‎⁨הלכות ספירת העומר⁩

עורך: שמעון צוויגנבאום
0 תגובה

נאמר בתורה – “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה”. (ויקרא כג, טו),
על כן ישנה מצוה על כל אחד לספור ספירת העומר ממוצאי יום טוב הראשון של חג הפסח עד שיגיע ליום החמישים – חג השבועות.
אלא שבזמן שבית המקדש היה קיים, היו סופרים את הימים לזמן הקרבת העומר (שהיה בטז ניסן), וממילא ספירה זו הייתה מצווה מהתורה, אולם בימינו שבית המקדש חרב ואין הקרבת העומר, מצווה זו הינה מדרבנן. וזו הסיבה שאומרים אחר הספירה – “הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה”.
מן הדין מצוה זו לגברים בלבד, ונשים פטורות ממנה כלל מצוו עשה שהזמן גרמן, עם זאת, במקצת מדינות קיבלו זאת הנשים עליהם כחובה.
אופן הספירה:
נאמר בתורה – “מהחל חרמש בקמה תחל לספור”, ודרשו חכמים על המילה בקמה, “בקומה”, דהיינו שמצוות ספירת העומר צריכה להיות בעמידה דוקא.
בספירה צריך להזכיר הן את הימים שהרי נאמר – “תספרו חמישים יום”, והן את השבועות שהרי נאמר – “שבעה שבועות תספר לך”, לדוגמה – “היום שלשה ושלושים יום שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר”.
בתחילת הספירה אומר “היום” ובסיום הספירה אומר “לעומר”. אלא שאם לא אמר “היום”, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור שוב בברכה, ואם לא אמר “לעומר” יצא ידי חובת הספירה. על כן יש להזהר לומר את הנוסח המדויק המוזכר בסידור.
זמן הספירה:
נאמר בתורה “שבע שבתות תמימות תהיינה”, ודרשו חכמים שהמשמעות של “תמימות”, היא לספור בלילה. וזמנה הוא מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ואז דווקא יכול לספור בברכה. אבל אם נזכר לספור רק לאחר עלות השחר – יספור ללא ברכה. ולכתחילה מצוה מן המובחר לספור מיד בתחילת הלילה. ולכן מן הנכון לספור ספירת העומר מיד לאחר תפילת ערבית, מפני שתפילת ערבית היא “תדיר”, והיא קודמת ל”אינו תדיר”. ומכל מקום, אם רוצה – מותר לו לספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים לפני תפילת ערבית.
אם אמר את ספירת העומר לאחר השקיעה:
לאחר השקיעה – יש להיזהר שלא לאמר בפה את הספירה של אותו יום, מפני שבאמריה זו יוצא ידי חובת הספירה לפי דעות מסוימות בהלכה, ושוב לאחר תפילת ערבית יצטרך לספור ללא ברכה, מפני שכבר הזכיר את הספירה בפיו. ולכן אם שואלו חבירו מהי הספירה של היום, יענה לו “אתמול היה כך וכך”. ולא יענה לו את הספירה של אותו יום. בכל זאת אם ענה לו את הספירה של אותו יום בלבד ולא הזכיר בפיו את המילה “היום”, – יכול לספור את ספירת העומר בברכה, מפני שלא יצא ידי חובה באמירה זו.
אכילה קודם הספירה:
אסור לאכול לחם או מזונות יותר משיעור של 57.6 גרם (כביצה), מחצי שעה קודם צאת הכוכבים עד לאחר ספירת העומר, מפני החשש שיאריך בסעודתו וישכח לספור ספירת העומר. אבל פירות ושתיה, מותר לאכול קודם הספירה.
אם טעה והתחיל בסעודתו לפני צאת הכוכבים – אין צריך להפסיק את סעודתו. אבל אם התחיל את סעודתו לאחר צאת הכוכבים – צריך להפסיק ולספור ספירת העומר, ולאחר מכן ימשיך לאכול.
טעה בספירה:
לכתחילה קודם שיברך על ספירת העומר יידע את יום הספירה. אם בירך ולא ידע את יום הספירה קודם הברכה, ולאחר הברכה שמע מחבירו את יום הספירה – יצא ידי חובה בברכה זו. אם טעה וספר לאחר הברכה את הספירה של יום האתמול או את הספירה של יום המחר, ונזכר, אם נזכר מייד לאחר הספירה – יאמר מייד את הספירה הנכונה, ואינו צריך לחזור ולברך, כיוון שתיקן את עצמו מייד.
אבל אם נזכר שטעה בספירה לאחר שהמשיך בתפילו “הרחמן” וכו’ או שהפסיק בדברים אחרים – צריך לחזור ולברך שוב על הספירה הנכונה של היום.
שכח לספור לילה אחד:
שכח לספור ספירת העומר באחד הלילות – יספור למחרת במהלך היום את הספירה שהיה אמור לספור בלילה, ויספור בלא ברכה.
אם שכח לספור גם במהלך היום – יספור מעתה את ספירת העומר ללא ברכה, ולכתחילה ישמע מחבירו א הברכה ויתכוון לצאת ידי חובה בברכתו ויאמר מייד לאחר הברכה את הספירה של אותו יום.
אם הוא מסופק אם ספר ספירת העומר אתמול בלילה – יכול להמשיך לספור בכל הלילות בברכה.
העובר את קו התאריך:
יש להימנע מלעבור את קו התאריך בימי ספירת העומר, כדי לא להכנס לשאלה מתי צריך לחגוג את חג השבועות.
כאשר יש הכרח גמור לעבור את קו התאריך, ימשיך את הספירה שלו מהמדינה שממנה בא, ועדיף שישמע את הברכה ממישהו אחר שמברך, ואם אין לידו מישהו שיכול לברך ולהוציא אותו ידי חובה – יכול לברך לעצמו. ואת חג השבועות יחגוג ביום החמישים למניינו – כלומר – אם עבר ממערב למזרח – יום החמישי בסיון הוא חג השבועות שלו, ואם עבר ממזרח למערב – יום השביעי שלו הוא חג השבועות, ואם הוא בן חוץ לארץ, יום השמיני שלו הוא יום טוב שני של גלויות.
האבלות בספירת העומר:
במהלך שלושים ושלושה ימים של ספירת העומר מתו, מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, ולכן נוהגים במנהגי אבלות בימים אלו. 8
אלא שנחלקו הדעות, באילו שלושים ושלושה יום נוהגים אבלות, יש האומרים בשלושים ושלושה יום הראשונים של ספירת העומר ויש האומרים בשלושים ושלושה יום המתחילים מב’ באייר, עד ערב חג השבועות.
מנהגי ספירת העומר:
אין מתחתנים בספירת העומר אבל מותר להשתדך, ומותר לערוך ‘וארט’ או סעודת אירוסין ללא תזמורת וריקודים. בל”ג בעומר ביום, ובשלושת ימי ההגבלה אפשר לערוך חופה עם תזמורת וריקודים.נוהגים שאין מברכין שהחיינו בימים אלו למעט בפדיון הבן. אבל בשבת ובל”ג בעומר מברכין “שהחיינו”.
נוהגים הן הגברים והן הנשים, שלא לעשות מלאכה במהלך ספירת הועמר משקיעת החמה, עד לאחר שיספרו ספירת העומר. ודווקא מלאכה גמורה וממושכת, אבל מלאכות הבית כמו בישול, אפיה, נקיון וכדומה – מותר לעשותן.
יש המקלים לערוך סעודת מצווה של שבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה והכנסת ספר תורה בתופים ובמחולות גם בימי ספירת העומר.
יש להשתדל שלא להכנס לדירה חדשה בימי הספירה.
תספורת בספירת העומר:
נוהגים שלא להסתפר בספירת העומר, ואפילו ילדים שהגיעו לגיל 3 – דוחים להם את התספורת עד לל”ג בעומר. ויש עניין לערוך תספורת זו במירון ביום ל”ג בעומר.
ילדים שנולדו לאחר ל”ג בעומר – אין מקדימים להם את התספורת אלא מספרים אותם בערב חג השבועות.
אישה ששערותיה יוצאות מחוץ לפאה או המטפחת – מותר לה להסתפר. וכן אישה הנוהגת להסתפר לפני טבילתה – מותר לה להסתפר כמנהגה אפילו בימי הספירה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך