שופטים ושוטרים תתן “לך” (לפרשת שופטים)

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

“אני צריך נעליים מיוחדות”, ביקש לקוח בחנות הנעליים השביעית אליה נכנס באותו יום.
הלקוח הסביר למוכר שהוא חפץ בנעל אלגנטית מחד, אך נושמת מאידך. שלא תהיה כבדה ושתהיה חזקה. שלא יהיה עיצוב גס ושלא יהיו שרוכים. 
רשימת הבקשות שלו לנעל אחת הייתה ארוכה מאוד והוא טרם מצא אחת כזו שתענה על כל דרישותיו.  
“יש לנו נעל בדיוק כמו שאדוני מבקש”, הפתיע אותו המוכר. “תשע-מאות שקלים מחירה. באיזו מידה להביא לך?” 
הלקוח גנח לשמע המחיר הגבוה והשיב: “במידת הרחמים”…
•  •  •
מיד בתחילת הפרשה אנו לומדים על הציווי: “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק”. השופטים אלו הדיינים הפוסקים את הדין, השוטרים הם המוציאים לפועל את דברי הדיינים. 
ויש להבין מפני מה הדגיש הכתוב “שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך”, מילת ‘לך’ לכאורה מיותרת.
בסיום ההרצאה המוצלחת המה האולם רעש פתאומי. כולם קמו ממקומם ודיברו על ההרצאה המרתקת ששמעו זה עתה. הנושא היה שונה מכל מה ששמעו, הוא תובל בהומור ובדרמה, הוא העניק צידה לדרך משמעותית וכלים ליישום. החוויה הייתה חזקה וכולם ניסו לתרגם אותה למילים.
חלק מהמשתתפים ניגשו לקדמת האולם לדבר עם המרצה ולשאול אותו שאלות הבהרה אודות התוכן ששמעו. 
אט אט יצאו אנשים לדרכם וגם המשוחחים עם המרצה התמעטו והחלו לצאת יחד איתו לכיוון היציאה. 
ליד הפתח עמדו שני אנשים ודיברו בקולות שקטים. כשעבר המרצה לידם, פנה אליו אחד מהם בהתפעלות והחמיא מכל הלב: “כבודו, הרצאה מיוחדת כזו לא שמעתי כבר זמן רב! יישר כוח! זה היה תענוג אמיתי”.
המרצה התרעם בלבו. זה שהחמיא לו היה היחיד(!) במשך כל זמן ההרצאה שהתלחשש עם החבר שלידו. גם בתום ההרצאה לא הפסיקו השניים לדבר בקולות מהוסים, כאילו הם מנסים להספיק עוד ועוד לפני שייפרדו. ועכשיו, זה שלא שתק לרגע כל ההרצאה – הגיע לספר לו כמה הוא נהנה מהדברים. 
בכוחות אדירים גייס המרצה חיוך רחב והודה למחמיא על דבריו. אחר ביקש להמשיך לדרכו. 
האיש ביקש ממנו רגע לעצור. “זה חבר שלי”, הציג בפני המרצה את החבר שעמד בצד והתבונן בשקט בחילופי הדברים. “הוא לא מבין מילה בעברית. במשך כל ההרצאה תרגמתי לו את כל מה שאמרת, וגם הוא מאוד מתפעל ורוצה למסור את תודתו”…
התורה מלמדת אותנו כיצד להתנהג בכל מקום ובכל זמן, ולפי זה צריכים אנו להבין כיצד אנו ממנים שופטים ושוטרים בזמן הזה. 
ימי חודש אלול, מבאר הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בפרשתנו, הם הזמן להזכיר לכל יהודי עצה נפלאה באמצעותה יוכל לעבור את הדין בימים הנוראים בצורה טובה יותר: תרגיל את עצמך בימים הללו ללמד זכות על כל יהודי שאתה רואה. בכל מצב. 
אם אתה תנהיג את חוּשיך להיות “שופטים” השופטים “את העם”, אפילו הפחותים בדרגה, “משפט צדק”, ותלמד עליהם זכות מתוך מידת רחמנות גדולה, אזי כאשר ידונו אותך בשמים בימי הדין, במידה בה אדם מודד – מודדין לו. גם אותך ידונו משמים במידת רחמים וממילא יצטרכו להוציא אותך זכאי בדין.
דבר זה נרמז במילה “תתן לך”, שעל ידי שתנהג עם הזולת במידת הרחמים, אתה נותן לעצמך הנהגה זהה כאשר תצטרך לכך.  
•  •  •
לא די בשופטים לבד. בלי אכיפה, לא תהיה משמעות למשפט הצדק. לפיכך מוכרחים למנות גם שוטרים. 
גם את השופטים וגם את השוטרים – שיכריחו אותנו לבצע את ‘משפט הצדק’ – צריך כל יהודי למנות לעצמו בעצמו. לתרגל כל פעם מחדש ולהזכיר לעצמו: במידה בה אדם מודד – מודדין לו. 
הסנגור הגדול של כלל ישראל, הרה”ק מברדיטשוב, שלימד עליהם זכות בכל מצב, מעניק לנו גם את ה’טיפ’ כיצד לגשת ל’משפט’ זה:  מתוך רחמנות גדולה. 
כאשר יהודי מרחם על רעהו, גם אם באמת ‘המחיר גבוה’ ואין לו שום סיבה להצדיק את המעשה עצמו, הוא מתחשב בנתונים או במצב של האיש. ‘במידת הרחמים’ – הוא ימצא מספיק סיבות לדון אותו לזכות.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך