מעלת התפילה על קברי צדיקים

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

מאמר זה עוסק במעלת קבר רחל ומערת המכפלה, ובתפילה במקומות הללו ובכל קברי צדיקים. מהו מעלת קבר רחל יותר מקבר שאר האבות והאמהות? האם יש מעלה להתפלל בקברי צדיקים? או שמא אסור כלל להתפלל וללמוד שם מחמת לועג לרש? ואם כן מדוע בקבר רחל מערת המכפלה קבר רשב”י ורבי מאיר בעל הנס יש מניני תפילה ומקומות לימוד? האם ראוי להתפלל תמיד בקברי צדיקים? או שמא הדבר גורם לכוחות הטומאה להדבק באדם? וכיצד ניתן ליישם את שני הדעות? מבשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו

נעסוק במעלת קבר רחל ומערת המכפלה בפרט, ובתפילות על קברי צדיקים בכלל.


מעלת קבר רחל
בתורה נאמר (בראשית מח ז): ‘וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם’. במילים אלו ביאר יעקב אבינו ליוסף מדוע נמנע מלקבור את רחל במערת המכפלה. רש”י מפרש, שיעקב אמר ליוסף כי אני יודע שיש בליבך תרעומת על כך שקברתי על רחל על אם הדרך, ולא קברתיה אותה במערת המכפלה, ואף לא הכנסתי אותה לתוך העיר בית לחם, אבל דע לך שכך הורה לי הקב”ה, משום שעתידים ישראל לגלות בגלות בבל דרך קבר רחל, ואז רחל תצא מקברה ותבכה ותבקש רחמים על עם ישראל, כפי שנאמר (ירמיהו לא יד): ‘כֹּה אָמַר ה’, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ’.
ועל כך משיבה הקב”ה (ירמיהו לא טו טז): ‘כֹּה אָמַר ה’, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה’, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה’, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם’.
רש”י על הפסוקים הללו (ירמיהו לא יד) מביא מדרש אגדה: ‘שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב”ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס, נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים, רחמיך או רחמי בשר ודם? הוי אומר רחמיך מרובים, והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי, שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי, כשבאתי להכנס לחופה הכניסו את אחותי, ולא די ששתקתי, אלא שמסרתי לה סימני, אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם. אמר לה יפה למדת סנגוריא, יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך
הרי שרק בזכות שרחל נקברה על אם הדרך ובכך ראתה בצרתם כשיצאו לגלות, ולימדה על ישראל זכות ובכתה לפני ה’ נזכה להגאל.
וכפי שממשיך הנביא ירמיהו (שם יז-יט): ‘שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד, וגו’. הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם השם’
למעשה הראשון שמצינו שהתפלל בקבר רחל הוא יוסף הצדיק, כפי שמובא בספר הישר (וישב; הובא בסדר הדורות ימות עולם שנת ב”א רי”ו) שבשעה שהישמעאלים הוליכוהו את יוסף למצרים התפלל על קבר אמו בדרך, ואמו נחמה אותו ועודדה אותו שימשיך בדרכו.
עוד הובא בזוהר הקדוש (וישלח קעה.) שמצבת רחל עתיד להשאר בכל הדורות עד שיקויים הנבואה ‘וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם’, ואף כשישובו ישראל מהגלות יבכו על קבר רחל ואז יגאלו, וכפי שנאמר (ירמיהו לא ח): ‘בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם’.

מקום משכן השכינה
בזוהר הקדוש (ויחי רכה:) כתוב, שבכל יום האבות הקדושים במערת המכפלה מעוררים רחמים על צערם של עם ישראל, ואין הקב”ה חס על העולם עד שנודע הצער לאבות הקדושים, והם מבקשים רחמים. אולם יתירה מכך פועלת רחל אמנו כיון שהיא קבורה בפרשת דרכים, ובכל זמן שהעולם צריך רחמים הרי היא מעוררת רחמים על עם ישראל.
הגר”א (בי’ תיקוני זוהר תיקון ו כב.) כתב, שבזמן שאין צדיקים בדור, השכינה שורה בקברי צדיקים, ובפרט בקבר רחל, ששם עיקר שריית השכינה. והלשם (שערי הלשם ח”ב סי’ יא בית שני) ביאר ע”פ דברי הגר”א שלכן נמשח דוד המלך בבית לחם, כיון שבמקום זה שורה השכינה בקברה של רחל.

מעלת התפילה על קברי צדיקים
בגמרא (סוטה לד:) מובא שכלב הלך למערת המכפלה בחברון, והתפלל על קברי האבות שיזכה להנצל מעצתם של המרגלים שרצו להוציא דיבה על הארץ. וכן מצינו בעוד מקומות נוספים בחז”ל שנהגו להתפלל על קברי צדיקים, ובזכות כך נושעו. בפרט בזוהר הרחיב בכך בכמה מקומות.
ומובא בזוהר (אחרי עא:) על הפסוק (קהלת ד ב): ‘וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה’, שבאומות העולם הם פונים למתיהם בכל מיני כוחות טומאה, ואילו עם ישראל כשבאים למתיהם הרי הם מתעוררים בתשובה לפני הקב”ה, ואז הנשמות הקדושות מבקשות רחמים על ישראל מהקב”ה, ואז הקב”ה חס על העולם בזכותם. עוד מובא בזוהר (שמות טז:) שאילולי תפילת המתים לא היה העולם מתקיים אף לא חצי יום.
ענין נוסף יש בעליה לקברים מובא בספר חסידים (סי’ תנ; סי’ תשי; סי’ תתשעא) שיש לנפטר הנאה ועילוי נשמה כאשר מתפללים ונותנים צדקה בקברם לעילוי נשמתם. וכאשר נעשה להם טובה, הם גם מבקשים רחמים בעד החיים.
מהדברים הללו עולה שיש מעלה להתפלל בקברי צדיקים.

שיטת הסוברים שאין להתפלל בקברי צדיקים
אמנם הש”ך (יו”ד סי’ קעט ס”ק טו) הביא מחלוקת מה יעשה אדם שנדר שאם יוושע מצרתו ילך להתפלל בבית הקברות, ונושע מצרתו? דעת רבינו חיים פלטיאל (שו”ת מהר”ם רוטנבורג לבוב סי’ קסד) שמה שמובא בחז”ל הוא רק להתפלל במקום קדוש או לבקש מחילה ממת שפגעו בכבודו, אך אסור לדבר עם המתים, והמון העם אינם יודעים זאת ונכשלים באיסור, ויש בכך מן האיסור של (דברים יח יא): ‘דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים’, ולכן יתיר את הנדר ולא ילך לבית הקברות. אמנם הב”ח (יו”ד סי’ ריז אות נא) סובר שיש בכך מצוה ומנהג ישראל, ואין לבטל את המנהג, אך יקפידו שלא להתפלל או לבקש מהמת עצמו, אלא רק יבקשו בזכות המת.
וכן כתב החכמת אדם (כלל פט סעיף ז) שנשים ועמי הארץ ההולכים לקבר ומספרים למת את צרותיהם קרוב הדבר שהוא בכלל דורש אל המתים, ולכן רק יתפללו לה’ שימלא משאלותיהם בזכות אבותיו ובזכות הצדיקים הקבורים שם.

זהירות מכוחות הטומאה
סיבה נוספת מצינו להמנע מללכת לבית קברות, משום שהמגן אברהם (סי’ תקנט ס”ק טו) והמשנה ברורה (סי’ תקנט ס”ק מא) כתבו בשם האר”י שאין ללכת לבית הקברות אלא לצורך לוית המת, כיון שכוחות הטומאה נדבקים בו בבית הקברות. ולכן כתב המשנה ברורה שראוי בזמן שעולים לקבר לעמוד במרחק של ד’ אמות מהקברים.
וכן כתב הגר”א (אגרת הגר”א) לאשתו ובני ביתו שיזהרו שלא ללכת בקביעות לבית קברות משום כוחות הטומאה ובפרט לנשים, וצרות רבות באות למי שהולך לשם בקביעות, וכאשר יש צורך ללכת לשם יקפידו ליטול את הידים אחר כך.
בעליות אליהו (הגהה צו) מסופר שהגר”א הלך פעם אחת על קבר אימו ביום השנה, ואמר לאחיו תראה כיצד אמא שמחה לקראתנו, אולם לאחר כמה ימים אמר לאחיו שהוא מתחרט על שהלך, כי אמנם לאימו נגרם שמחה אך הדבר הסב לו צער ויגון, ויותר לא הלך. וכתב הגאון רבי ניסים קרליץ (חוט שני יו”ד סי’ רמ שער הציון ס”ק קלג) שאנחנו לא בדרגה של הגר”א, ואין לנו ללמוד מכך, משום שהנזק שלנו מבית הקברות אינו כה גדול כפי שניזוק הגר”א.
הגר”מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח”ב סי’ סד) כתב, בשם הלשם שבקברי צדיקים בחו”ל יש מעלת של קדושת ארץ ישראל, ומכל מקום הגר”א והגר”ח מבריסק נמנעו מללכת לקברים גם בחו”ל. אך בארץ ישראל אין צורך כל כך להתפלל דוקא בקבר משום שכל הארץ קדושה, אך סיים שהמנהג שגם בארץ ישראל הולכים לקברי צדיקים.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך