הדרך האמיתית אל האושר

סוד השבט והיציאה מהקיבעון

אחי ורעי היקרים, אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש שבט. אם תסתכלו מסביב, בחוץ עדיין קר, הטבע נראה לכאורה רדום, אבל מתחת לפני השטח מתחוללת המהפכה הגדולה ביותר – "עלה השרף באילנות". חודש שבט הוא הזמן שבו הכל מתחיל להתעורר מחדש, וזה בדיוק הזמן שלנו לשאול את עצמנו: איך אנחנו מעוררים את האושר הפנימי שלנו?

המילה "שבט" יש לה שתי משמעויות הפוכות: מצד אחד, שבט הוא מקל – דבר קשה, ישר ומקובע. מצד שני, שבט הוא ענף גמיש שצומח מהעץ. זהו המאבק של האדם בדרך אל האושר: האם אני נשאר "מקובע" בתוך הצרות, הדאגות והתפיסות הישנות שלי, או שאני מצליח להיות ענף חי, צומח ומתחדש? האושר האמיתי מתחיל ברגע שבו אנחנו מפסיקים להיות מקובעים בעבר ומתחילים להאמין ביכולת שלנו להתחדש, בדיוק כמו האילנות בשבט.

האושר אינו יעד, הוא דרך של הכרת הטוב

טעות נפוצה היא לחשוב שהאושר נמצא מעבר להר – "כשאתחתן אהיה מאושר", "כשיהיה לי את הסכום הזה בבנק אהיה רגוע". אבל האמת היא שהאושר הוא לא יעד שמגיעים אליו, הוא "שריר" שמאמנים בכל יום. הדרך אל האושר עוברת דרך שער אחד בלבד: הכרת הטוב.

חודש שבט מלמד אותנו להסתכל על ה"אילן" לפני שהוא מוציא פירות. קל להיות מאושר כשיש פירות מתוקים ביד, אבל החכמה היא לראות את הטוב בשרף, בתהליך, בשורשים. אדם שחי בתודה על מה שיש לו עכשיו – לא על מה שיהיה לו מחר – הוא האדם העשיר והמאושר ביותר. הכרת הטוב היא המשקפיים שמנקים לנו את הראייה: פתאום הבית נראה מואר יותר, הילדים נראים מתנה ולא עול, והקשיים נתפסים כשיעורים מצמיחים.

סוד "ראש השנה לאילן" בתוך הנפש

בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את ראש השנה לאילנות. הגמרא אומרת ש"כי האדם עץ השדה". כמו שהעץ זקוק לשורשים עמוקים כדי לעמוד בסערות, כך האדם זקוק לשורשים של אמונה כדי להישאר מאושר גם כשמגיעים ימים קשים.

כשאנחנו רואים עץ בשבט, הוא נראה ערום, בלי עלים ובלי פירות. אדם חסר אמונה יגיד: "העץ הזה מת". אבל מי שמבין בטבע יודע שדווקא עכשיו הוא הכי חי – כל הכוח שלו מרוכז פנימה, בתוך הגזע, מכין את הפריצה הגדולה. כך גם בחיים שלנו: לפעמים נראה שאין "פירות", שהכל תקוע. הדרך אל האושר היא לדעת שדווקא ברגעים של השקט וההמתנה, השם יתברך בונה אותך מבפנים. אל תסתכל על החסר החיצוני, תסתכל על החיות הפנימית שזורמת בך.

המהפך: משליטה להרפיה

הלחץ הגדול ביותר שמונע מאיתנו להיות מאושרים הוא הצורך "לשלוט" בכל מה שקורה. אנחנו רוצים לנהל את הבוס, את בן הזוג ואת הגורל. אבל חודש שבט מזכיר לנו שהאילן לא "מתאמץ" לצמוח. הוא פשוט מחובר למקור שלו ומאפשר לטבע לעשות את שלו.

הדרך אל האושר היא ההבנה שאני לא בעל הבית. אני עושה את ההשתדלות שלי, אבל התוצאה היא של בורא עולם. כשאדם מרפה מהצורך לשלוט בתוצאות, הוא משתחרר מהחרדה. האושר הוא היכולת להגיד: "השם, אני עושה את המקסימום שלי, ואני סומך עליך במיליון אחוז שאתה מביא לי את הכי טוב עבורי". זוהי חירות אמיתית. זוהי הדרך שמובילה לשלווה פנימית ששום אירוע חיצוני לא יכול לערער.

המדריך למעשה: איך ליישם את האושר בשבט?

כדי שהדברים לא יישארו רק במחשבה, הנה שלושה צעדים מעשיים ליישום כבר מהיום:

  • ברכת הנהנין בכוונה: חודש שבט הוא חודש הפירות. בכל פעם שאתם אוכלים פרי, עצרו לשנייה. אל תבלעו אותו "על הדרך". תחשבו על הדרך שהפרי הזה עשה מהאדמה ועד אליכם. הברכה היא הכלי הכי חזק לעורר את השמחה בלב.
  • דיבור חיובי לעצמך: האילן צומח מתוך המים והאדמה. הדיבורים שלנו הם המים של הנשמה. תפסיקו להגיד "אני לא יוצלח" או "שום דבר לא הולך לי". תתחילו להשקות את עצמכם במילים של צמיחה: "אני בתהליך", "השם עוזר לי", "יש בי כוחות עצומים".
  • נתינה מתוך התחדשות: כמו שהעץ נותן פירות לאחרים, כך האושר גדל כשאנחנו משמחים אחרים. חפשו בכל יום אדם אחד שאפשר לומר לו מילה טובה או לתת לו חיוך. האושר הוא המצרך היחיד שמכפיל את עצמו כשמחלקים אותו.

לחיות בצמיחה מתמדת

אחים יקרים, אל תחכו לאביב כדי לפרוח. התחילו את הצמיחה עכשיו, בתוך השבט, בתוך העבודה היומיומית שלכם. האושר מחכה לכם ברגע שתחליטו להפסיק להשוות את עצמכם לאחרים ולהתחיל להעריך את הענף המיוחד שלכם.

זכרו: כל אילן צומח בקצב שלו, וכל אחד מכם הוא אילן יקר וקדוש לפני הקדוש ברוך הוא. תהיו גאים בשורשים שלכם, תשמחו בצמיחה שלכם, ותזכו לראות פירות מתוקים של נחת ושמחה בכל מעשה ידיכם.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך

פייסבוק