קדושת המשפט (לפרשת משפטים)

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

ממתן תורה לחוקים חברתיים

רק עכשיו עברנו מסכת שלמה של גילוי -מתן תורה, בחירת ישראל, אותות ומופתים, קריעת הים, שעבוד וגאולה, ועוד לפני כן – מעשיהם של אבות האומה, דיבורים של הקדוש ברוך הוא עם הדמויות המכוננות של העולם ודעתו עליהם, פנייתו של הבורא לבני האדם כולם. כמה ערגה, כמה כיסופין, אורות. אז הנה קבלנו את אותה תורה שבנתינתה חרדו כל הבריות, ציפור לא צייצה חמור לא נער, מה יש בה באותה תורה, פתחנו, ולפנינו – -. “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”… המון המון פרטים, של סתם יומיום. של חולין. עקרונות לפתרון סכסוכים, מחוייבויות הדדיות של אדם לאדם, חיי מסחר תקינים. משפטי הדיינים ועוד ועוד מעשים ואירועים של חיי החולין.

איפה ההוד. היכן הקדושה?!

חברה שאין בה צדק ומשפט, חברה בה הגר מאונה, הדין מוטה איננה חברה שיכולה להשיג רוח. מיסטיקה -כן, חוויות שווא מאגיות -כן, כל אלה עשויים להכיל ביטול של ערכי החיים לטובת מיקסמים על טבעיים או איזושהי חוויית התבטלות בפני משהו נעלה, שנוכחותו, כאילו, בזה לחיים, לעולם, לקיום, וגורמת להם להתבטל מולה. קדושה -הם לא.

הקדושה היא היכולת לחיות חיי חולין מתוקנים ושלמים מכח אותה שלמות.

המסר הראשון של התורה לעם הנועד להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש הינו, דבר ראשון – צדק ומשפט. “כי ידעתיו למען אשר יצווה את ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט”

רק תפיסה חזקה של צדק יכולה לכונן חברה שמרסנת את האני היצרי מלהתפרץ, את הרכושנות מלהשתלט ואת הכוח והיכולת, או העדרם, מלקבוע את מעמדו ומיקומו של אדם בעולם.

רק חברה בה כולם מחוייבים למשפט ולצדק, יכולה לרומם קדושים, חסידים ואנשי רוח מבלי לחשוש שהגולם יקום על יוצרו ויבלע אותנו על ידי מניפולציות, מבלי שנשחית את דרכינו עם הסגידה לאותם קדושים.

כי הצדק והמשפט אינם רכוש של אף אחד, אין עליהם שום חותם וצבע של מקור סמכות זה או אחר, הן האמיתות ההגיוניות שכל אחד בעלים עליהם באופן זהה.

ראשיתם של דיני המשפטים אשר הושמו לפני עם אשר זה עתה יצא מעבדות לחירות עוסקות בחירות האדם וכבודו. כחלק מעיקר זה מצומצמת אפשרויות העבדות בישראל עד לסף ביטולן, לא עוד אפשרות של עבדות עולם. -גם אם עבדות, בתנאי שתהא מוגבלת וקצובה, כזו המזכירה את עבודת השכיר.

התורה אינה פונה במצוותה רק אל האדון להגבלת זכויותיו, היא פונה גם אל העבד להקשות עליו את האפשרות להמשיך בעבדות, .גם אם יתעקש יהיה עליו לעבור תהליך של מיני ענישה, של השפלה. ורצע אדוניו את אזנו במרצע, -אולי יימנע מכך.

בסיסו של המשפט מושתת על חירות ועל שיוויון, על כבוד ועל אחריות.

רק מעמדה של חירות פנוי האדם להקשיב למוסר ולצדק ולעשות את האמת מפני שהיא אמת.

רק מעמדה של שוויון הוא מסוגל לצפות מעצמו ולראות את צרכיו של זולתו.

רק מתוך כבוד לאדם, לקיומו ולחייו באשר הם, ישכיל האדם לשאת באחריות לגורל סביבתו.

רק על ידי שנקיף את כל מציאות חיינו במעשי המשפט והצדק, כך נטמיע בנפשנו את תפיסת החירות והשוויון, האחריות, הכבוד והאמת עד אשר ייעשו חלק מהמציאות הטבעית שלנו.

מעמדה זו כאשר נשוב ונישא עיניים לשמים יהיו אלה עיניים מזדהות, מאמינות, חיוניות, כאלה הבוחרות בטוב ה’ ובעבודתו לתקן עולם במלכות ה’. או אז נראה שם את הקול האומר “השמים שמים לה’ והארץ נתן לבני אדם”, “ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת” .

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך