לחיות את יציאת מצרים

עורך: הרב אליהו אילני
0 תגובה

פרשת השבוע פותחת את המסע שעוברים אבותינו על מנת להפוך לעם ה’. בחומש בראשית ובתחילתו של חומש שמות כמעט ולא פגשנו מצוות והוראות של בורא עולם. החל מפרשה זו, פרשת בא, עם ישראל מתחיל לקבל ציוויים והנחיות-חיים מאת ריבון העולמים. היחידים הופכים לעם. העבדים משתחררים. היום הזה נהיית לעם.
במשך קרוב לשנה היהודים והמצרים ראו את עשרת המכות שבאו על ארץ מצרים. התהליך הארוך הזה היווה הכנה והכשרה לקראת קבלת עול מלכות שמים. הסיפרה עשר חוזרת על עצמה באירועים משמעותיים ומחוללי שינוי.
חכמים מלמדים אותנו כי ‘בעשרה מאמרות נברא העולם’. הארץ שהיתה תוהו ובוהו ובה ריחפה רוח אלוקים פינתה את מקומה לעולם חדש. עולם בו אלוקים נסתר מעיני הברואים. בכל מאמר ומאמר של אלוקים הוא -כביכול- התכסה והסתתר מאיתנו במימד נוסף. כל יצירה חדשה וכל בריאה שהוטבעה בעולם, הרחיקה מעיני בשר ודם את מעורבותו הפעילה של בורא-העולם בעולמו.

לעומת עשרת-המאמרות שביטאו את הסתר הפנים, עשרת המכות הם אלה שחוללו את השינוי. כל מכה ומכה גילתה לעולם טפח נוסף מהנהגתו של אלוקים. כל שלב במכות מצרים הנכיח בעולם-המעשה את מציאות ה’. כאשר האנושות כולה ראתה את התערבותו של אלוקים באיתני הטבע התברר כי גם ההפעלה התמידית של העולם היא בעצם מעשה ידיו. המחדש בטובו, בכל יום, תמיד, מעשה בראשית. הנביא ישעיהו קורא לבני האדם: “שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה”. כאשר מתבוננים סביב, רואים את הבריאה לנגד העיניים, האינסטינקט הפנימי מוביל להבנה שיש בורא. יש מנהיג לבירה. דבר עצום כזה לא קורה סתם כך. התבוננות בניסוח המדויק של ישעיהו הנביא תפנה את ליבנו לתובנה חשובה. השאלה ‘מי’ מורכבת מהאותיות ‘מ’ ו’י’. המילה ‘אלה’ מורכבת מהאותיות ‘א’ ‘ל’ ו’ה’. שילובן של שתי המילים תיצור לנו מילה חדשה: א-להים. התבוננות ב’אלה’, במציאות שסובבת אותנו, תוך שאלה ובירור: מי? מי עשה את כל זה? תוביל בבירור לתשובה: אלוקים. התבוננות בלי לשאול שאלות לא תוביל למסקנות. שאלת שאלות בלי להתבונן סביב גם היא לא תוביל לתוצאה רצויה. רק היכולת לראות את מה שקורה, להתבונן ולהביט, ואז לפרק את הנתונים ולברר את התהיות, יכולה להסתיים בתשובה ברורה ובמענה ראוי.

כאשר משה ואהרן הגיעו לפרעה מלך מצרים תגובתו המיידית הייתה: מי ה’ אשר אשמע בקולו? הוא שאל שאלות, תוך התעלמות מהנתונים שסביבו. את התשובה הוא מקבל בפרשת השבוע הנוכחית: למען שיתי אותותי אלה בקרבו. לחילופין, כאשר בני ישראל קפצו להסקת מסקנות מוקדמת וקבעו בחטא עגל-הזהב כי ‘אלה אלוהיך ישראל’, ביקש אהרן להחזיר אותם למקום של הבירור וההבחנה: למי זהב, והתפרקו.
רק שילוב נכון של בדיקה ובירור ‘מי’ יחד עם בחינה והתבוננות של ‘אלה’ יוצר את הצירוף של ‘א-להים’. הידיעה החשובה הזו טמונה גם במילה ‘הטבע’. אותו טבע שמהווה הסתר-פנים ומדגיש את ההעלם שקיים בעולם, עולה בגימטריה לסכום של ‘א-להים’. הן ‘הטבע’ והן ‘אלהים’ מסתכמים בגימטריה 86. התבוננות מעמיקה בטבע מובילה לראיית בורא העולם, בעל היכולות כולם, עילת העילות וסיבת הסיבות.
התפקיד שלנו הוא להיזכר בעשרת המכות, לחיות אותן ולהחיות אותן לנגד עינינו. אבל איננו יכולים להסתפק בשחזור אירועים ובלמידה היסטורית. עלינו לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות ולפעול -באופן ממשי- על מנת להפנים את המידע ואת התשובות.
בעוד שבועיים נמשיך יחד עם בני ישראל לנקודה השלישית במשולש של העשיריות: עשרת הדברות. נעמוד יחד תחת הר-סיני ונבין כיצד גילוי כבוד ה’ שבא לידי ביטוי בעשרת המכות, אלו שעמדו כנגד ‘עשרת המאמרות’ שהיוו הסתר וכיסוי, מוביל בסופו של יום לעשרת הדיברות ולקיום מצוות והוראות ה’.
כרגע, ביציאה מארץ העבדים, המשימה שעומדת לפתחינו היא הלמידה המעשית מאירועי יציאת מצרים. נחווה יחד את תיאורי התורה, נמחיש לעצמנו את חוויית הגילוי של השליטה האבסולוטית של השי”ת בעולם ונענה לעצמנו את התשובות העמוקות והמשמעותיות.

כשנצליח לשלב כראוי את ראית ה’אלה’ יחד עם שאלות ה’מי’, נצליח בוודאי להגיע לתשובה האמיתית: ראיית שם ‘א-להים’ בתוך ‘הטבע’.
בהצלחה לכולנו!

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך