פרשת קרח – רעיונות קצרים

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

“וייקח קרח… ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה” (טז, א-ב)

במשנה (אבות ה, יז) מגדירים חז”ל מחלוקת שאינה לשם שמים “זו מחלוקת קרח וכל עדתו”.

וצריך להבין: בשביל מחלוקת צריכים שני צדדים, למשל – הלל ושמאי חולקים זה על זה לשם שמים. אולם קרח ועדתו נמצאים באותו צד. ואם לא רוצים להגיד “זו מחלוקת משה וקרח” כי משה לא השתתף במחלוקת, היה צריך לומר: “אלה קרח ועדתו שחלקו על משה”.

ראיתי שביארו באופן נפלא: קרח חלק על משה ואהרן, כי רצה שכל העדה יהיו כהנים. אולם עדתו של קרח טענו: אם נלקחה עבודת בית המקדש מהבכורים בגלל חטא העגל, איך ייתכן שאהרן – שעשה את העגל – הוא עצמו כהן גדול?!

דהיינו: גם בין קרח לעדתו הייתה מחלוקת על הדרך, אבל הפתרון לפי שניהם היה פשוט: בוא נזיז את משה מהדרך, ואחר כך נחליט איך להסתדר בינינו…


“וייקהלו על משה ועל אהרן” (טז, ג)

על דברי חז”ל “תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם”, ביאר פעם בצחות הגאון רבי יהונתן אייבשיץ: הרי אנו רואים שתלמידי חכמים חולקים זה על זה בהלכה, ואיך יוצדק לומר שהם ‘מרבים שלום בעולם’?

אלא שכאשר יש תלמיד חכם שמתנהג כדת של תורה בעירו, מפריע הדבר לחלק מהמון העם שרוצים לפרוק מעליהם עול. כדי להגותו מן המסילה הם מתאגדים יחד להציק לו, ועל ידי ‘תלמידי חכמים’ מתרבה השלום בין עמי הארצות שמתחברים כדי לרדוף את החכמים…

“בוקר ויודע ה’ את אשר לו” (טז, ה)

“עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להיראות לפניו. והוא היה מתכוין לדחותם שמא יחזרו בהם” (רש”י).

הרה”ק רבי פנחס מקוריץ ביאר באופן נפלא מפני מה דחה משה את קרח ועדתו למחרת: אמרו חז”ל “אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו – שבוודאי עשה תשובה”. לכן התכוון משה שילך קרח לישון, לפני קריאת שמע על המיטה יעשה חשבון הנפש ואולי יחזור בו.

אלא שכדברי חז”ל על הפסוק “ויקהל עליהם קרח את כל העדה”, קרח לא ישן באותו לילה. כי אם הסתובב בדברי ליצנות בין כל השבטים להתסיס אותם נגד משה ואהרן. לכן לא עשה תשובה…

“וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם” (טז, יב)

“וישלח משה לקרוא – מכאן שאין מחזיקין במחלוקת” (רש”י).

לכאורה יש להבין מה רצו חז”ל ללמדנו בלימוד זה שמביא רש”י ממסכת סנהדרין: הרי ודאי שהמחלוקת מגונה היא. מפני מה היינו סבורים שכן יש ‘להחזיק’ במחלוקת?

מבאר הרה”ק רבי יצחק מווארקי באופן נפלא: אם יאמר אדם ניסיתי להתפייס עם פלוני מספר פעמים, שלחתי לו שליחים, אך מאומה לא הועיל והוא עדיין בכעס כלפיי, אין להסיק מכך שזוהי ‘חזקה’ שתהיה מחלוקת בינינו. אלא ‘אין מחזיקין במחלוקת’. תמיד יש להשתדל כדי לפתור אותה ולהסיר כעס וטינה מלב יהודי…

“ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם” (טז, לב)

בהיות הגה”ק רבי עמרם חסידא, מגדולי רבני הונגריה, כבן שש שנים, פסע מביתו אל החיידר. גוי שחלף לידו התנכל אליו וחטף ממנו את הטלית-קטן שעל בגדיו.

עמרם הצעיר, שמגיל קטן נודע כמדקדק במצוות, זעק מנהמת לבו: “שהאדמה תבלע את הטמא הזה”. לא עבר זמן רב ואותו גוי נפל לבור עמוק ומת.

שאלו את עמרם הקטן: “מדוע קיללת אותו דווקא שהאדמה תבלע אותו?”

נענה הילד החריף והשיב: “קרח לגלג על מצוות ציצית ונבלע באדמה. וכך גם הגוי

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך