לראות את יד ה' בגאולת ישראל

כשאני הולך לחתונה ורואה חתן וכלה רוקדים, אני לא רואה רק שמחה פרטית. אני רואה את ירמיהו הנביא. תחשבו על ירמיהו – הוא עומד בתוך חורבן בית ראשון, הכל שרוף, הכל הרוס, עם ישראל גולה, נשארו כאן בקושי כמה אלפי יהודים מפוחדים. ובתוך התופת הזאת הוא אומר: "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה". זה נשמע אז הזיה מוחלטת! מי חושב על חתונות כששורפים לך את הבית? אבל הנה, היום, בכל אולם חתונות בארץ, אנחנו מקיימים את הנבואה הזאת בלי לשים לב בכלל.

נפילת הרשעה וקריסת האריצות

תסתכלו על מה שקורה היום בעולם. איראן קורסת. אפשר להגיד "איזה יופי, אויב שלנו נופל", אבל צריך להסתכל עמוק יותר. זו נבואה שמתגשמת: "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ". אנחנו מתפללים את זה בראש השנה וביום כיפור – "והעוולה תקפוץ פיה". מה זו ה"עוולה" הזאת? זו אותה חוצפה של אריצים שרוצחים את העם שלהם.

תראו את חמינאי, אומרים שיש לו 120 מיליארד דולר. מאיפה? הוא לא עבד בזה. הוא גנב את זה מהאוכלוסייה שלו שאין לה מים בברז ואין לה חימום בבית. זה זדון. ומה קורה לכסף הזה עכשיו? פוטין לוקח לו חצי מהכסף "כדמי שמירה", אסד בונה חניונים של מכוניות פאר בזמן שהעם שלו רעב. כשאנחנו רואים את האריצים האלו נופלים – מצ'אוצ'סקו ברומניה ועד הדיקטטורים של היום – אנחנו רואים את התגשמות התפילה "והרשעה כולה בעשן תכלה". העולם הופך להיות פחות רשע ויותר צודק. לפני 200 שנה עבדות הייתה דבר חוקי ומקובל בעולם, היום זה נחשב תועבה. הרשע הולך ומתנדף מהעולם.

הנס הכלכלי והדמוגרפי: "וברך פרי בטנך ופרי אדמתך"

מישהו שמע על הנתון האחרון של הכלכלה הישראלית? בתוך שנת מלחמה קשה, התל"ג לנפש עלה מ-61 אלף דולר ל-64 אלף דולר. אין דבר כזה בעולם! אין צמיחה כזאת בשום מדינה אחרת, בטח לא במלחמה. מה זה? זה "ואהבך וברכך וירבך… וברך פרי בטנך ופרי אדמתך". התורה מדברת על ביזנס, על כסף, על כלכלה – והיא מבטיחה לנו שזה יקרה כאן.

תסתכלו על הילדים. בטורקיה ובאיראן הילודה בצניחה חופשית. בטורקיה חצי מהמשפחות בלי ילדים בכלל! ובארץ ישראל? "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". היהודים עקפו את הערבים בשיעורי הילודה מזמן. זו נבואה מפורשת. יהודי בארץ ישראל חי היום יותר מכל אדם אחר בעולם – תוחלת החיים פה היא מהגבוהות בתבל. לפני 150 שנה יהודי היה חי עד גיל 40-50, היום אנחנו עוברים את ה-80 בנס גלוי.

אתם בעצמכם נבואה שמתגשמת

אני מסתכל עליכם, התלמידים בישיבה, ואני רואה נבואה. לפני 100 שנה, כמה ישיבות היו בארץ ישראל? חמש. בקושי מאה אברכים היו בכל המדינה בזמן הקמתה. היום? יש מאות אלפי לומדי תורה. אם היית מספר לסבא וסבתא שלכם באושוויץ, כשלא היה להם מה לאכול והם ראו את המוות מול העיניים, שהנכד שלהם ישב בישיבה בצפת וילמד תורה מתוך שובע וחירות – הם היו חושבים שאתה משוגע.

סבא שלי סיפר לי שלפני השואה במזרח אירופה, הדלות הייתה כל כך גדולה שילדים בני 10 היו חייבים לצאת לעבוד כדי שלא ימותו מרעב. מי יכול היה ללמוד תורה? רק יחידי סגולה. היום התורה פורחת כאן במספרים שלא היו מעולם בהיסטוריה. "ושבו בנים לגבולם" – זה לא רק לחזור פיזית לארץ, זה לחזור לשפה שלנו, לעברית, לתורה שלנו.

הנס של קיבוץ גלויות: יותר גדול מיציאת מצרים

ירמיהו הנביא אומר פעמיים שלא יאמרו יותר "חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים", אלא "חי ה' אשר העלה… מכל הארצות אשר הדיחם שם". הניסים של היום גדולים יותר מיציאת מצרים! מה יותר נס? להוציא עם ממדינה אחת עם מנהיג אחד כמו משה, או לאסוף עם מ-102 מדינות שונות, בלי משה אחד גלוי, בתהליך של 120 שנה, כשכל אחד מגיע בזמן שלו ובדרך שלו?

העובדה שעם ישראל נשאר יהודי אחרי 2,000 שנות גלות היא נס פי אלף יותר גדול מזה שנשארנו יהודים אחרי 210 שנים במצרים. כשאתה מבין שקיבוץ גלויות הוא מהלך אלוקי, אתה רגוע. לא רגוע במובן של לשבת בחיבוק ידיים, אלא רגוע בידיעה שמי שהביא אותנו עד כאן, לא יירדם באמצע הדרך. הוא ימשיך להוביל אותנו עד הגאולה השלמה.

המהלך הרוחני: 54% של התחזקות

יש כאלו שאומרים: "בסדר, מבחינה גשמית אנחנו פורחים, אבל מה עם הרוחניות?". אז הנה נתון שקיבלתי השבוע: 54% מבני הנוער בישראל מעידים על עצמם שהם התחזקו באמונה ובמצוות בשנה האחרונה. זה תהליך! גם במצרים הגאולה לא קרתה במכה אחת, היו עשר מכות, היה תהליך ארוך.

אני לא מתעלם מהקשיים. אני יושב בבית דין שמטפל בפגיעות, אני מודע לבעיות בצה"ל ובחברה. אנחנו לא מטייחים כלום. אבל כשיודעים שאנחנו בתוך גאולה, מבינים לאיזה כיוון הספינה שטה. כשאני שותה כוס קפה עם חלב בישראל, אני יודע שהפרה הישראלית נותנת פי שתיים חלב מפרה באירופה. זה לא רק חלב – זו נשיקה מהקדוש ברוך הוא שאומר לי: "בני היקר, אני אוהב אותך, תראה כמה שפע אני נותן לך".

אני מבקש מכל אחד מכם: תפתחו את העיניים. אל תהיו "עיוורים" למציאות. הנביא אומר: "מי עיוור כי אם עבדי?". אל תהיו מהצדיקים שלא רואים שהם בתוך הגאולה. תקראו את הנבואות, תסתכלו על המציאות, ותראו איך הכל מתחבר לתמונה אחת גדולה ומדהימה. אנחנו דור שזוכה לראות את מה שנביאים וצדיקים רק חלמו עליו.

שנזכה להמשיך לראות עין בעין בשוב ה' ציון, אמן ואמן.