דברי הבל במסווה של מאמר תורני

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

מדי פעם בפעם אנו נתקלים בדברי הבל במסווה של מאמר תורני מפי אישיות כזו או אחרת, אשר מנסה לשווא ליישב את הניגוד המוחלט שקיים בין ערכי התורה הנצחיים, המציבים את ה’ כמרכז הבריאה, לבין ערכי תרבות המערב, הסוגדים לאדם. אך דומה שהפעם אנחנו נוגעים בשיא חדש – רבה של מזכרת בתיה, הרב אפרים זלמנוביץ, שעל-אף דעותיו השמאלניות הוא תלמיד חכם, כתב ש”התיקון לעוול שגרמה שרה אמנו להגר אמם של בני ישמעאל, יבוצע עם הימנעות מעשות כל עוול לכל אדם ובמיוחד לאפשר לערביי ישראל החיים עמנו כאן יחד בארץ הקודש כאזרחים שווה זכויות. ככל שנשווה יותר את רמת חייהם לרמת החיים של היהודים, כן תיחלש כוחם של המתנגדים לשיבת ציון”.

מעולם לא האמנתי שאדם כלשהו, ובוודאי תלמיד חכם, יכול להיות כה מנותק מהמציאות, ובעזרת שימוש בפלפול מוזר לטהר כך את השרץ.

 

הרב זלמנוביץ אמנם מתפקד רשמית כרב של מזכרת בתיה, אולם נראה מדבריו, כי במאה השנים האחרונות הוא כנראה שהה באנטרטיקה, או אולי במאדים. אילו היה חי כאן, היה יודע, כי ככל שרמת חייהם של ערביי ישראל עולה, כך עולה שנאתם למדינה היהודית. אין במזרח התיכון שום מדינה בה רמת החיים של אזרחיה הערבים מתקרבת לזו של ערביי ישראל. כבישים, מערכת ביוב וחשמל הם דברים מובנים מאליהם בכפרים הערביים הנידחים ביותר. ואת כל פלאי הטכנולוגיה המתקדמת ניתן למצוא גם כן במגזר הערבי, בתוספת השכלה גבוהה ומלגות הניתנות לדור הבא של הנהגת המחבלים, וזאת הודות לטפשותן של ממשלות ישראל לדורותיהן.

רק לאחרונה נתבשרנו על תכנית חומש להשקעת תוספת של 15 מיליארד שקלים(!) במגזר הערבי, כמובן על-ידי ממשלת ה”ימין” של נתניהו. התוצאה? שנאה, הסתה, תמיכה והשתתפות בפועל בטרור. מה הרב זלמנוביץ’ עוד רוצה שניתן להם כדי שיאהבו אותנו?

אגב, מעניין מדוע, לפי הרב זלמנוביץ’, המוסלמים טובחים בשיטתיות את כל הנוצרים באזורים שתחת שליטתם במזרח התיכון? האם גם הנוצרים משלמים על חטאה של שרה? ואם כבר הזכרנו נוצרים, מדוע ערבים נוצרים (כמו ג’ורג’ חבש, עזמי בשארה ועוד רבים) שותפים אף הם למאבק נגד ישראל? גם הם מזדהים עם השפחה הישמעאלית? ומדוע מוסלמים שוחטים מאות אלפי מוסלמים אחרים? התשובה היא שלא משנה מהיכן מסתכלים, היהודים תמיד אשמים.

הרב זלמנוביץ’ מביא רמב”ן לסייע את “שיטתו” שאנחנו אשמים בטרור הערבי. אולם כל מי שילמד את הפרשה מהספר יבין שהרב עושה כאן שימוש חלקי, המטעה את השומע כאילו דעותיו אלו הן רעיונות של רבותינו ז”ל, ח”ו. שרי אשת אברם עינתה את הגר שפחתה. על כך היא ראויה לגינוי, כך אומר הרב זלמנוביץ’, ומסתייע מהרמב”ן. אני מוכן לצורך הדיון לקבל את הנחתו. גם אני מתנגד להתעללות לשם התעללות באויב. אך מה לזה ולמסקנה המוזרה העולה מהדברים, ולפיה עלינו להניח לערביי ישראל לשבת בארץ ואף להעלות את רמת חייהם?

כל מי שממשיך לקרוא בחומש יודע, שיש המשך לסיפור. הגר ברחה משרי, חזרה בהוראת המלאך, שציווה עליה להתענות תחת גבירתה, וילדה בן ושמו ישמעאל. כעבור שלוש עשרה שנים התעברה שרה, ילדה בן ושמו יצחק, ואחר שעשה אברהם משתה לרגל הולדת בנו, ראתה שרה את בן הגר המצרית מצחק. אז אמרה לאברהם שיגרש את האמה ואת בנה, אברהם ריחם עליו (אך לא על הגר) וה’ הכריע – פסק – ששרה צודקת וצווה על אברהם לגרש את שניהם. הרב זלמנוביץ’ רוצה שנתרשם, כי הרמב”ן מגנה את שרה על מעשה זה, אבל אנחנו לא נתבלבל. במיוחד לא לאור העובדה, שהקב”ה כבר פסק את הדין במפורש. כבר ראיתי בחיי רבנים שחולקים על רבנים גדולים מהם, אך טרם ראיתי רב שחולק על הקב”ה!

המעשה הזה, של גרוש הגר וישמעאל, הוא שמלמד אותנו כיצד לנהוג עם האויב הערבי בארץ כיום. אכן, אין זה נכון וראוי להתעמר סתם בערבים. אני מסכים לחלוטין עם אלו המתנגדים לכך שנשלוט על עם זר. זה אכן עלול להשחית את המידות. אבל השארת האויב בתוכנו היא שתביא להתעמרות עליהם, ולכן אני קורא לנקוט בפעולה שהקב”ה נתן לה את הסכמתו – לשלוח את הגר ואת בנה הפוגעים ביהודים למקום, בו יחיו באושר ובלא התעמרות, אך לא בארץ שהובטחה ליצחק ולזרעו.

התורה אוסרת עלינו לרחם על האויב, ולא בכדי. אותו רמב”ן שהרב זלמנוביץ הביא בגנותו את שרה, קבע בפרוש (בדברים ז’, ט”ו), כי “ברחמנות הטפשים יאבד כל משפט”. ואין לך רחמנות מטופשת יותר מלרחם על אויב אכזרי וצמא דם, כפי שהרב זלמנוביץ עצמו מעיד על הישמעאלים בימינו. אין מנוס מהמסקנה הברורה, ולפיה ערכי התורה עומדים בניגוד קוטבי לערכים המערביים. עלינו להישיר עיניים לאמת של התורה, ולבחור בה בלא לפזול הצידה, כי חיינו וחיי ילדינו תלויים בכך.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך