הלכות תשובה

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

עם כל תלמידיו ומכיריו, אנו מצטערים על פטירתו של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ”ל.

אף שהגאון זצ”ל לא היה ידוע בכל מקום, בכל זאת היה מגדולי הדור, ובזמנינו היה ממש מיחידי גאוני הדור ופוסקי ההלכה.

כבר לפני עשרות בשנים, הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ”ל, הביע את השתוממותו על גאונותו של רבי זלמן נחמיה, איך שהיה מסוגל להגיע לכל ישיבה עם תלמידי חכמים מופלגים ולומר בפניהם דברי תורה בנושא בו הם עסקו.

הרב היה ידוע מנעוריו בגדולתו, וכך זכה להיות חתנו של רבן של ישראל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל. הוא זצ”ל היה מיוחד במדותיו החמודות, בהארת פנים שנהג בה כלפי כל אדם, ובתמיכתו הרבה בכל תלמיד חכם צעיר שבא לפניו בעין טובה. יהי רצון שנזכה לראות בגאולה השלימה, ובתחיית המתים, ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

————————

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה’. וכאשר נבוא לדין לפני ה’ יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת ישרים, כי לא ימצא איחור התשובה אלא בעמי הארץ. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בשם רבינו האר”י ז”ל, שראוי לכוין היטב בימים אלו בברכת השיבינו שבתפילת שמונה עשרה, ולהתפלל על אלה שנטו מתורת ה’, וביחוד אם הם קרוביו, כי ימים אלו הם עת רצון ומסוגלים לכך, כי ימינו של ה’ יתברך פשוטה לקבל שבים.

מצות הוידוי
כתב הרמב”ם (בתחילת הלכות תשובה), כל מצות שבתורה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות (כלומר להתודות בפיו ולומר חטאתי לפניך ה’ וכיוצא בזה) לפני ה’ ברוך הוא. שנאמר (במדבר פרק ה’), איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם וכו’, “והתודו את חטאתם אשר עשו”, זה וידוי דברים. כלומר וידוי בדיבור בפיו ממש. ומכאן שוידוי זה הוא מצות עשה מן התורה. כיצד מתודין?, אומר, אנא ה’, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי (התחרטתי) ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. (כלומר שמקבל על עצמו שלא לחזור שוב על חטאו). וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.

וכן היו נוהגים בזמן שבית המקדש היה קיים, והיו החוטאים מביאים קרבן חטאת או אשם לכפר על חטאתם, היו מתודין על חטאתם. שכל מי שאינו עושה תשובה, לא מתכפרין לו עוונותיו אפילו יקריב אלף קרבנות לשם ה’. והוידוי הוא מעיקרי (מתנאי) התשובה, נמצא  מי שלא התודה על עוונו, לא קיים מצוות התשובה.

ובזמנינו שחרב בית המקדש, ואין לנו מזבח להקריב עליו קרבנות, אין לנו אלא תשובה בלבד, וכל מי שעשה תשובה שלימה, אין מזכירין לו (ביום שיתן דין וחשבון על מעשיו) שום דבר מעוונותיו.

קבלה לעתיד
עוד תנאי יש במצות התשובה, שיקבל על עצמו השב בתשובה שלא יחזור עוד לחטאו, שאם עבר על מצות לא תעשה, כגון אדם שהיה מחלל שבת, או שהיה אוכל ממאכלים הצריכים בדיקה מן התולעים, או אשה שלא היתה נזהרת בלבושה שיהיה צנוע וכיוצא באלו, צריך שיקבלו על עצמם בכל לב שלא יחזרו עוד על מעשיהם הרעים. וכן אם ביטל מצות עשה, כגון אדם שלא היה עושה קידוש ביום השבת, או שלא היה מכבד את אביו ואת אמו וכיוצא באלו, צריך שיקבל על עצמו להזהר מכאן ולהבא במצוות אלו שלא לבטלן. אבל האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

החרטה
גם צריך שיתחרט האדם על חטאיו, בידעו כמה הגדיל לעשות רעה בחטאו, והכעיס את בוראו המטיב לו. אבל אם לא התחרט על מעשיו, אפילו אם עזב את החטא ואינו שב לרשעו, ואפילו התודה על עוונו, לא קיים מצות התשובה, ולא נסלח עוונו.

נמצינו למדים שיש שלשה עיקרים במצות התשובה, שיתודה השב על חטאו בפיו. ושיקבל על עצמו שלא לחזור על חטאיו עוד. ושיתחרט על חטאו בלבו. וכל העושה כן, קיים מצות התשובה, והרי הוא אהוב לפני בוראו, ועליו אמר רבי עקיבא (ביומא פה:), אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם?, אביכם שבשמים, שנאמר “מקוה ישראל ה'”, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך