כלי שמלאכתו להיתר

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

נטילת לולב
בימי חג הסוכות, אחר החזרה של תפילת שחרית, נוטלים אל הלולב כשהוא אגוד (קשור) עם ההדסים והערבות, ומברכים “אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב”, וביום הראשון של חג הסוכות כשמקיימים לראשונה מצוות נטילת לולב, מברכים גם ברכת שהחיינו, ואחר כך נוטל בידו גם את האתרוג צמוד ללולב. ויש לנענע הלולב ומיניו לארבע רוחות העולם ומעלה ומטה, מוליך ומביא מעלה ומוריד, כפי שנוהגים.

נטילת לולב בשבת
וביום השבת אסור לטלטל את הלולב ומיניו משום שהם מוקצה, שאין נוטלים לולב ביום השבת, וגם אין אומרים כלל את סדר ההקפות בשבת. ולכן השנה (התשפ”א), לא נטלנו לולב ביום טוב הראשון של חג הסוכות. וביום הראשון של חול המועד אנו מקיימים את המצוה לראשונה.

ההקפות סביב התיבה
אחרי אמירת ההלל, מוציאים ספר תורה מן ההיכל, ומניחים אותו על התיבה, וכל הקהל מקיפים את התיבה עם הלולב ומיניו. וכמו שאמרו במדרש (ילקו”ש תהילים ס”ס תשג): ארחץ בניקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה’, כמו ששנינו, בכל יום היו מקיפים את המזבח, וכיצד הוא סדר ההקפה? כל ישראל נוטלים את לולביהם בידיהם הימנית, ואתרוגיהם בידיהם השמאלית ומקיפים. ובזמן הזה, חזן בית הכנסת עומד כמלאך האלהים וספר תורה בזרועו והעם מקיפין אותו דוגמת הקפת המזבח. וכן מבואר בטור ובשלחן ערוך, שההקפות שאנו עושים הם זכר למקדש, שבכל יום היו מקיפים את המזבח פעם אחת, ובשביעי שבע פעמים.

מי שמתפלל בביתו
מצות ארבעת המינים היא מצוה שמוטלת על כל אחד מישראל. ולכן גם מי שמתפלל ביחידות, מפני שהוא בבידוד, או שאין לו אפשרות אחרת, עליו להשיג ארבעת המינים ולקיים את מצוותם. וכתב רבינו יוסף חיים זצ”ל, לגבי אדם חולה, שאינו יכול לבא לבית הכנסת להקיף עם הציבור, שיניח כסא או שלחן באמצע החדר, ויניח עליו ספר תנ”ך קדוש או חמישה חומשי תורה, ויקיף, כדי שלא יתבטל מן ההקפות.

חינוך הקטנים במצות לולב
אמרו בגמרא (דף מב.) ילד קטן היודע לנענע לולב, חייב אביו לחנכו במצות לולב. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, שאם יד האב משגת, חייב גם לקנות לו לולב בפני עצמו, ולא יסתפק במה שנותן לבנו לנענע בלולב שלו, שהרי אם יעשה כן, בשעת ההקפות יישאר בנו בלא לולב, שהרי האב צריך ליטול את הלולב בזמן ההקפות, ולכן יקנה לבנו ארבעת המינים בכדי לחנכו למצוה יקרה זו גם בזמן ההקפות.

אתרוג מורכב
ידוע הדבר שרוב האתרוגים המצויים בזמנינו הנם אתרוגים מורכבים. ויש לכל עדה מסורות על אי אילו אתרוגים שהינם בחזקת בלתי מורכבים. ובשנים עברו, נהגו הספרדים בני ירושלים לקנות לעצמם אתרוגים מן הכפר הערבי “אום אל פאחם”, שהיו האתרוגים שלהם מוחזקים בכלתי מורכבים. (וכן נהג מרן שליט”א בצעירותו. ואחר כך בהיותו במצרים, נעשה לו נס, שאף על פי שהיו גבולות ישראל ומצרים סגורים ומסוגרים, אין יוצא ואין בא, מכל מקום הגיעו לידיו אתרוגים כשרים מארץ ישראל. וכפי שסיפרנו בהרחבה בספרינו “אביר הרועים”). ולאחר מכן, לפני קרוב לשבעים שנה, הובאו ארצה אתרוגים מזן “תימני”, ואתרוגים אלו הינם מיוחסים ביותר שאינם מורכבים, ונכון לקנות מהם דוקא. וכן נוהגים כל רבני הספרדים, לקנות דוקא אתרוג מזן “תימני”. ובזמנינו מצויים אתרוגים כאלה שהם נאים ומהודרים, וגם מחירם אינו גבוה כל כך כבשנים עברו.

יש מעולי מרוקו הנוהגים לרכוש אתרוג מרוקו, שהוא ללא גרעינים, וגידולו נאה מאד. וגם מאתרוגים אלה יש לרכוש רק כאשר ידוע מפי עדים נאמנים ותחת השגחה ראוייה שאינם מורכבים, כי יש אומרים שנמצאו גם בהם אתרוגים שיש בהם חשש הרכבה. וכן יש להזהר בכשרות האתרוג, שמפני מחירו המופרז לעתים יש בו חששות כשרות על אף שהוא נקרא מהודר.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך