ברכת שהחיינו על ראיית אהוב

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

שאלה: אדם שנסע לארץ אחרת וחזר לביתו כעבור יותר משלשים יום, ובחזרתו הוא שמח לראות את אשתו או את חבירו החביב עליו מאד, האם עליו לברך ברכת שהחיינו?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נח:) אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. וכן פסק הרמב”ם (בפרק י’ מהלכות ברכות). וכתבו התוספות והרא”ש ורבינו יונה (שם), שאין לברך ברכה זו אלא על ראיית חבירו החביב עליו מאד ושמח בראייתו. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן רכה ס”א). ומבואר בפוסקים, שברכות אלו נאמרות בשם ומלכות (ככל הברכות, בהזכרת שם ה’), שהרי הלכה רווחת (בברכות מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות, אינה ברכה. וכמו שכתבנו כבר.

אלא שבספר חסד לאלפים כתב, שבזמן הזה, שגברה החנופה בעולם, ויש מי שנראה כאוהב, ובקרבו ישים ארבו (כלומר, בסתר לבבו אינו אוהב כלל את חבירו), איו לברך ברכת שהחיינו, (אלא אם כן למי שהיה בדרך וחזר). וכן פסק רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שכעת לא נהגו לברך ברכה זו, ויש טעם למנהג. וכנראה שכוונתו לטעמו של הרב חסד לאלפים.

ומכל מקום לענין הלכה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ”ל, כי מי שיודע בעצמו שבאמת חבירו חביב עליו ושמח בראייתו, יברך על ראייתו שהחיינו בשם ומלכות. וכן כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי בספרו ברכת יוסף (העוסק כולו בעניני ברכות). וכן כתבו עוד מהפוסקים. ובשו”ת ישכיל עבדי להרה”ג עובדיה הדאיה כתב, שאפילו לדברי החסד לאלפים, מכל מקום על אביו ואמו ושאר קרוביו החביבים עליו, יברך בשם ומלכות.

ובספר מסעות ירושלים (עמוד עא) כתב, שהאדמו”ר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר, בירך שהחיינו בשם ומלכות כאשר ראה את פני קדשו של גדול הדור הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זצ”ל. (שהיה גאון מופלא לפני כתשעים שנה אשר כל חכמי ארץ ישראל רעדו מפני גדולתו, והיה שריד לחכמי טורקיה הקדמונים, כי נפטר כבן מאה ושבע עשרה שנים, והיה נינו של תלמיד מהר”א ששון שחי בזמן מרן הבית יוסף). וכן עשה מעשה הגאון הנצי”ב בראותו את הגאון האדר”ת.

ולפיכך הנכון להלכה, כי הרואה את חבירו שחביב עליו מאד (אם יש לו ידיד כזה), ושמח בראייתו, אחר שלשים יום שלא ראהו, מברך שהחיינו. וכן הרואה את אביו או רבו, או קרוב משפחתו החביב עליו מאד, אחר שלשים יום, מברך עליו שהחיינו. והוא הדין לרואה את קרובתו, כגון אשתו, או בתו, או אחותו, או אמו, או נכדתו, החביבות עליו מאד, מברך שהחיינו. אולם יש להזהר בזה שלא לברך על מי שאינו אוהב מאד באמת, כי בזה יבא לידי ברכה לבטלה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך