בעל ואשה עם מנהגים שונים

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

שאלה: זוג נשוי שהאשה והבעל הם מעדות אחרות, כגון ספרדים ואשכנזים, כיצד עליהם לנהוג בביתם בעניינים שונים שיש בהם חילוקי מנהגים, למשל בעניין אכילת קטניות בפסח, אכילת בשר “כשר” שאינו “גלאט- חלק” וכדומה?

רבותינו הראשונים פסקו (מכח דברי הגמרא בכמה מקומות) שאדם שהיה גר במקום שנוהגים בו כמה מנהגים להקל ולהחמיר, ואחר כך עזב את אותו המקום לגמרי ובא להשתקע (לגור בקביעות) במקום אחר, צריך לנהוג כמנהג בני המקום שבא להשתקע בו, בין להחמיר ובין להקל, ואינו מחויב להמשיך במנהגי המקום שיצא משם.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, למד מדין זה, לגבי אשה מבנות אשכנז, שמנהג בית אביה שלא לאכול בפסח אורז וקטניות, והלכה ונשאת לבעל ספרדי שנוהג היתר בזה, שאז רשאית האשה לנהוג היתר כמנהגו, משום שהיא נחשבת כמו אדם שעזב את מקומו על מנת להשתקע במקום אחר.

וכיוצא בזה פסק רבינו הרשב”ץ (רבי שמעון בר צמח, מרבותינו הראשונים), לגבי מקום שיש בו שתי קהילות חלוקות במנהגיהן (כמו קהילות הספרדים והאשכנזים) ונשא איש מבני הקהילה האחת אשה מבנות הקהילה האחרת, שאין ספק שהאשה נכללת עם בעלה בכל חיוביו, משום שאשתו כגופו בכל הדברים, ונפטרת ממנהגי קהילת בית אביה, “ודבר פשוט הוא שלא יהיו שניים מסובין (סועדים) על שולחן אחד ויהיו חלוקין במאכליהם, שיהיה האסור לזה מותר לזה, אלא בכל מנהגיה תלך האשה אחר מנהג בעלה. ובפרט שלגבי יחסי אשה עם בעלה יגרום הדבר פירוד ומחלוקת אם יהיו חלוקים במנהגיהם.

וזכור לנו, שפעם דיבר מרן בפני קבוצה מצומצת בענין הנ”ל, והיתה שם אשה מכובדת מבנות משפחתו, והיא החלה לטעון בפני מרן, שיש להורות כי הבעל ינהג כמנהגי האשה, כי “מי אמר שהנשואין נחשבים כאילו האשה הולכת למקומו של הבעל, אולי אפשר לומר להיפך”? ומרן הסביר לה את הדברים היטב, עד שהיא נתרצתה והסכימה, כי באמת מתאים יותר לומר שהאשה תנהג כמנהגי בעלה. והנוכחים התפלאו כיצד מרן בנועם שפתיו הסביר את הדברים באופן המתקבל על דעת כולם.

ארץ ישראל נחשבת “אתריה דמרן”, כלומר, מקומו של מרן השלחן ערוך, כי מרן רבי יוסף קארו חי ופעל בארץ ישראל, ומארץ ישראל פשטו הוראותיו ונתקבלה הלכה כמותו. לפיכך כתב מרן רבינו זצ”ל, שאשה ספרדיה שנשאת לבעל אשכנזי, אף על פי שהיא צריכה לנהוג כמנהגי בעלה בביתו, ולמשל, עליה להימנע מבישול אורז וקטניות בבית בעלה, מכל מקום אם הם גרים בארץ ישראל “אתריה דמרן”, אין האשה נחשבת לאדם שעקר (עזב) לגמרי ממקומו הקודם ובא למקום אחר, אלא רשאית לאכול אורז וקטניות בבית הוריה אף לאחר נישואיה, וכדעת מרן, מרא דארעא דישראל. וכמו כן אינה רשאית להקל באכילת בשר “כשר” שאינו “חלק” “גלאט”, משום שמנהג ארץ ישראל על פי הוראת מרן הקדוש, להימנע מאכילת בשר שאינו “חלק”, וכדעת רוב הראשונים, ואף שמנהג האשכנזים אפילו בארץ ישראל להקל באכילת בשר שאינו “חלק”, מכל מקום זו שכבר זכתה לנהוג בזה כדעת מרן, אינה נפטרת ממנהג זה בנישואיה עם בעל אשכנזי, אלא עליה להמשיך בחומרת מרן בזה.

ולסיכום: באופן כללי, האשה הולכת אחרי מנהגי בעלה בכל דבר. אולם יש יוצא מן הכלל, והוא לגבי אשה ספרדיה שנשאת לאשכנזי, והם גרים בארץ ישראל, שאז יש מקרים שהדין שונה, וכפי שהסברנו.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך