשר קיים חשש סביר שילדים יתלשו אותם (וייתכן שיש בכך חילול שבת וחג), או חשש שהילדים יאכלו את הפירות (וגם בכך יש איסור, כפי שיבואר להלן).

היכן לתלות קישוטים?

את קישוטי הסוכה תולים או על קירות הסוכה, או מהסכך שעל הסוכה. האופציה השנייה, תליית קישוטים מתקרת הסוכה, מעלה אפשרות של פסילת הסוכה מכשרותה. החיוב של ישיבת סוכה הוא דווקא ישיבה תחת הסכך. קישוטים העשויים מתכת או פלסטיק הם כמובן פסולים בתור סכך, וממילא עולה השאלה: האם ניתן לתלות קישוטים מתקרת הסוכה, או שמא יש בכך חשש פסוק ביחס לישיבה תחת הסכך?

שאלה זו נידונה בגמרא . על פי דברי המשנה , קובעת הגמרא שאם פרס אדם סדין תחת הסכך כדי לקשט את הסוכה, הסוכה כשרה. הסיבה לכך היא שהסדין מהווה קישוט לסכך, ולכן הוא בטל לסכך, ואינו פוסל את הסוכה. בהמשך, מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים ביחס לקישוטים היורדים למטה מארבעה טפחים מהסכך: רב נחמן מכשיר את הסוכה, ואילו רב הונא ורב חסדא פוסלים את הסוכה.

סיבת הפסול היא שבמרחק של ארבעה טפחים מהסכך, שוב אין הקישוט מתבטל כלפי הסכך, אלא עומד הוא בפני עצמו. הרי”ף והרמב”ם פסקו כרב הונא ורב חסדא.

רש”י  מבאר את טעם הפסול שכן כל הכשר הקישוט תלוי בביטול לסכך, ואילו במקום שאין הקישוט בטל לסכך, אזי האדם היושב מתחת לקישוט אינו נחשב כלל כמי שיושב בסוכה, אלא תחת אוהל שמפסיק (בשפת אמת מבאר שלפי טעם זה, גם אם הקישוט עשוי מחומר הכשר לסכך, עדיין יפסול את הסוכה). מנגד, הרמב”ם כותב בפשטות שנמצא האדם יושב תחת סכך פסול ולא תחת סכך כשר, ולכן אינו יוצא ידי חובתו.

שימוש ואכילה של קישוטים

כמו בגוף הסוכה, גם כך ביחס לקישוטי הסוכה, מבואר בדברי הברייתא שאסור להשתמש בהם לשימוש של חול. הקישוטים נחשבים אף הם חלק מהסוכה (הם בטלים לסוכה), ולכן האיסור שחל על הסוכה חל אף עליהם. הלכה זו נפסקה אף היא בשולחן ערוך .

עם זאת, מותר להשתמש (או לאכול) את הקישוטים אם הותנה עליהם מלפני סוכה, כאשר תוכן התנאי הוא שאין האדם בודל מהשימוש בקישוטים עם תחילת כל יום של ימי הסוכות. כוונת הדברים היא שייחוד הקישוטים לשם מצוות סוכה תלוי בתקופת בין השמשות של כל יום. כאשר אדם מתנה לתת לעצמו אפשרות של שימוש בקישוטים גם בזמן הזה, אין הקישוטים בטלים לגמרי אל הסוכה, וממילא לא חל איסור שימוש עליהם (התנאי אינו מועיל לעניין הסוכה עצמה, כי בבית השמשות של חג אין אפשרות להשתמש בסוכה עצמה, משום איסור אהל).

מכאן שאדם שעשה תנאי רשאי להוריד את הקישוטים ולהשתמש בהם בחג, גם אם לא נפלו מהסוכה, כן נפסק בשולחן ערוך ובמשנה ברורה (תרלח, יט).

עם זאת, יש דרישות מיוחדות ביחס לתנאי (ובפרט: שתהיה לו תחולה כבר בבין השמשות), ובגלל האפשרות של סיבוך בכך כתב הרמ”א (תרלח, ב; עי’ בביאור הלכה שמציין אחרונים שחלקו עליו) שאין לסמוך על התנאי.

מוקצה בשבת ויום טוב

חוץ מאיסור השימוש בעצי הסוכה ובקישוטים, חל על הקישוטים איסור מוקצה בשבת ובחג. יש להדגיש שאיסור מוקצה זה חל רק בשבת וביום טוב, ולא בימי חולו של מועד.

האיסור האמור מופיע בשולחן ערוך, והגר”א מבאר שכיון שאין האדם רשאי לעשות שימוש פרטי בקישוטי הסוכה, ממילא הם הופכים מוקצה בשבת ובחג. אם הקישוטים נופלים בשבת או יום טוב, הם נשארים מוקצים כל אותו היום, ואין להזיז אותם. הביאור הלכה דן במקרה של קישוטים שנפלו על שולחן החג, ומפריעים לסעודה: במקרה זה יש להזיז את הקישוט כלאחר יד, כדי לאפשר את המשך הסעודה.

כאשר נעשה תנאי בקישוטים, באופן המתיר את שימושם בידי הסוכות, הוא הדין שלא יחול עליהם איסור מוקצה בשבת ובחג, כיון שיש להם שימוש. אולם, כמובן יש להיזהר שלא להתיר קשר של הקישוט בשבת ובחג.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך