השורשים הקדושים ובית הגידול

רבנו ישראל אבוחצירה, המכונה בפי כל ישראל "הבבא סאלי" (האבא המתפלל), נולד במרוקו בשנת תר"נ (1890). הוא גדל בבית שכל כולו היה ספוג בתורה, יראת שמיים וקדושה. אביו, רבי מסעוד אבוחצירה זצ"ל, היה בנו הבכור של עטרת ראשנו, ה"אביר יעקב" – רבי יעקב אבוחצירה זצ"ל.

בבית הזה, התורה הייתה מרכז החיים. האגף המרכזי הוקדש לישיבה ולתלמידים, ושם שקדו חכמי המשפחה יומם ולילה. כבר מילדותו, ניכר בבבא סאלי הצעיר כישור מיוחד ושקידה עצומה. הוא התבודד בתורה, וחוכמתו ומהירות תפיסתו הדהימו את סובביו.

ארבעת המפתחות לעלייה במדרגות הקודש

הבבא סאלי הקדוש לא הגיע למדרגותיו הנוראות בדרך מקרה. הוא חקר ולמד את הנהגות זקנו, ה"אביר יעקב", ואימץ ארבעה יסודות שעליהם בנה את אישיותו:

1. עמל התורה במסירות נפש: הוא ראה את אביו ואחיו לומדים ללא הרף והבין שבלי עמל ויגיעה בתורה, אי אפשר להגיע למדרגות רוחניות.
2. התנזרות ממותרות: הצדיקים במשפחתו אכלו רק את המינימום הדרוש להחזיק את הגוף. הבבא סאלי עצמו היה ידוע בתעניותיו, ולעתים קרובות צם משבת לשבת.
3. קדושת הפה: שמירה קפדנית על הדיבור – רק דברי תורה, תפילה וברכה, תוך התרחקות גמורה מלשון הרע ומדברים בטלים.
4. קדושת העיניים: הבבא סאלי הבין כי כדי לזכות באור התורה, חייבים לשמור על טהרת העיניים. הוא הלך בדרכי אביו, שהיה מכסה את פניו בצעיף ברחוב כדי לא לראות דבר מלבד ד' אמות של הלכה.

קדושת העיניים: גם בלב לילה

הרב דניאל זר מספר סיפור מדהים ששמע מיד ראשונה לפני עשרות שנים: פעם אחת, בשעה שתיים בלילה, ביקש הבבא סאלי מחבר ללוות אותו למקווה. למרות שהרחובות היו ריקים לחלוטין מאדם, הבבא סאלי הקפיד ללכת עם הצעיף על פניו. כשנשאל מדוע הוא עושה זאת בשעה כזו, הסביר שצדיק שומר על גדריו תמיד, גם כשאין איש רואה, כדי לשמור על קדושתו הפנימית.

הגאון שבקי בכל חדרי תורה

רבים מכירים את הבבא סאלי כבעל מופתים, אך הבסיס לכל היה גאונותו העצומה בתורה. הוא היה בקי מופלג בכל חלקי הפרד"ס – פשט, רמז, דרש וסוד. הוא היה כותב ספרי תורה ומזוזות (סופר סת"ם), ובקיאותו הגיעה עד לפרטים הקטנים ביותר של הלכות שחיטה ובדיקה. גדולי הדור העריצו אותו; מסופר שכאשר הגיע לירושלים לבקר את הצדיק רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל (ה"סבא קדישא"), קם הרב אלפנדרי לכבודו, למרות שהיה כבן 94 והבבא סאלי רק בן 31, ואף ביקש ממנו ברכה.

כוחה של הצניעות והישועה

הבבא סאלי היה ידוע באהבת ישראל העצומה שלו. הרב דניאל זר משתף בסיפור על אישה שבעלה היה נוטה למות בבית החולים. היא הגיעה לבבא סאלי בבכי קורע לב. הצדיק, שלא יכול היה לראות יהודי סובל, הורה לה לקבל על עצמה קבלה של צניעות. הוא הסביר לה שהבחירה היא בידה: האם להמשיך בלבוש לא צנוע או לזכות בחיי בעלה. האישה קיבלה על עצמה את הקבלה, החליפה את בגדיה מיד, והבבא סאלי הבטיח לה: "עוד היום בעלך יבריא". ואכן, הרופאים נדהמו לראות את החולה קם ממיטתו באותו יום, בניגוד לכל תחזית רפואית.

האושר שבעמל התורה מול הבלי העולם הזה

הרב דניאל זר מדגיש בדרשתו כי המופתים של הבבא סאלי לא היו העיקר, אלא התוצאה של השקידה האדירה בתורה. הוא מביא את משל השועל והכרם: האדם בא לעולם ערום ויוצא ממנו ערום, והדרך היחידה "להוציא פירות" מהעולם הזה היא על ידי השקעה בנשמה – בתורה ובמצוות.

הוא מציין כי אנו חיים בדור שבו יש ניסיונות קשים ורדיפה נגד לומדי התורה. אולם, כוחה של התורה הוא נצחי. כפי שמרדכי אמר לאסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", כך גם היום – הישיבות ולומדי התורה הם אלו שמחזיקים את העולם, ושום גזרה לא תוכל לעקור את הקשר העמוק של עם ישראל לתורתו.

מסר לסיום: התחדשות של אמונה

הילולת הצדיק היא הזמן להתחבר לשורשים שלנו. כשאנחנו לומדים על דמותו של הבבא סאלי, אנחנו מבינים שהאושר האמיתי אינו נמצא במותרות או בפרסום, אלא בשלוות הנפש שמגיעה מתוך קדושה, יראת שמיים ועמל התורה. בואו נתחזק בקדושת הפה והעיניים, בביטחון בבורא עולם, ונזכה שזכותו של רבנו ישראל אבוחצירה תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.