מלאכת כותב

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

כבר בארנו במאמר הראשון להלכות שבת שכל מלאכה שהיתה במשכן נחשבת גם כמלאה לגבי איסור מלאכה בשבת. במשכן היו כותבים על הקרשים כדי לדעת את המיקום של כל קרש. הכתיבה שנחשבת למלאכה היא כתיבת ב’ אותיות ואפילו שהם חסרות וללא משמעות, אך משמע מהרמב”ם (פרק יא הלכות ט, י) שכל זה בכתב ב’ אותיות שונות אך אם כתב ב’ אותיות אותו הדבר חייב רק באופן שהיה משמעות למילה שנוצרה כמו לדוגמה “וו” (קרס). כשכותב ב’ אותיות בשבת כמו שבארנו עכשיו הוא עובר על “אב מלאכה”, אך מכל מקום אסור לכתוב אות אחת בשבת מדין “חצי שיעור אסור מהתורה”. התולדה של כותב היא לדוגמה לצייר ציור ואסור.
כל כתיבה מתקיימת נחשבת למלאכת כותב (גם בחוקק על עור בהמה וכדומה), אך כתיבה שאינה מתקיימת אסורה מדרבנן. אין שיעור מיוחד לכתיבה המתקיימת, אך לכאורה יש לאסור אפילו עם מתקיים “זמן אחד” (רשב”א מ’ שבת קטו:). אסור לרשום על חלון זכוכית שיש עליו אדים, וכן לרשום אותיות בחול ואבק אפילו שאינו מתקיים (הרמ”א פסק שמותר לצייר על שולחן במקרה שלא משאיר סימן וכן לצייר באויר). בנייר כיון שהוא רך אסור לשרטט בו בציפורן כי השריטה מתקיימת ויש מחמירים אף בקלף. מותר לסמן אותיות באצבעות, אך לגבי סימון עם חלקים שיוצרים אות על ידי הקרבתם יהיה אסור לסמן איתם. כמו שאסור לשרטט בציפורן כך לכתוב “סתם” קו אסור מדברי סופרים.
הכתיבה האסורה היא כתיבה בכל שפה, וכן ב’ סימנים כמו סימן קריאה ושאלה. לאדם ימני אסור מדברי סופרים לכתוב ביד שמאל, ולאדם איטר יד (שמאלי) פשוט שאסור וחייב. אסור לכתוב עם חותמת וגם לא ביד שמאל כיון שאין הבדל בנוחות בין הידים בעת שחותם. אם אני מוחק מקצת אות אחת ועל ידי זה נוצרה צורה של אות אחרת אני חייב בשבת משום כותב.
כתיבה ומחיקה על ידי צירוף והפרדה:
יש שכותבים או מציירים על חודי הדפים בספר (כשהספר סגור רואים את הציורים על הדפים בעובי, אך כשפותחים לא מבחינים בסימון) ויש לדון האם כשפותח וסוגר הוא עובר על מחיקה וכתיבה. המשנה ברורה (סי’ שמ’ ס”ק יז’) כתב להקל ואם יש לו ספר אחר עדיף להשתמש באחר, אך החזון איש כתב להחמיר. אך אם הציורים הם ללא משמעות לכאורה יכול לפתוח ולסגור את הספר.
לפעמים יוצא שאחד הדפים בספר קרוע באמצעו ועל מנת לראות את מה שכתוב צריך לחבר את ב’ הקרעים יחד, לכאורה חיבור הדפים בשבת הוא כמו לסגור את הספר כשיש ציור על חודי הדפים (המקרה הקודם) ולדעת החזון איש שמחמיר במקרה הקודם לכאורה גם כאן יעבור על איסור כותב. אך בספר “אגרות משה” כתב שאם צורת האות ניכרת על כל חלק בנפרד יכול לצרף. הלכה למעשה: אם אין כל אות ניכרת בפני עצמה יכול לצרף את הדפים אבל שישאיר הפסק קטן בין ב’ הקרעים. כל זה אם הוא רוצה לקרוא אך לגבי סגירת ספר שיש בו קרעים אין לחשוש לחיבור הקרעים על ידי הסגירה(אין לכתיבה זאת חשיבות).
קלפים של ילדים שכל אחד הוא חצי ציור וכשמצרפים נוצר ציור יהיה הדין כמקרה הקודם שמותר לקרב אבל לא לחבר. לגבי פזל או “קליקס” שמחברים חלקים יחד יש לאסור כיון שהחלקים נאחזים זה בזה. כן הדין כשיש ציורים שיש להם מגנט מתחת ועל ידי חיבור לבסיס מתכת נוצר ציור שלם – יהיה אסור לחבר כיון שיש אחיזה. (כן הדין לכל מקום שעל ידי חיבור נוצר ציור וכדומה ונאחזים החלקים זה בזה).
אין לקרוע עטיפה או שקית שלאוכל אם על ידי הקריעה הוא קורע אותיות (או ציורים) כיון שבעת הרחקת חלקי האותיות הוא מוחק. ואם רוצה לקרוע בין האותיות יש להקל ולכן אם יש עוגה עם אותיות מעל ורוצה לחתוך בין האותיות – מותר לעשות כן. (בספר אורחות שבת עמודים תלו’ תלז’ הביא בסעיפים כו’ כז’ באריכות את כל הצדדים להקל ולהחמיר והרוצה לקבל הסתכלות יותר רחבה על הסברות והדינים של קריעה בין האותיות יכול לעיין שם.) אם חתך לפני שבת בין האותיות ולא הפריד יש שהתירו ויש שאסרו ומכל מקום עדיף מלכתחילה לא להכין כזאת עוגה לשבת. אם הוא לא חותך את העוגה עם האותיות אלא רוצה לאכול אותה כמו שהיא – יש התירו כיון שזה דרך אכילה והחזון איש תמה על המקלים כאן. בביסקויט שחקוק עליו ציור יש אולי סברא להתיר אף לדעת החזון איש.
אסור לחתוך עוגה וכן ירקות באופן שיוצר צורה מורכבת כמו פרח וכדומה. אם יש לו אבטיח ורצה לשלוף מתוכו חתיכה על ידי כף מיוחדת לאבטיח שיוצרת עיגול או כשיש לו סלט ביצים ורוצה ליצור חצי כדור עם כף – יש להקל ולהתיר. אך אם הסלט לא היה מדובק קודם ורק עתה על ידי הלקיחה הוא מדביק בתוך הכף – אסור לעשות כן. (איסור מגבן). אסור לקשט עוגה עם קרם וליצור על ידי זה צורות אך מותר בצורה אקראית ללא כוונה ליצור צורה.
נוהגים לשרטט עם הסכין על החלה לפני הבציעה וכן כשרוצה לחתוך עוגה ורוצה לשרטט מותר לעשות כן (כהכנה לחיתוך אין בעיה כמו שאין בעיה לחתוך, אך סתם כך אסור לשרטט קו).
אם יש לו נעל שעל הסוליה חקוק צורה ועל ידי ההליכה הוא טובע את הציור באדמה – יש מקום להתיר כיון שהציור לא מתקיים (בארנו בתחילת המאמר) וכן מפני שנעשה לאחר יד. (החזון איש תמה על מקור ההיתר.)
מותר לאדם ללכת כנגד השמש אף שנוצר על הקרקע ציור מהצל, כיון שזה לא נחשב לכתיבה אלא רק אור וצל. מותר גם לעמוד מול מראה אף שנוצרת דמות אדם על המראה. יש שהקלו והתירו כניסה לחדר שיש בו מצלמות אף על פי שנוצרת תמונה על המסך. (יש לדון במקרה זה מצד מלאכת בונה בגלל השינויים בזרמי החשמל שנוצרים מפני כניסת האדם לתמונה). לכאורה אותו הנידון שיש במצלמות יש גם בכותב במחשב בשבת האם עובר על איסור מלאכת כותב. אסור למדוד במודד חום שמכח החום נוצר מספר על המסך.
מאותו טעם אסור לשלוח פקס וכדומה בשבת ולהשתמש בהעתקת מסמכים או לצלם.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך