וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ

עורך: שמעון צוויגנבאום
0 תגובה

מצוות ברית המילה, הועלתה במהלך דיון עתיק לפני כאלפיים שנה, בין המושל הרומי טורנוסרופוס לבין גדול חכמי ישראל – רבי עקיבא. המדרש מספר (מדרש תנחומא תזריע פרק ה): “מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין. אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שבלים (חיטים) וגלסקאות (עוגות). אמר לו: אלו (החיטים) מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו (העוגות) מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השבלים?! אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו (חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל, אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד: (כל) אמרת ה’ צרופה (תהילים יח לא)”.
בשורש הויכוח בין טורנוסרופוס לרבי עקיבא עומדת שאלה מהותית, האם מותר לחולל שינוי במעשה הבריאה? טורנוסרופוס הבין כי הטבע הוא השליט האבסולוטי. אסור למרוד בו, לחולל בו שינוי. טורנוסרופוס ייצג את גישתם של הרומאים, היוונים ושאר העמים שעבדו לאלילים באותה תקופה. האמונה באלילים ייצגה את האמונה בטבע העולם, כל אחד ומה שהוא חשב שיגרום לו להצליח עלי אדמות. אחד האמין בכוח, אחד בעושר, אחד בים, בשמיים, בגשם וכן הלאה. האלילים תמיד היו בתוך הטבע, אל הכוח, אל השמש, אל הסופה. הם האמינו כי הטבע הוא השליט והכוח החזק ביותר בבריאה, ולכן עשו ממנו אליל. דבר זה הוביל להדרדרות מוסרית חסרת גבולות, שכן, אם הטבע הוא השולט ואין בלתו, יש לעשות כרצון הטבע. בטבע – החזק שורד. העולם הפך לג’ונגל. אלימות ושפיכות דמים היו הדרך להשאר על המגרש.
רבי עקיבא – כמייצג תפיסתה של היהדות סבר, כי הקדוש ברוך הוא ברא באדם את האמצעים לחולל שינוי, הוא ברא בו שכל, כדי שהאדם יוכל להפוך חיטים לעוגה. היהדות מלמדת את האנושות את הדבר החשוב מכל, – להשליט את השכל על הטבע, וכך לחולל בו שינוי. על האדם אסור לתת לטבע לשלוט בו. עליו לשלוט בטבע.
הצורר הנאצי, היטלר ימח שמו, טען – “…מכריע הכוח הצפון בעמים. לעיני האלוהים ולעיני העולם, תמיד, ניתנה למי שחזק יותר, הזכות להשליט את רצונו. ההיסטוריה מוכיחה: מי שאין לו כוח, אין הזכות מועילה לו… הטבע כולו הוא מאבק כביר בין כוח ובין חולשה, ונצחון מתמיד של החזק על החלש”. היטלר דגל בחוקי הג’ונגל: כל דאלים גבר. החזק שורד. רצונו היה לנהל את העולם על פי חוקי הטבע, שהם ינווטו את האדם. היהדות לעומת זאת, דרשה מן האדם לנווט את הטבע על פי שכלו. לא על החרב יחיה האדם, אלא על מצפונו, מוסריותו וערכיו.
“לא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות לישראל אלא לצרף אותם בהם”. מצוות התורה, הם ככור היתוך לאדם. האדם, עשוי חומר, לבוש בשר ודם, עור וגידים, בא לדרגה גבוהה ממלאך, עד שדומה הוא לקדוש ברוך הוא. איך? על ידי המצוות. על ידי המצוות בכוחו לשלוט בטבע. לקדש אותו ולרוממו.
הגמרא אומרת – “תנא משמיה דר”מ מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין תנא דבי ר’ ישמעאל (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו אמר הקב”ה ראויין הללו שתנתן להם דת אש איכא דאמרי דתיהם של אלו אש שאלמלא (לא) נתנה תורה לישראל אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם והיינו דאמר ר”ש בן לקיש ג’ עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות”. (ביצה כה ע”ב). דהיינו, ישראל עזים שבאומות, במגרש בו חוקי הג’ונגל – הם הקובעים – היהודים היו רודים בכוח ובאכזריות באומות העולם. אלא שעל ידי המוות הורה שהם ככור היתוך, השתנה הטבע היהודי והם הפכו לאומה של רחמנים ביישנים וגומלי חסדים.
ההיסטוריה האנושית העידה כי ככל שהמוסריות האנושית התפתחה, כך גם התפתחה הטכנולוגיה. ככל שהעולם התרחק מן האלילות, מן הטבע, כך התפתחו “מעשי בני אדם” – כהגדרת המדרש. נתאר לעצמנו עולם ללא מגע בשר ודם, בלי מכוניות ומטוסים, חשמל או טלפון. מי היה רוצה לחיות בעולם כל כך פרימיטיבי? אף אחד. בהתאם להתפתחות הטכנולוגית, יש גם את ההתפתחות האישית. על האדם להשתדרג. להתחדש. להילחם בטבעו החומרי והתאוותני, השייך לג’ונגל, ולהפוך לאדם מרומם, משודרג.
מאמיני תפיסה זו ימולו את עורלתם. ברית המילה נוהגת מראשית העם היהודי, מאברהם אבינו. אברהם אבינו – שגילה את הנהגת האל בעולם. בתוך עולם של אלילות גילה אברהם אבינו שיש שליט רוחני על העולם. שהעולם איננו הפקר ביד אלילי הטבע. ברית המילה היא הברית בין המאמין לבין האל. זהו אקט של ריסון הטבע החומרי. על פי הפילוסופיה היוונית בבסיס רוב מעשיו של האדם עומד האינסטינקט החזק ביותר שלו – המשיכה המינית. והנה דווקא באיבר המסמל את חומריותו של האדם והימשכותו לטבע, קיימת אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות. באיבר זה קיימת הברית בין ישראל לקדוש ברוך הוא – האם יעדיף האדם את הטבע או את השינוי שבו. את אמונת הג’ונגל או חוקי הרוח? אדם הפועל כרובוט על פי אינסטינקטים מתוכנתים מראש, או מוח שליט על לב? זהו הדבר המייחד את היהודי, צאצא אברהם אבינו, איש המצפון והרוח, המוסר והערכים, שיניף את דגל הבורא בין עמים פרימיטביים, פראיים ועובדי אלילים, כמייצגה הנאמן של מלכות האל.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך