עשיית סימן בשבת

עורך: צוות יהדות
0 תגובה

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף “סימן”, על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת?

 

מלאכת כותב
תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת “כותב”. וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת אות אחת יש איסור, אולם אינו חמור כדין הכותב שתי אותיות).

 

עשיית רושם על ידי שריטת נסרים של עץ
ובמשנה במסכת שבת (קג.), נחלקו רבותינו התנאים, האם השׂורט שׂריטות על גבי נסרים של עץ וכדומה, חייב משום “רושם”, או שהתורה לא אסרה, אלא כתיבה ממש. שלדעת רבי יוסי, העושה שריטה על גבי נסרים, חייב משום עשיית מלאכה בשבת. ולהלכה כתב רבינו הטור (בסימן שמ), שאין הלכה כרבי יוסי. וכן פסק רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה. וכן פסק להלכה המשנה ברורה (בביאור הלכה ד”ה מותר). ושכן דעת מרן השלחן ערוך ורוב רבותינו הראשונים.

 

אולם מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו זכרונם לברכה, אסור לעשות “רישום” על גבי עץ באמצעות שריטה בשבת. ומכאן נבוא לדון, לגבי אדם העושה סימן על ידי שריטה קלה בנייר הספר, על ידי הצפורן, האם הדבר אסור לכל הפחות מדרבנן, כדין העושה שריטות על גבי נסרים, או שהשריטה על גבי הנייר אינה נחשבת כלל לרישום האסור בשבת.

 

שריטת ניירות וקלפים בשבת
ואמנם, רבינו הטור (סימן שמ) כתב, שמותר לרשום בשבת סימן (כמו קו) בצפורן על גבי ספר. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ה). וטעמם להקל בזה, משום ששריטה באופן “שאינו מתקיים”, כלומר אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, אינה אסורה כלל בשבת. כי לא גזרו רבותינו איסור לשרוט בשבת, אלא באופן שהשריטה מחזיקה מעמד, כמו מי ששורט נסרים של עץ לסימן, אבל רושם השריטה בספר, אינו נשאר אלא לזמן מה, ולכן הדבר אינו בכלל רישום האסור בשבת. (אולם יש לציין כי אסור לשרוט בעור הבשר בשבת).

 

ויש מרבותינו האחרונים, ובהם הטורי זהב, שכתבו שאין להקל בזה אלא בספרים העשויים קלף, שאז אין הרושם נשאר אלא לזמן מועט ממש, אבל בספרים העשויים נייר, אין להקל בדבר. אולם מדברי מרן השלחן ערוך משמע שאין לחלק בזה, שהרי בזמן מרן כבר היו מצויים בעולם ספרים מודפסים על נייר, ואף על פי כן כתב להקל בזה.

 

הלכך, מותר לעשות רישום כעין “קו” בצד העמוד, משום שרישום זה אינו מתקיים, וכפי שנתבאר.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך