גשמיות העולם הזה – חושך הלילה

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

[ גשמיות העולם הזה – חושך הלילה]
והנני רואה צורך לאדם, שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו, כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה, שלא יהיה משקלו עראי אלא בקביעות גדול, כי רוב התולדה הוא. וחז”ל הורונו בפרוש צורך החשבון הזה, והוא מה שאמרו ז”ל (בבא בתרא ע”ח, ב):
“על כן יאמרו המשלים בואו חשבון” (במדבר כ”א, כז) –
“על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשב חשבונו של עולם:
הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה וכו'”.

וזה כי העצה האמיתית הזאת לא יוכלו לתת אותה ולא לראות אמיתה, אלא אותם שכבר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו. כי מי שהוא עדין חבוש במאסר יצרו, אין עיניו רואות האמת הזאת, ואינו יכול להכירה, כי היצר מסמא את עיניו ממש, והנה הוא כהולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותם. והוא מה שאמרו ז”ל (בבא מציעא פג, ב):
“תשת חושך ויהי לילה (תהילים קד, כ) –
זה העולם הזה שדומה ללילה”.

והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. כי הנה חושך הלילה שני מיני טעויות אפשר לו שיגרם לעין האדם:
או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל;
או שיטעה אותו עד שיראה לו עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד.

כן חומריות וגשמיות העולם הזה הנה הוא חושך הלילה לעין השכל וגורם לו שתי טעויות:
האחת: אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים מבלי שהגיעם פחד תחילה.
והוא מה שאמר הכתוב (משלי ד, יט): “דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה ייכשלו”,
ואומר (שם כב, ג): “ערום ראה רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו”;
ואומר (שם יד, ט): “וכסיל מתעבר ובוטח”;
כי לבם בריא להם כאולם, ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל.

והטעות השני, והוא קשה מן הראשון, הוא: שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאילו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות וניסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות. וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, י): “השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן וגו'”, וכל זה מפני היותם תחת החושך, וכבושים המה תחת ממשלת יצרם.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך