למי שווה להצביע בבחירות?

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

לאיזו מפלגה אצביע בבחירות הקרובות, אם בכלל?

אם לאחרונה אתם שואלים את עצמכם את השאלה הנ”ל, אולי כדאי שתקדישו מזמנכם לענות על השאלה הבאה, בשביל מה אני מצביע? למען הנוחות שלי? אני באמת סומך על הפוליטיקאים שידאגו לכל הצרכים שלי? אולי. אולי אני מצביע עבור הערכים אשר מייצגת מפלגה מסוימת. גם זה יכול להיות. 

אם אני אדם חילוני לחלוטין, מסורת וערכים לא מדברים אלי בכלל, ומשמעות החיים עבורי היא אך ורק מילוי הנאות הגוף ותאוותיו, אז סביר להניח שבהצביעי למפלגה מסוימת אני מצפה מאותה מפלגה שתקל עבורי את קשיי החיים ותהפוך אותם לנוחים במידת האפשר. אולם אם אני אדם שאוהד מסורת, אולי לא ממש חרדי, אבל חש הזדהות ורגש כלפי המסורת, עלי לקחת גם זאת בחשבון. אולי אצלי זה לא פיקוח נפש, כן רבנות לא רבנות, כן גיור לא גיור, אבל אני חושב שהמסורת היא דבר חשוב, זאת אומרת, אולי רק דבר חשוב ותו לא, אבל כנראה שאני רוצה שהמסורת תשתמר גם עבור הנכדים שלי, אני לא רוצה שהצאצאים שלי יתחתנו עם אנשים שאינם יהודיים, עלי לקת זאת בחשבון כי מישהו יצטרך להיות שם בשביל לתחזק את המסורת, וכדי ששאר כאן מדינה בעלת צביון יהודי. כי בעוד בימינו נישואים גירושים וגיורים, הסמכות עליהם נתונה בידי הממסד הדתי, ואין מה לדאוג, אפשר לישון, כי הדתיים דואגים למה שצריך, האחריות עליהם, ולנו זה טוב, הרי שביום מן הימים, יקום בג”ץ, יקום ליברמן או אחד ממחליפיו, יקום גוף תקשורת, ויכריז מלחמה, וינסה לנגח ולקעקע ולעקור כל סממן דתי ח”ו. 

זה לא יקרה? מי הבטיח?! היום יש דתיים שדואגים לזה. שעושים בשבילנו את העבודה השחורה כדי שהנכדים שלנו לא התחתנו עם גויות. ומה יקרה מחר? מישהו יצטרך להיות שם כדי להלחם. והמישהו הזה, יהיה החכי”ם החרדים, שאולי אנו לא מסכימים איתם בכל מיני דברים, אולי יש לנו ביקורת עליהם, ואפילו ביקורת רבה, אך אין ספק, כי הם אלה שדאגו, שדואגים, ושימשיכו לדאוג, שחומות הדת יעמדו על תילם, ולהזים את כל נסיונותיהם החוזרים ונשנים של כל מיני גופים כמו הרפורמים ובג”ץ שרק בשבועות האחרונים ראינו כיצד נתנו ידם יחד, כדי לאשר שכל גיור רפורמי יחשב כיהודי. מישהו יצטרך להיות שם כדי להלחם נגד נישואים אזרחיים, נגד התבוללות, נגד גיור שלא כדעת ההלכה.

ומי לדעתכם יהיה שם? 

כידוע, כיום יש במדינה בתי ספר רבים לחינוך ממלכתי דתי ובתי ספר של החינוך העצמאי החרדי. אולם בזמנו, כאשר נפגש בן גוריון עם ראשי המפלגות הדתיות הוא הציע להם תקציבים וכל מה שהם צריכים כדי להצטרף אליו למפא”י, הוא הציע להם שבמקום שכל מגזר ינהל מפלגה סקטוריאלית מטעם עצמו, יצטרפו כל המיעוטים אל המפלגות הגדולות, ושם ידאגו להם. הוא הציע להם שמפא”י תדאג לכל צרכי החרדים, ותקים בתי ספר מטעם המדינה, בתי ספר חרדים היכן שצריך, וחילוניים היכן שצריך. 

החרדים התנגדו להצעה, וכך נולדו להם בתי הספר של החינוך הדתי והחרדי. ומה היה רע בהצעתו של בן גוריון?  מאוחר יותר הסביר זאת הרב סולובייצ’יק – מנהיגה של היהדות האורתודוקסית בארה”ב.  הוא הסביר ע”פ ההלכה בדיני שומרים. בשולחן ערוך ישנם דיני שומרים, מה הדין כשמישהו הפקיד אצל חבירו חפץ כדי שישמור לו אותו אצלו והחפץ אבד או נגנב, ויש ארבעה סוגי שומרים: שומר חינם ושומר שכר, שוכר ושואל. ההלכה דנה מה יהיה הדין במקרה שיש בן אדם שיש לו תיבה מלאה במטבעות זהב והוא רוצה לתת למישהו שישמור לו על הארגז, אלא שהוא פחד שאם הוא יאמר לחבר שלו שבתיבה יש מטבעות זהב, חבר שלו ינסה ל’נכס’ אותם לעצמו, ולכן הוא אמר לו רק שיש ביבה הזאת מטבעות נחושת. אחרי תקופה קצרה בא בעל הפיקדון לשמור וביקש ממנו את התיבה חזרה, אמר לו השומר ‘תשמע, אני לא יודע איך להגיד לך את זה, אבל התיבה נגנבה’. נגנבה? תשלם! אלא שכאן צצה בעיה. השומר הסכים לשלם, אבל מחיר של מטבעות נחושת, בעוד ששווי תכולת התיבה האמיתית, שהייתה מטבעות זהב, גבוהה בהרבה. המפקיד דרש לקבל מחיר של מטבעות זהב והם הלכו לבית דין. המפקיד טען שהוא הפקיד מטבעות זהב ולכן השומר צריך לשלם לו זהב, בעוד השומר טען שהמפקיד היה צריך לעדכן אותו שמה שיש בתיבה זה מטבעות זהב ולא נחושת. אם הוא היה יודע שמה שיש שם זה זהב, הוא היה מתאמץ לשמור הרבה יותר חזק. לכאורה יש לתמוה איזו מן טענה זאת, הרי גם על נחושת הוא צריך לשמור שמירה מעולה. ומעניין כי ההלכה עומדת דוקא בצד של השומר והוא משלם את שווים של מטבעות נחושת בלבד. 

מסתבר, שאע”פ שהגם שעל מטבעות נחושת השומר היה שומר שמירה מעולה כפי שמחייבת אותו ההלכה, על הזהב הוא היה מתאמץ לשמור הרבה יותר חזק כי אם זה נגנב המחיר אותו יצטרך לשלם יהיה הרבה יותר גבוה. אותו דבר לגבי המפלגות החרדיות – הסביר הרב סולובייצ’יק. נכון שאולי המפלגות הגדולות יכולות לדאוג לערכי הדת במדינה, אך הם כמו השומר של ידע שיש בתיבה מטבעות זהב. אצלם ערכי הדת לא שווים יותר מיד, מקסימום כמו נחושת. אצלינו, הסביר הרב סולובייצ’יק, ערכי הדת הם זהב, הם בראש מעייננו, וכשאנחנו אומרים שנדאג, אנחנו באמת נדאג להם, ולא כמו המפלגות החילוניות שגם אם יש להם ערך כלשהו כלפי הדת, זה ערך של נחושת, לא של זהב. ולכן הם אולי ידאגו למקואות ולבתי הכנסת, אבל לתלמודי תורה? זה הרי לא זהב אצלם וזה לא בראש מעייניהם.

ולכן גם אם אתה לא מקפיד לשמור מצוות תמיד, אבל כן מעניין אותך מצב הדת והמסורת במדינה, בפחד שאולי יום אחד הנכדה שלך אולי תמצא לה חתן ערבי רח”ל, וכדי שזה לא יקרה, מישהו יצטרך להיות שם. מישהו שאצלו הדת וערכיה הם זהב – ולא נחושת.

בנוסף לכך, יש לזכור שהצבעה למפלגות החרדיות, היא לא הצבעה לעוד חבר כנסת כזה או אחר, אם כיפה כזאת או עניבה אחרת. הצבעה למפלגות שאצלם ערכי הדת הם זהב, זו בחירה בקב”ה. אני שם פתק בקלפי, כי מה שמעניין אותי התורה של הקב”ה והדת שלו. כשרואים שעוד אחד הצביע למפלגה הזאת, זה עוד קול של קידוש ה’, שזו המצווה החשובה ביותר. 

אז הנה הדיל: תצביע למפלגה שאצלה הערך הראשון הוא החיים הטובים, וערכי הדת הם במקרה הטוב נחושת בשבילה, והיא תשמור על הדת כמו ששומרים נחושת. או מפלגה אצלה הערכים הדתיים הם הדגל, הם יושבים על מקום מספר 1, ואז אתה לא מצביע לבן אדם, לעוד פוליטיקאי. אתה מצביע לתורה, לגדולי ישראל, להמשך קיום האומה היהודית.

אתה מצביע לקב”ה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך