מדוע כיבוד הורים מצווה כל כך חמורה ?

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

מאמר זה עוסק במצות כיבוד אב ואם, מדוע יעקב אבינו נענש על 22 השנה שבהם לא כיבד את יצחק אביו בהיותו בחרן, והרי אביו שלחו לשם? ובכלל עם ישראל הצטוו במצוה זו רק במרה, ומדוע יעקב אבינו נענש על דבר שאינו מחוייב בו? מדוע כיבוד אב ואם חמור כל כך, שכרה מרובה כל כך ומאידך עונשה גדול כל כך? מהו הדברים הכלולים בכבוד הוריו? ומה כלול בחיוב של מורא הוריו? על מי מוטל תשלום ההוצאות על האב או על הבן? ומה הדין כשאין להוריו כסף לממן את הנצרך להם? האם ניתן להביא את הכסף ממעות מעשר כספים? והאם ההורה קודם לנזקק אחר? כשיש מספר בנים כיצד מחלקים ביניהם את הוצאות החזקת ההורים? הורה שרוצה שבנו יבקרו, האם הבן יכול לדרוש מאביו את הוצאות הנסיעה? על מי מוטל לממן את הוצאות מושב זקנים להורים? האם גם בזמן שאדם עוסק במצוה הוא מחוייב להפסיק את המצוה ולכבד את הוריו? האם אדם חייב להתבטל מתלמודו כדי לכבד את הוריו? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע

עונש יעקב אבינו על שלא כיבד את יצחק אבינו 22 שנה
בגמרא (מגילה יז.) מובא שיעקב אבינו התאבל והצטער על בנו יוסף הצדיק במשך 22 שנה,[יוסף היה בן 17 כשנמכר לעבד, בגיל 30 עמד לפני פרעה, 7 שנות שובע, ושנתיים רעב עד שירד יעקב אבינו למצרים, [כמפורש בפסוקים], הרי שיוסף פגש שוב את יעקב כשהיה בן 39, 22 שנה לאחר שעזב את אביו. כנגד 22 שנה שלא קיים יעקב אבינו כיבוד אב ואם [שהרי יעקב שהה 20 שנה בבית לבן, ושנתיים בדרך בשובו מבית לבן, שנה וחצי בסכות וחצי שנה בבית אל]. רש"י בפרשת וישב (בראשית לז לד) הביא את הדברים וסיים: וזהו שאמר יעקב ללבן (בראשית לא מא) 'זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ' לי הם, עלי הם, וסופי ללקות כנגדם.
בגמרא (מגילה טז:) נאמר: 'אמר רבה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא, גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם, שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש', הרי שאף שבאותם 14 שנה שנטמן יעקב אבינו בבית עבר לפני שהלך לחרן לא כיבד את אביו יצחק, לא נענש יעקב אבינו על שנים אלו, כיון שזכות התורה הגנה עליו.

מדוע יעקב נענש הרי יצחק אביו שלחו לחרן
דברי הגמרא שיעקב אבינו נענש על כך שנמנע מלכבד את יצחק אביו במשך 22 שנה תמוהים מאד, שהרי יצחק ורבקה עצמם ציוו על יעקב ללכת לחרן לשאת אשה, אם כן מדוע הוא נענש, ועוד בעונש כה כבד.
ויותר מכך קשה, שהרי בגמרא (נזיר סא. קידושין לא.) מבואר שבן נח אינו מצווה על כיבוד אב ואם, ומקבל שכר רק בתורת אינו מצווה ועושה. ואם יעקב אבינו עדיין לא התחייב על כיבוד אב ואם, כיצד ניתן להעניש את יעקב אבינו על כך שלא כיבד את יצחק, שהרי עדיין לא התחייב על כך שהרי רק במרה נצטוו עם ישראל על מצות כיבוד אב ואם, וכפי שמבואר בגמרא (סנהדרין נו:).

לא היה ליעקב אבינו את זכות המצוה
אולם האמת שלא היתה תביעה על יעקב אבינו על כך שלא כיבד את יצחק אבינו בשנים אלו שהיה אנוס, אמנם מצד שני גם אם הוא היה אנוס, לא היתה לו את הזכות של המצוה על 22 שנה הללו, ולכן לא זכה שיוסף ישמש אותו בשנים אלו.
יתירה מזו, יעקב ועשיו היו שונים מאד תפקידם בעולם, אין אדם שנולד ללא תפקיד מאתגר בחייו, כפי שאמר אליפז לאיוב (ה ז): 'אָדָם לְעָמָל יוּלָּד', אולם יש הבדל בין הנסיונות של עשיו לשל יעקב.
הנסיונות של עשיו באו מתוכו, הוא נולד אדמוני עם יצרים פנימיים מאתגרים אשר תפקידו היה לכבוש ולנצח אותם, להבדיל גם דוד הלך נולד אדמוני עם אותם יצרים, אלא שלהבדיל מעשיו הוא עמד באתגר וזכה להיות רגל רביעי במרכבה
ואילו יעקב אבינו נולד איש תם מושלם, אך הנסיונות של יעקב אבינו היו מבחוץ, כל ימי חייו הוא התמודד עם נסיונות חיצונים, לבן – עשיו – דינה – יוסף – גלות מצרים, תפקידו בחיים היה להתמודד עם הקשיים החיצונים הבאים מבחוץ. מרגע לידתו נגזר עליו להתמודד עם אתגרים חיצונים, וכפי שסיכם יעקב אבינו את חייו (בראשית מז ט): 'מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי'.
כאן חז"ל מגלים לו כי לשלווה היחסית בחייו הוא זכה בזכות העמל על מצות כיבוד אב ואם, אולם על השנים שגם אם באונס הוא לא קיים מצוה יקרה זו, הוא נאלץ להתמודד עם אובדנו של יוסף, כי גם אם הוא היה אנוס, את זכות המצוה לא היה לו.

התביעה היא על העיכוב של שנתיים בדרך
נקודה נוספת היא, כי אמנם יעקב אבינו היה אנוס, אולם מצינו שהיתה תביעה עליו שהתעכב שנתיים בדרך מחרן עד ששב לאביו בחברון (ראה רש"י בראשית לה א). וכיון שלא הזדרז לשוב לאביו כשהוסר האונס, נענש על כל השנים. דבר זה מצינו בעוד מקומות רבים שגם אדם שנאנס מלקיים מצוה, אם כאשר מוסר האונס אינו מזדרז לקיים את הדבר,  יש עליו תביעה למפרע על כל התקופה.

מעלת זכות כיבוד אב ואם
נרחיב במצות כיבוד אב ואם, מדוע היא כה חשובה וזכותה רבה כל כך, וכפי שהתורה מבטיחה (דברים ה טז): 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ'. ובגמרא (חולין קמב.) נדרש: 'למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך, ולמען ייטב לך לעולם שכולו טוב'. ומאידך עונשה כה חמור, וכפי שנאמר במכילתא (יתרו מסכתא דבחדש פרשה ח) שמכלל הן אתה שומע לאו, שאם ח"ו לא תכבד יתקצרון ימיך. ובכך נבין מעט כיצד סבל יעקב אבינו כה הרבה מכח תביעה דקה מאד על אי שלמות במצות זו.
השולחן ערוך (דיו"ד סי' רמ סעיף א) פסק שצריך אדם להזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם. והרמב"ם (ממרים פ"ו ה"א) הוסיף הטעם שצריך זהירות גדולה מאד הוא לפי המבואר בגמרא (קידושין ל:) שהוקש כבודם לכבוד המקום.
הגמרא (שם) מבארת את הסיבה לכך, כיון שיש 3 שותפים באדם, האב נותן את הלובן – מח עצמות גידים בגוף, האם נותנת את האודם – הדם והבשר, ובורא עולם נופך באדם נשמת חיים. ומידת הכרת הטוב מחייבת את האדם לכבד ולהוקיר טובה לאלו שיצרו אותו. ולכן מצוה זו אמורה גם על אב ואם שילדו את בניהם ומסרוהו לאימוץ או אפילו הזניחו אותו, ואנשים טובים ריחמו עליו וגידלו אותו. ועל אחת כמה וכמה הורים שדאגו לגידול הילדים החל מקימה אין סופית בלילות, דאגה לתזונת וצרכי הילדים, חינוכם והשקעה אין סופית במאמצים רבים כל הורה כפי שהוא השקיע.
ככל שאדם מכבד יותר את הוריו, ונוהג במידת הכרת הטוב ליוצריו, הוא משריש בעצמו כי איש לא חייב לו דבר, ועליו להכיר טובה על כל דבר שהאחר עושה למענו, דבר זה הוא שורש לכל המידות הטובות, והוא הבסיס עליו מושתת עבודת השם.
אדם המתנכר להוריו מביע בעצם כי מציאותו בעולמו מחוייבת המציאות, ההרגשה כי אני קיים יען כי אני קיים, הוא השורש לאנוכיות וכל המידות הרעות. אדם כזה אינו מסוגל לעבוד את השם בתוך רגשי מחוייבות והכרת הטוב לכך שהבורא יצר אותו מחיה אותו ודואג לצרכיו, עבודת השם של אדם כזה תמיד יבא מתוך הרגשה שחייבים לי תמורת העבודה, ואני עובד על מנת להשיג ולקבל.
וכפי שנאמר בגמרא (קידושין ל:) שאדם המכבד את הוריו מעלה עליו הבורא כאילו הבורא כביכול דר בין בני אדם, ואדם זה כיבדו. מאידך נאמר בגמרא (שם לא.) כי אדם המצער את הוריו, אומר הבורא שטוב עשה שדר בשמים ולא בין בני אדם, שהרי אילו היה דר ביניהם היו מצערים אותו.
ומשכך נבין מעט מדוע מצוה זו היא מעשרת הדברות, הוקש לכבוד המקום, וכפי שהגדירה הירושלמי (פאה פ"א ה"א) חמורה שבחמורות.
ונבין בכך שגם אם יעקב אבינו עדיין לא היה מחוייב במצות כיבוד אב ואם, יש עליו תביעה מצד חוסר הכרת בטוב, ולכן היתה עליו תביעה.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך