איזהו גיבור הכובש את יצרו

עורך: צוות יהדות
1 תגובה

שנינו בפרקי אבות (פ"ד מ"א), "איזהו גיבור הכובש את יצרו". ולכאורה צריך היה לומר "איזהו גיבור הכובש את היצר הרע", כי משמעות "יצרו" הוא גם יצר הטוב וגם יצר הרע, ובקול היצר הטוב צריך אדם לשמוע, ואם כן איזו גבורה נמצאת במי שהוא כובש את "יצרו", יותר נכון היה לומר "יצר הרע".

ונראה לבאר על פי מה שכתב מרן הרב זצ"ל (בכדי לבאר מדוע נאמר "יצרו" ולא "יצר"), כי היצר הרע יש לו סגנון שונה לכל סוגי האנשים, ולמשל לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה בהתמדה, הוא מסית אותם שילכו ויתעסקו בצדקות ובגמילות חסדים, או להיות חברים פעילים בחברה קדישא, ולא שבאמת הוא רוצה שיעסקו בגמילות חסדים, אלא העיקר אצלו שלא יעסקו בתורה. וכוונתו לדחות פעמיהם ולהרחיקם מלימוד התורה. ואצל העשירים שראויים לחלץ מן המיצר יתומים ואלמנות, הוא מסית אותם שילכו ללמוד תורה ולקרוא תהלים כמנין "כפר" וכיוצא בזה. ועל פי זה נראה להסביר, כי זהו ששנו "יצרו", כי לא זו בלבד שיצר מיוחד יש לו לכל אדם, אלא גם שלפעמים הוא נדמה כיצר הטוב, אבל באמת הוא יצר הרע, להוליך אדם בדרך שאינה מתאימה לו, ושבה הוא אינו יכול למצות את כוחותיו הרוחניים.

ומספרים על עשיר קמצן שהיה מקום מגוריו ברופשיץ (עיירה בגליציה שבפולין), והיה מפורסם לכל בקמצנותו. בליל יום הכפורים אחר התפילה, נשארה בבית הכנסת קבוצת אנשים עניים, לקרוא בספר תהלים, ויתיצב גם העשיר הקמצן בתוכם. רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה אז בבית הכנסת, שלח והפסיק אותו מקריאתו ודרש שיבא אליו, והוא בא אל הרב. אמר לו הרב, הנה כעת היא שעת חירום, שממשלת פולניה הכריזה מלחמה על אוסטריה, וכידוע שיש לממשלה סוגי צבאות שונים, חיל רגלי, חיל פרשים וחיל הים, מה דעתך על חייל שהוא מחיל פרשים, אבל יודע הוא לשמש כרב חובל באניית קרב, ועשה מעשה שנטש מחנהו, והלך ונכנס לאניית קרב, ונלחם באויב בהצלחה, איזה ציון לשבח צריך לתת לו? ענה העשיר, לא רק שאינו זכאי לצל"ש, אלא ראוי הוא לעונש, ודינו כ"עריק" מן הצבא, כי לא יתכן שיעשה דין לעצמו, ומאחר ששיבצו אותו כחייל מחיל הפרשים, אינו רשאי לנטוש את מחנהו ללא הוראה מפורשת מן המפקדה הצבאית. חזר הרב ושאל, ומה יהיה לדעתך אם היה הדבר להיפך, שאחד מחיל הים שיודע שהוא פרש מומחה, קם ועשה מעשה, ודהר על סוס קרב, ונכנס לתוך מחנה האויב, ורבים חללים הפיל מצבא האויב, מה ציון לשבח צריך לתת לו? ויען העשיר, לדעתי גם חיל כזה נקרא "עריק", וראוי לעונש, מפני שלא עשה כן על פי הוראת מפקדי הצבא. אבל סלח נא לי אדוני הרב, מה שייכות יש בשאלותיך לערב הקדוש הזה, שהוא יום הכפורים. אמר לו הרב, ברצוני להעיר לך לאור תשובותיך, כי אתה "עריק", ועליך ליתן את הדין ביום הנורא הזה. ויען העשיר ויאמר, מה פתאום אני עריק, והלא איני בגיל צבא, ואיזו שייכות יש בכלל שאקרא עריק. ויענהו הרב, דע, כי בשמים ייחדו סוגי צבאות שונים לה' יתברך, כי ה' צבאות שמו קדוש ישראל, יש צבא של תלמידי חכמים, יש צבא של עניים לומדי תהלים, ויש צבא של עשירים נדיבים. והנה שפר חלקך והעניקו לך עושר להחיות לב נדכאים, ואתה לא מבצע את הנדרש ממך, אלא הולך לקרוא תהלים עם העניים, לכן גם אתה נקרא "עריק", מבחינת צבאו של ה' יתברך, כי לא טוב אתה עושה, עליך ללכת לישון על כרים וכסתות של משי וריקמה במנוחה, ובבוקר כאשר תיערך המגבית של בית הכנסת לטובת העניים, או לטובת ישיבה או לטובת שאר לומדי תורה, עליך לתרום בעין יפה כדי שממך יראו וכן יעשו גם האחרים. ועתה קום ולך הביתה לישון במנוחה, ולמחר תשמור את אשר ציויתיך לעשות.

למחרת לפני קריאת התורה, פתח הרב במגבית עבור ישיבה מסויימת, ופנה ישר אל העשיר ההוא, העשיר הרים קולו ואמר, "עשרת אלפים רובל", כל יחידי הקהל נדהמו מן התרומה הגדולה של העשיר, שלא נתפרסם בנדיבותו. ונעשתה התעוררות רבה בין הקהל, וכל אחד מהם תרם בעין יפה, לחיזוק התורה, והיתה השנה ההיא מלאה שפע ישועות ונחמות.

ומובן שכל דברינו הם על עיקר עבודת ה' של כל יהודי שצריכה להיות על פי הדרך בה הוא ממצה יותר את כוחותיו, אבל פשוט הדבר שעל כל יהודי לקבוע לו זמן ללימוד התורה, כדי שידע את דיני התורה, ויהיה לו חלק ישיר בתורת ישראל.

 

1 תגובה

פיני 12/12/2021 - 15:27

מי הוא מרן הרב?

הגב

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך