דרכי הקנינים בדבר במחובר לקרקע

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

סימן קצג’

דבר המחובר לקרקע, כגון אילן הצריך לקרקע דינו כקרקע, ונקנה בכסף בשטר בחזקה או בסודר, והקנין מועיל לקנות גם באופן שעושה את הקנין בקרקע כדי לקנות את הקרקע עם המחובר שעליה, וגם באופן שעושה את הקנין בקרקע לקנות רק את המחובר לקרקע, או באופן שעושה את הקנין במחובר עצמו.
ונחלקו הפוסקים בדין דבר המחובר שאינו צריך את הקרקע כגון ענבים העומדות להיבצר, לדעת המחבר יש לזה דין כמו של דבר תלוש, מכיוון שהעומד להיתלש כתלוש דמי, ולכן הקנינים שלו יהיו קניני מטלטלין ולא קניני קרקע, ודעת הרמ”א היא שאפילו שאינו צריך לקרקע יש לו דין קרקע, כיוון שסוף סוף הוא דבר מחובר ואי אפשר לטלטלו.
והאחרונים נחלקו בביאור מחלוקת המחבר והרמ”א, דעת הסמ”ע היא שהמחלוקת היא רק במחובר שעדיין צריך קצת את הקרקע, אבל אם אינו צריך כלל את הקרקע, הכל מודים שדינו כמטלטלין, ודעת הש”ך היא להיפך, שכל המחלוקת היא רק באופן שאינו צריך לקרקע כלל, אבל מחובר שצריך קצת את הקרקע הכל מודים שדינו כקרקע.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך