חיים – לא בהכרח ההפך של מוות

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

“מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למיזבן סם חיים, אודקין עליה היה רוכל שהסתובב ושאל מי רוצה לקנות ממנו סם חיים והיו האנשים נקבצים אליו לקנות ממנו. ר’ ינאי הוה יתיב ופשט בתוקליניה, אמר ליה: תא הכא סק להכא זבין לי רב ינאי ישב ולמד בטרקלינו וקרא לרוכל שיבוא למכור לו גם סם חיים אמר ליה: לא אנת צריך ליה ולא דכוותך אמר לו הרוכל לרב ינאי: לא אתה ולא אנשים כמוך צריכים את הסם הזה אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים והראה לו פסוק “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב” מה כתיב בתריה “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה” ואף שלמה מכריז “שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו”. אחר שהפציר רב ינאי מהרוכל לבוא להראות לו את הסם נענה לו הרוכל, הוציא הרוכל ספר תהלים והראה לו את הפסוק הנ”ל וכן את מה שאמר שלמה “שומר פיו…”. אמר ר’ ינאי כל ימי הייתי קורא המקרא הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעני. לפיכך משה מזהיר את ישראל זאת תהיה תורת המצורע – תורת המוציא שם רע”.
סיום דברי ר’ ינאי לכאורה תמוהים, מה חידש הרוכל לר’ ינאי שלפני כן לא היה מובן? לשאלה זו מציג הסבר הגר”י בלאזר זצ”ל בספרו כוכבי אור:
רבים נוהגים לחשוב שככל שאדם עומד בדרגה יותר פחותה ביראת ה’ כך עליו לפחד יותר מהמצופה לו ליום הדין, אך האמת היא לא כך. מדוע?
אדם שהוא עשיר ויש לו יכולת להשיג הרבה מהנאות העולם הזה הוא לכאורה הרבה יותר בעל תאוות חיים מאדם פשוט ללא יכולת השגת ההנאות, כיון שלאדם העשיר יש הרבה יותר מה להפסיד בהעדר החיים. כל יום בשגרת יומו של העשיר הוא הנאה מיוחדת שלא היתה ביום קודם וממילא הוא מפסיד יותר מכל אחד ללא החיים.
אם כן, אין אדם שיש לו תאוות חיים כמו אדם שירא ה’. אדם בעל יראת ה’ חי את העולם בצורה של הכנה לקראת העולם הבא ומוכן לוותר על כל הנאות העולם הזה תמורת רגע אחד של עבודת ה’ בעולם הזה. הוא יודע שכל רגע בחיים משתלם לו באופן שאין דרך לתאר אותו וממילא הוא האדם שיש לו את התאוות חיים הכי גדולה.
לאדם שעובד את ה’ מיראה יש הרבה יותר מה לפחד מיום הדין, כיון שהוא הרבה יותר זקוק לחיים ופוחד יותר מכל אחד אחר.
זה מה שחידש הרוכל. “חיים” אינם חיים ארוכים אלא חיים הם חיים טובים, אדם שבאמת רוצה להשיג את החיים הטובים – את החיים האמתיים – הוא אינו יכול להשיג את זה ללא עשיית טוב – על ידי “סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. כשאדם עושה טוב הוא מקבל את החיים האמתיים שאין להם ערך בעולם הזה.
רבי ינאי הבין בתחילה שמשמעות ה”חיים” הכתובה בפסוק אינה אלא שלילת המוות, כלומר, מי שישמור פיו ולשונו יזכה לחיות חיים ארוכים או חיי עולם. אך הרוכל שינה את משמעות הפסוק למשמעות שונה לחלוטין, הרוכל חידש שמשמעות ה”חיים” הכתובה כאן אינה בהכרח חיים ארוכים אלא שהחיים יהיו חיים טובים באמת.
יש שמקשים מהמציאות הקיימת בעולם שלצדיק כביכול רע ולרשע טוב. השאלה הזאת לפעמים באמת מציקה, הרי יוצא לכולנו לפעמים להסתובב במקומות שאינם בסביבה של שומרי תורה ומצוות וממבט ראשון הם נראים כמי שטוב להם וחיים את החיים באמת ללא טרדות. מאידך אנו רואים שבציבור התורה ומצוות לא כולם חיים בשקט אלא כן יש אסונות ויש הרבה שיש להם טרדות גשמיות. אז אנחנו עומדים לרגע ותמהים על המציאות: מדוע זה כך? האם אין צדק בעולם? הרי אלו רשעים גמורים ונהנים מהעולם והצדיקים רע להם.
ולא עוד אלא שבמשנה כתוב שהאדם שחי חיים פשוטים ועמל בתורה אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא? איך אנו רואים שיש אנשים שמקיימים דברי המשנה ולכאורה לא טוב להם בעולם. (במאמר תחת הכותרת “יסוד התרופות” הארכתי להסביר את הנושא של “צדיק ורע לו רשע וטוב לו”).
אך אחרי חידושו של הרוכל בהבנת הפסוק אנו יכולים להבין את המציאות באופן שעולה יחד עם דברי המשנה. אדם שחי את החיים מתוך הבנה שהחיים בעולם הזה הם האמצעי להשגת העולם הבא, אם כן החיים שלו בעולם הזה הם הרבה יותר טובים ויש לו בהם הרבה יותר סיפוק.
הצדיק מכניע את עצמו ועוקר את המידות הרעות וממילא את כל השטח של הרע תופס רק הטוב, בכל רגע בחיים הוא מתענג על עבודת ה’ על מנת לעשות רצון קונו. יש לו סיפוק רוחני יחד עם שמחה פנימית מכל מצוה ומצוה שהוא מקיים.
כל אחד מאתנו יכול ללכת ולנסות להציע לצדיק את כל הנאות העולם הזה – אך התשובה ברורה מראש, כיון שהנאות העולם הזה טפלים ותפלים אצלו מרוב שהוא גדוש בהנאות של אמת.
אך מאידך חיי הרשע הם חיים חסרים, הוא כלל אינו מבין מהו טוב ומהו רע עד שלדעתו המושג טוב בא לידי ביטוי בכסף וכל מיני הנאות מזויפות שלעולם לא מביאים את האדם לידי סיפוק מושלם ונצחי. הנפש של הרשע תמיד תהיה בחוסר סיפוק וכמה שהם ימשיכו ליהנות כביכול מעולם הזה, הנפש תמשיך להרגיש בחוסר יותר ויותר.
זה מה שחידש הרוכל בהבנה של חיים ואיך משיגים אותם. החיים אינם נמצאים רחוק מאתנו או שקשה להשיג אותם – לא צריך סם מיוחד כדי להיות אדם שטוב לו בחיים – אלא סך הכל “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך