“רצה והחליצנו”

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

בברכת המזון ביום השבת, יש להוסיף לפני ברכת “בונה ירושלים”, “רצה והחליצינו”, כפי שמודפס בסידורים, ואחר כך ממשיך ואומר “ותבנה ירושלים עירך” וכו’. ויש לומר רצה והחליצנו בכל אחת מסעודות השבת, כשם שיש להוסיף אמירת “יעלה ויבא” בחגים ובמועדים ובראשי חדשים.

והוספת רצה והחליצנו, היא חיוב שתיקנוהו רבותינו בברכת המזון, כמו שמבואר בגמרא במסכת ברכות (דף מח:). (יביע אומר חלק שישי סימן כח אות א).

וכעת נבאר כיצד ינהג מי ששכח להזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון.

מי שטעה ולא אמר רצה והחליצנו, אם נזכר באמצע ברכת “בונה ירושלים”, לאחר שאמר “ברוך אתה ה'” ולא המשיך עדיין “בונה ירושלים”, יסיים “למדני חוקך” (שעל ידי כן הוא מזכיר פסוק מתהילים ואינו מזכיר שם שמים לשוא), ואחר כך יאמר רצה והחליצנו, וימשיך בברכת בונה ירושלים כדרכו. ואם נזכר לאחר שאמר “בונה ירושלים”, אז יברך “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה, לאות ולברית, ברוך אתה ה’ מקדש השבת”. (ונוסח זה מודפס בסידורים). ואחר כך ממשיך כדרכו בברכת הטוב והמטיב.

אולם אם התחיל ברכת הטוב והמטיב, ורק אז נזכר ששכח רצה והחליצנו, והוא נמצא בסעודת ליל שבת או בסעודת בוקר שבת, אז צריך לחזור שוב ולברך ברכת המזון. וטעם הדבר, מפני שבין לענין “רצה והחליצנו” בשבתות, ובין לענין “יעלה ויבא” בחגים, אם אותה הסעודה שנמצא בה היא “חובה”, כגון סעודת ליל פסח, שחייב אדם לאכול בה פת, אז הדין שאם שכח להזכיר יעלה ויבא, חייב לחזור ולברך שוב ברכת המזון, כי הזכרת “מעין המאורע” (כלומר יעלה ויבא, שמוזכר בו המאורע שבו נמצאים, כגון חג הפסח) בסעודה שהיא חובה, מעכבת, ואם שכח להזכיר מעין המאורע, אז חייב לחזור ולברך שוב.

ולכן בראשי חודשים, שאין חיוב מן הדין לאכול בהם פת, אם שכח “יעלה ויבא” בברכת המזון אינו חוזר לברך שוב. שהרי הזכרת מעין המאורע בסעודה שאינה חיוב מן הדין, אינה מעכבת.

וכן לענין הזכרת רצה והחליצנו בשבת, שכאשר הסעודה עם פת היא חיוב מן הדין, אז אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, ונזכר אחר שהתחיל כבר בברכת האל אבינו וכו’, צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון, ולכן בסעודות הראשונה והשנייה בשבת, שבהם יש חיוב לאכול פת, אם שכח רצה והחליצנו, צריך לחזור ולברך שוב ברכת המזון. אבל בסעודה שלישית, מכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב לאכול פת בסעודה שלישית, אם שכח להזכיר רצה והחליצנו, אינו חוזר לברך ברכת המזון, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (סי’ קפח ס”ח).

לסיכום: השוכח להזכיר רצה והחליצנו ונזכר בכך לאחר שאמר “ברוך אתה ה'”, אבל לא המשיך “בונה” וכו’, יסיים “למדני חקיך” ויחזור ויאמר רצה והחליצנו. ואם נזכר אחר שבירך “בונה ירושלים”, יאמר “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות” וכו’. ואם נזכר אחר שהתחיל ברכת “לעד האל אבינו”, אם הוא בסעודה ראשונה או שנייה של שבת, יחזור לראשית ברכת המזון ויברך שוב. ואם הוא בסעודה שלישית, אז אינו צריך לחזור לברך ברכת המזון.

ובהמשך הדברים נבאר בעזרת ה’ מה הדין כאשר לאחר שסיים ברכת המזון, הסתפק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך