פנינים לימי הפורים ממרן זצ”ל

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

נאמר במגילה: “וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם”. ופירשו רבותינו, מה שאמר המן “ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים”, שהיה המן הרשע מדבר לשון הרע על עם ישראל, ובפרט חרה אפו על חגיהם של ישראל, וכך אמר למלך אחשורוש: אלה היהודים, מאבדים את כל ימות השנה, אומרים “שבת היום” “פסח היום”. ולכאורה יש להבין, מה מצא המן דוקא בימי הפסח שכל כך הכעיס אותו.

והסביר מרן זצ”ל בדרך הלצה, כי הנה “דתי המלך” המפורסמים במגילת אסתר, היו שניים, “לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ”. והכוונה, שהבעלים יהיו השליטים בבתים שלהם, והנשים תהיינה כמו שפחות לבעליהן. וזהו שאמר “להיות כל איש שורר ביתו”, ועוד חקק המלך אחשורוש, שיהיה כל אדם “מדבר כלשון עמו”, ועל הנשים ללמוד את שפתם של בעליהן.

והנה בשלחן ערוך בהלכות הפסח, נפסקו שתי הלכות שהן נגד שני החוקים הללו. כנגד “כל איש שורר בביתו”, אנו פוסקים שהנשים שלנו חשובות הן, ולכן הן חייבות בהיסבה. וכנגד “ומדבר כלשון עמו”, הנה הר”י מלונדריש תיקן לקרוא את ההגדה בשפה המדוברת בכל מדינה ומדינה, מפני שהנשים לא היו מבינות כל כך את לשון הקודש. נמצא שהיהודים, “את דתי המלך אינם עושים”, ולכן למלך אין שוה להניחם.

לכן דוקא את ימי הפסח מצא המן לנכון לציין בפני המלך, כי בהלכות הפסח מבואר כיצד על פי דתם של ישראל יש להתייחס לנשות ישראל.

ציוו רבותינו “חייב איניש לבסומי בפוריא”, כלומר חייב כל אדם לשתות יין ולהתבסם ממנו בפורים. ולכאורה עלינו להבין, הלא חטאם של ישראל היה במשתה היין, שהשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ואם כן כיצד זכר לנס אנו נכנסים שוב לאותו ענין של שתיית היין?

אולם באמת שכך דרכו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מכה באיזמל, ומרפא באיזמל. יוסף החל לסבול מאחיו בגלל החלומות שחלם, ולבסוף ניצל מבית האסורים על ידי חלומו של פרעה. וגם בלשון הרע התיקון הוא על ידי לימוד התורה, בפה דוקא. וכן אדם הראשון שחטא כשאכל מעץ הדעת שהיה עץ תאנה, תיקן את קלקולו במה שתפר לו עלי תאנה.

ובפרט בענין משתה היין, שהמדרש אומר: אמר רב איבו, כפרתן של ישראל, כשהם שותים ושמחים, מברכים ומשבחים את הקדוש ברוך הוא, ואילו שאר האומות, כשהם שותים ושמחים מדברים דברי תפלות (דברים בזויים), הללו אומרים מדיות (בנות מדי) נאות, והללו אומרים פרסיות נאות. והנה במשתה היין, הרי היה מרדכי הצדיק מפקח על מה שנעשה שם, כמו שנאמר “לעשות כרצון איש ואיש”, “איש” זה המן, “ואיש” זה מרדכי, וחזקה על מרדכי הצדיק המפקח שהשגיח שעם ישראל יברכו ברכת המזון ויאמרו דברי שבח לקדוש ברוך הוא, וזה עצמו היה מזבח כפרה לעם ישראל, כאשר כל צבא מרום ראו מה ההבדל בין ישראל לעמים, ומעז יצא מתוק.

וזה שאמר רב איבו “כפרתן של ישראל היה בדבר הזה”, שעם ישראל היו מודים לקדוש ברוך הוא, ואלו הנבזים היו מדברים דברי תפלות. ואף הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל ביחס לאומות העולם. ולכן זכר לענין זה, ראוי ויפה לנו להרבות במשתה ושמחה בימי הפורים, זכר לנסים שעשה לנו ה’ יתברך, ועוד יעשה, בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך