לקיים מצווה בזריזות או בהידור?!

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

מאמרנו עוסק האם עדיף לקדש את החודש מיד או להמתין למוצאי שבת שאז המצוה יותר מהודרת, ובאופן כללי האם יש לקיים את המצוה מיד, כפי שנלמד מן ‘ושמרתם את המצות’, או שמא במקום שאם נמתין נוכל לקיים את המצוה בצורה מובחרת יותר עדיף להמתין? מה הדין כאשר יש שתי מצוות שנוכל לקיים רק אחד מהם? האם עדיף לקיים את הראשונה, או שמא עדיף להמתין ולקיים את המצווה החשובה ביותר? עד מתי ניתן להמתין למוצאי שבת בקידוש לבנה, ומתי יש לקיימו ביום חול? אדם הנמצא במאסר לא עלינו, ויש לו אפשרות לצאת ליום אחד בשנה לחופשה בה יוכל להתפלל במנין, באיזה יום בשנה יבחר? האם ניתן לסמוך על הנהלת הכלא שאכן יתנו לו את החופשה? מה הדין במצוה שיש חשש שאם נמתין לא נוכל לקיימה? אדם שיש לפניו רק טלית פשוטה, האם ימתין עד שיגיע טלית נאה ומהודרת? אדם שרוצה לכתוב ספר תורה ויש לפניו רק סופר זול, האם ימתין עד שישיג סופר מהודר? מה עדיף לקיים ברית במנין מצומצם לאחר תפילת ותיקין, או ברוב עם אחר הצהריים? והאם עדיף לקיים את הברית מיד לאחר תפילת ותיקין, או אצל סנדק צדיק בשעה מאוחרת יותר?

מה עדיף לקיים את המצווה בזריזות או לקיים אותה בהידור

מצות קידוש לבנה
בפרשת בא הצטווינו על המצוה הראשונה שעם ישראל נצטווה כעם (שמות יב ב): ‘הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים’, שם נמסר לעם ישראל הציווי בכל פעם שמופיע ירח חדש, לקדש את החודש. חכמים אף תיקנו לנו על לומר ברכה בכל פעם לאחר שנראה הירח החדש, ‘קידוש לבנה’ לנוסח אשכנז או ‘ברכת לבנה’ לנוסח עדות המזרח.

זמן קידוש לבנה
השולחן ערוך (או”ח סי’ תכו סעיף ב) פסק שאין לברך את ברכת הלבנה אלא רק במוצאי שבת שהוא מבושם ולבוש בבגדי שבת. מקור הדברים הם מסכת סופרים והובא בראשונים רבים.

החיוב לקיים מצוה מיד
והנה בפרשת בא (שמות יב יז) נאמר: ‘וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת’, ודרשו במכילתא: ‘רבי יאשיה אומר, אל תקרא כן אלא ‘ושמרתם את המצוות’ כדרך שאין מחמיצים את המצה, כך אין מחמיצים את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד’. ומכאן נלמד שיש לעשות את המצוה מיד ברגע הראשון שיכול ואין להמתין עימה.

הרדב”ז (ח”א סי’ תקכט) כתב שהדרשה הוא אסמכתא והיא מדרבנן, אולם האחרונים העירו שבתוספות משמע שדין זה הוא מדאורייתא.

ונשאלת השאלה מדוע דוחים את קידוש לבנה למוצאי שבת, ולכאורה מהלכה זו נראה שאם יכול לקיים את המצוה בהידור בצורה טובה יותר, ראוי להמתין ולא לקיים את המצוה מיד. במאמרנו נעסוק בנושא זה, מתי יש לקיים את המצוה מיד, ומתי ניתן להמתין מעט כדי לקיים את המצוה יותר בהידור, וכמה ניתן להמתין.

אדם שיכול להתפלל יום אחד בשנה – באיזה יום יבחר?
הרדב”ז (ח”ד סי’ יג) נשאל מיהודי שהשר העליל עליו עלילה כלשהו והשליכו לבית האסורים רח”ל, האסיר שהתחנן לפני השר שיאפשר לו להתפלל לעיתים במנין, והשר נעתר לאפשר לו יום אחד בשנה חופשה כדי שיוכל להתפלל במנין, ואפשר לו לבחור באיזה יום הוא יצא לחופשה. היהודי שלח שאלה לחכמי הדור באיזה יום בשנה כדאי לבחור?

הרדב”ז הביא שאחד מחכמי דורו מתחילה רצה לומר שיבחר את יום כיפור כדי להתפלל ביום הקדוש הזה, אולם אותו חכם הסיק שעדיף שיצא בפורים, כיון שיש פרסומא ניסא בשמיעת המגילה.

אולם הרדב”ז נחלק עליו, וכתב שהדבר פשוט אצלו שיש דין שאין מעבירים על המצוות, ומוטל עליו לקיים את המצוות הראשונה שבאה לידו, ולכן ביום הראשון שיכול יצא לחופשה ויתפלל במנין ויקיים את המצוות שאינו יכול לקיים במאסר. ואין להבדיל בין מצוה קלה למצוה חמורה, ואין אדם יודע שכרם של מצוות. וכך פסק להלכה המשנה ברורה (סי’ צ ס”ק כח), אלא שציין לעיין בנשמת אדם שחולק.

מתי יש לקדש קידוש לבנה ביום חול ולא במוצאי שבת
הרמ”א (או”ח סי’ תכו סעיף ב) הביא את דברי תרומת הדשן, שאם מוצאי שבת חל עד י’ בחודש, שיש עוד 4 לילות מלבד מוצאי שבת עד סוף הזמן לקדש את הלבנה, ואין לחשוש שאם במוצאי שבת יהיה מעונן יפסיד את המצוה, ימתין למוצאי שבת. אך אם מוצאי שבת חל בי”א בחודש, שאם ימתין למוצאי שבת יש חשש שמא במוצאי שבת ובלילות שאחריו יהיה מעונן, ויש חשש שמא יפסיד את המצוה, יקדש מיד כשרואה את הלבנה בחידושה, אף שהוא יום חול, ולא ימתין למוצאי שבת.

והעיר המשנה ברורה (סי’ תכו סק”ו) כיון שסוף הזמן תלוי במולד ולא בתאריך בחודש, הדבר משתנה מחודש לחודש עד איזה תאריך ניתן להמתין.

אך בחיי אדם כתב שלדעת ספר החסידים יש לקדש תמיד מיד ולא להמתין כלל, וכן פסק החיי אדם להלכה. אולם החיד”א (ברית עולם על הספר חסידים) כתב שספר החסידים לא נחלק על תרומת הדשן, אלא כוונתו הוא שאם אין שום חשש שיתבטל המצוה אף הוא מודה יש להמתין לקיים את המצוה בהידור, ורק כאשר יש חשש שע”י שמתמהה יתבטל המצוה, יש לקיימה מיד ולא להמתין להידור מצוה.

להלכה האם להמתין למוצאי שבת
המשנה ברורה (סי’ תכו סק”כ שעה”צ ס”ק כא ובה”ל ד”ה במוצאי) הביא שיש להמתין למוצאי שבת, אולם הביא דעות החולקים שיש לקדש מיד ולא ימתין למוצאי שבת, ולכן הנוהג שלא להמתין יש לו על מי לסמוך. ובחודשי החורף שיש חשש גדול שיהיה מעונן ולא יוכלו לקדש, בודאי מי שמזדרז לקדש מיד הוא משובח. [מסתבר שבימינו שניתן לברר האם יהיה מעונן בימים הבאים, כשיודע בסבירות גבוהה שלא יהיה עננים, דינו כחודשי הקיץ, ומצד שני כשיודע בסבירות גבוהה מאד שיהיו גשמים ועננות כבדה עד סוף הזמן, ויש סבירות שלא יוכל לקדש את הלבנה, לכל הדעות יש להזדרז לקדש את הלבנה מיד].

למעשה המנהג ברוב המקומות להמתין למוצאי שבת, אמנם מובא שהחזון איש, הקהילות יעקב והגאון רבי שלמה זלמן אויערבך נהגו לקדש מיד ביום חול, ולא המתינו למוצאי שבת.

טעם מיוחד בקידוש לבנה
הגר”מ שטרנבוך (תשובות והנהגהות ח”ב סי’ רח) ביאר שקידוש לבנה צריך להיות כענין שמחת נישואין, ולכן יש חשיבות לכך שיהיו מבושמים ובבגדי שבת, ודוחה את הדין של זריזים מקדימים למצוות, אף אם בשאר התורה עדיף לקיים המצוה מיד מאשר לקיימה בתוספת הידור.

והביא עוד, שרבי חיים מוואלוז’ין ורבו השאגת אריה סברו שהחיוב של קידוש לבנה חל רק כשרואים את הלבנה בחידושה, כל זמן שלא ראו אותה אין חיוב לברך עליה, ולכן סברו שראוי לברך במוצאי שבת, דהיינו להשתדל שלא לראות את הלבנה ביום חול כדי שלא יתחייבו לברך, עד מוצאי שבת שהוא מבושם ובבגדי שבת. אך אם אירע והביט בשמים וראה את הלבנה מאירה כראוי ביום חול, חייב לברך מיד בשעת ראייתה. אולם ציין שדבריהם הם חידוש ולא מצא שהובאו בפוסקים.

האם לאחר את הברית כדי שיהיה ברוב עם או שיהיה סנדק צדיק
שאלה מצויה היא האם לאור שיטת השולחן ערוך שפסק שיש לאחר את קידוש לבנה עד מוצאי שבת כדי לקיים את המצוה בהידור, וזה עדיף מזריזים מקדימים, האם ניתן לקיים ברית בשעות אחר הצהריים כדי שיהיה ברוב עם, שכל המשפחה יספיקו לשוב מהעבודה. שהרי קיום המצוה ברוב עם הוא הידור מצוה.

אולם למעשה לא כל הידור מצוה דוחה את זריזים מקדימים, וגם בקיום המצוה מיד ובזריזות יש הידור מצוה, והגר”ע יוסף (יביע אומר ח”ב יו”ד סי’ יח) הביא שכמעט כל הפוסקים אשכנזים וספרדים פסקו שעדיף זריזים מקדימים על ברוב עם, ולכן יש לקדם את הברית כמה שיותר מוקדם, ולא יאחרו יותר מה’ שעות מתחילת היום. אולם במקרה ואין אפשרות למצוא מנין שיהיו נוכחים בברית בשעת הבוקר, ניתן לדחות את הברית, משום שההידור שהברית יהיה במנין דוחה את מעלת הזריזים מקדימים.

הגר”י זילברשטיין נשאל האם כדאי לאחר את הברית, כדי שהתינוק יזכה לסנדק צדיק ותלמיד חכם?

והשיב שלכאורה הדבר תלוי במחלוקת האם ראוי לאחר את המצוה כדי לקיימה יותר בהידור, ולמעשה המנהג הוא שממתינים לסנדק תלמיד חכם או צדיק אף שהיה אפשר להקדים ולמול מיד אחרי הזריחה.

אמנם עדיף למול מיד לאחר תפילת וותיקין, אך כאשר מחמת כיבוד הוריו ממתין להם, או שהוריו מאד רוצים שבני משפחה מסוימים ישתתפו אף בשמחה, וממתין להם מקיים מצוה דאורייתא של כיבוד הורים, ובמקרה זה עדיף לדחות את מצוות המילה מעט, ובכך יקיים גם מצוות כיבוד אב ואם ומצוות המילה.

סיכום
כאשר יש לאדם שתי מצוות והוא יכול לקיים רק אחת מהם, והמצוה אינה יכולה להתקיים ע”י אחרים, חייב לקיים את המצוה הראשונה שבאה לידו ולא את המצווה החשובה יותר. אולם יש חולקים שיקיים את המצוה החשובה יותר.

כאשר יש לאדם מצוה אחת והוא יכול לקיימה מיד או לאחר זמן בהידור, אף שאין חשש שבכך יתבטל המצוה, דעת החכם צבי שיש להמתין. אולם דעת החיי אדם ע”פ ספר החסידים שיקיים את המצוה מיד.

אך במקום שיש חשש שהמצוה תתבטל כגון שיש חשש שמא יהיו עננים ולא יוכל לקדש את הלבנה, דעת הרמ”א שאם יש 5 לילות שבהם יתכן לקדש את החודש, ימתין למוצאי שבת, ובפחות יקדש מיד. אולם דעת החיי אדם שניתן להמתין רק יום או יומיים ואין להמתין יותר שמא ימות או יקרה לו אונס.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך