ניסוח התפלה לפני ה’ יתברך

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

ביארנו לפני כשנה, כי מותר לאדם להוסיף בקשות אישיות פרטיות באמצע תפלת העמידה, ובפרט בברכת “שומע תפלה”, וכן אחר אמירת “יהיו לרצון” שאחרי ברכת “שים שלום”. ובדברינו הזכרנו, כי חובה על כל אדם להזהר כאשר הוא מתפלל לפני ה’, ובפרט כאשר הוא מתפלל בתוך ברכות תפלת העמידה, שלא ירבה בדברים לחנם, וכל שכן שלא יוציא מפיו דבר שאינו הגון בשעת התפלה. אלא יהיה זריז נשכר להכין עצמו בצורה נכונה לתפלה, ויזהר במילים שהוא מוציא מפיו, שיהיו מדוייקות לתכלית הבקשה אשר לפניו.

וכבר אמרו בזהר הקדוש (פרשת וישלח), דבתפלה בעי לפרשא מיליה כדקא יאות. כלומר, בתפלה, צריך אדם לפרש את דבריו בצורה נאותה. והביא את דברי הזהר רבינו הרמ”ק, רבי משה קורדובירו.

וכן הביא ראיה לדבר זה בספר ילקוט יוסף (סימן קיט), מן הפסוק, שנאמר, “וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וכו’, וילחם בישראל, וישב ממנו שבי”. ופירש רש”י, שאותו “הכנעני” היה עמלק. ומדוע נקרא כנעני? מפני ששינו את שפתם ללשון כנעני, בשעה שהיו ישראל בסמיכותם, בכדי שישראל יחשבו שהם כנענים, ויתפללו לפני ה’ שינצחו את הכנענים. אבל באמת היו עמלקים. ומכיון שלא התפללו ישראל על הדבר הנכון, לא הועילה תפלתם.

ומכאן מוכח שכל שאדם מתפלל על הדבר הלא נכון, אף על פי שכוונתו ברורה, מכל מקום אין תפלתו מועילה כל כך, כיון שצריך שיפרש את הבקשה בצורה מדוייקת בפיו.

וכן מבואר עוד בגמרא (מציעא קו.), שמי שאמר לחבירו ששכר את שדותיו, שיזרע לו חטים, והלך השוכר וזרע שעורים, והשדות התקלקלו. יכול המשכיר לומר לו, אני לא אמרתי לך לזרוע, אלא חטים. ואילו אתה הלכת וזרעת שעורים, כעת אתה אחראי גם על הקלקול. שכן, אילו זרעת חטים, יכול להיות שהיה ה’ מקבל את תפלתי, שאני אמרתי שיצליחו החטים, ולא אמרתי שיצליחו שעורים. ומכאן מבואר גם כן  שיזהר כל אדם לדקדק להתפלל על הדבר הנכון.

וכן הביא מעשה, באחד שחלה בנו במחלה קשה, והלך אביו וביקש מכמה חכמים שיתפללו על בנו שיתרפא מאותו החולי. ועשו כדבריו, ובאמת נתרפא לגמרי מאותו החולי. אך לא עברו אלא ימים מועטים, ונהרג אותו הבן בתאונת דרכים. נמצא, שהיה להם להתפלל יותר באופן כללי, ולבקש מה’ יתברך שיחיה את אותו הבן לחיים ארוכים. ואז אפשר שלא היה מתרפא לחינם, לימים מועטים, אלא היה מאריך ימים בטובה.

ועל אחת כמה וכמה, שיש להזהר מאד, שלא להאריך בתפלה בסתם דברי הבאי, ואריכות מיותרת, וכגון מי שמתפלל באמצע תפלת העמידה בלשון חופשית, וחוזר שוב ושוב על דבריו, שאין זו דרך ישרה. אלא יתפלל בלשון קצרה ושפה נקייה, וה’ יתברך יקבל תפלתינו ברצון.

מי שרואה בתפלתו שאם יאריך, יפסיד עניית קדיש וקדושה בחזרת הש”ץ וכדומה, ראוי לו לקצר בתפלתו, בכדי שלא יפסיד עניית דברים שבקדושה. שהרי אפילו לגבי אמירת “על הנסים” בימי חנוכה ופורים, יש מי שאומר שיש לדלג על אמירתו, בכדי שלא להפסיד ענייה על הקדושה. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום זהו דוקא בנוסח המתוקן לנו מימות חז”ל, אבל בבקשות נוספות ופרטיות, נכון יותר שידלג אותן, ויענה לדברים שבקדושה כראוי, ואחר כך, אחר אמירת “יהיו לרצון” יוכל לבקש כל מה שירצה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך