משנכנס אדר

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

חודש אדר הינו החודש בו חל חג הפורים. חג הפורים הוא חג של שמחה על רקע הניסים הגדולים אשר עשה הקב”ה לעם ישראל.

בכל קהילות ישראל בארץ ובעולם, נוהגים לקיים את מצוות החג: משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים וסעודת פורים. בנוסף נוהגים להתחפש ולשנות את המלבושים לזכר נסי חג הפורים.

רבים תהו מה הקשר בין שינוי המלבושים לניסים שנעשו לעם ישראל? מסתבר כי לא דבר ריק הוא, מאחר וידוע הכלל “שמנהג ישראל תורה היא”. אם כן מה היא הסיבה לכך?

כתוב בזוהר (מתורגם): “אמר לו רבי שמעון בר יוחאי (לראש הישיבה של מעלה), יודע אני שאתם מלובשים שם בעולם הנשמות בגן עדן בלבוש נכבד של גוף זך וקדוש. שואל רבי שמעון, האם יש מלבוש כמו זה שלכם כאן בעולם שלנו, האם נראה אדם בעולם הזה, עם אותו גוף ומלבוש כמו שאתם לובשים בעולם הנשמות ?

ענה להם ראש הישיבה שאכן קרה שהתלבשו במלבוש זה בעולם הזה. אומר הזוהר, מניין לנו שאכן היה ? כמו שכתוב במגילת אסתר “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת”. אסתר התלבשה באותה דמות של העולם ההוא, מלכות – זו רוח הקודש.

אסתר התלבשה מלכות מהשמיים, מאותה רוח הנושבת מהאוויר של אותו עולם. רוח הקודש היא המלבוש של הצדיקים בגן העדן. וכאשר אסתר נכנסה לפני המלך אחשוורוש והוא ראה את אותו המלבוש של אור, דמותה נדמתה לו כמלאך האלוקים וכמעט שפרחה נשמתו ממנו.

על אותה דרך כתוב במגילה “ויהי כראות המלך את אסתר” (אומרת הגמרא “אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער”) למה באמת כותב המגילה השתמש בלשון צער? לכאורה היה על המלך לשמוח כאשר רואה הוא את מלכתו ועל כותב המגילה היה לכתב “וכראות המלך” מלשון שמחה. כותב המגילה השמיענו כי הגיע ווי וצער למלך, שכן המלך נבהל מרוח הקודש של המלכה.

ממשיך הזוהר וכותב שגם לגבי מרדכי כך נעשה, כמו שכתוב “וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת”. אומר הזוהר לבוש מלכות זה הלבוש של אותו עולם הנשמות ולכן כתוב שם “כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם”. פחד מרדכי ולא פחד אחשוורוש.

ומעתה מובן, “מנהג ישראל תורה היא”, שנהגו ביום הפורים בשעת השמחה להתלבש בלבושים שונים לזיכרון הנס והפלא שהתנוסס השם יתברך עם מרדכי ואסתר, ולזכר המלבושים הרוחניים השייכים לעולם הנשמות שהתלבשו בהם בעולם הזה.

אלו דברי חכמינו בזוהר. אולם בקריאת המגילה בעיני הקורא הפשוט אירועיה יכולים להיתפס כסיפור מופתי, אוסף של צירופי מקרים ואולי אף פרשיית ריגול מוצלחת. יתירה מכך, הקורא לא ימצא בה את שם ה’. אם כן באילו ניסים מדובר בחג הפורים? היכן התערבות ה’ בסיפור?

התשובה היא, שבפורים דרך ההנהגה של השם היא בדרך ההסתר. ה’ מסתתר מאחורי סיפור המגילה והוא זה שגלגל את כל המאורעות “מתחת לאפם” של תושבי הממלכה בשושן הבירה.

סיפור המגילה מלמד אותנו ערך חשוב. על מנת לראות את הנס שבתוך הטבע ולדלות את הסיפור הרוחני עלינו להשתחרר מאחיזת העיניים של עצמאות הטבע ומתעתועי המחשבה כי האירועים הפוקדים את חיינו אז וכן היום הנם מקריים. עלינו לקרוא את המגילה בעיניים אמוניות, לחפש את הנהגת ה’ בתוך אירועי המגילה ולהבין כי יש בורא לעולם המנהיג את עולמנו.

יהי רצון שיתחדש עלינו חודש אדר בשמחה, בקץ המגיפה ובהתגלות ה’ בחיינו כפרטים וכאומה!

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך