מנהג ה”סביבון” בחנוכה

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

מסובבים אותו, מסובבים ומסובבים, אך לא יודעים את סודו הכמוס. מדוע סביבון? וכיצד הופיע הוא, ידידנו המסובב, דווקא בחנוכה? הבה ונצא לדרך, אל דרכו של הסביבון. ננסה להבין את עניינו, לתהות אל שורשו.
מנהג ותיק, עתיק יומין, לשחק עם הילדים בסביבון. שורשו של המנהג הוא עוד מתקופת בית המקדש השני בימי החשמונאים, שכך עשו אבותינו בימים ההם בזמן הזה, כאשר גזרו היוונים ‘להשכיחם תורתך’ ולא לעסוק בתורה, היו מתאספים האבות והבנים ללמוד תורה במקומות מסתור, וכשהיוונים הגיעו לבדוק האם לומדים הם תורה, היו האבות והבנים משחקים בסביבון, להראות לאויב שאינם עוסקים בדברי תורה. בכדי לפרסם את הנס, שבזכות משחקי הסביבון יכלו ללמוד תורה, הנהיגו לשחק בו בכל ימי החנוכה

בחוץ לארץ מטביעים את האותיות ג. ש. נ. ה. – שהן ראשי תיבות של המלים: נ’ס ג’דול ה’יה ש’ם. בארץ ישראל מטביעים את האותיות ג. פ. נ. ה. – שהן ראשי תיבות של המלים: נ’ס ג’דול ה’יה פ’ה.

לדעת הרב הקדוש בעל ‘בני יששכר’ אזי “מנהג אבותינו תורה בימי החנוכה משחקין הנערים בחתיכת עץ מרובעת ובד’ קצותיו חקוקים אותיות ג’ ש’ נ’ ה’, דהנה גשנ”ה מרמז לד’ כוחות שבאדם וכו’ ג’ופני נ’פשי ש’כלי וכוח העליון הכולל ה’כל, וד’ מלכויות רומי בבל יון מדי מנוגדים לכוחות אלו, ויתבטלו ע”י משי”ח שהוא בגימטרייא גשנ”ה”.

ה’אבני נזר’ זצ”ל אמר שמכיון שישנו ענין שכל בני הבית ישתתפו בהדלקת הנרות, משום פרסום הנס ,לכן הנהיגו לשחק ולהשתעשע, כדי שהילדים לא יירדמו לפני הדלקת הנרות …

המחבר הנודע, רבי רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא שליט”א, מביא הסבר נוסף למשחק הסביבון בימי חנוכה, עפ”י מה שכתוב בתהילים “רבים מכאובים לרשע והבוטח בה’ חסד יסובבנו”, והכוונה בזה שעל מה שבטחו עם ישראל בה’ יתברך שיעשה עמהם נס, עשה להם הקב”ה נס ונצחו את היוונים ועל זה אנו משחקים בסביבון בימי חנוכה לרמוז להנ”ל ש”והבוטח בה’ חסד יסובבנו” (

המנהג נפוץ בכל תפוצות אשכנז והוא מוזכר בספרים רבים וחשובים ורבנו החתם סופר בעצמו נהג במנהג זה ושיחק באחד מלילות החנוכה בסביבון של כסף שהיה ברשותו

בספר “פלא יועץ”, של הגר”ש קרליבך זצ”ל גאב”ד ליבק , כותב שגדולי רבני אשכנז שיחקו בסביבון בחנוכה בעצמם, לפרסום הנס. וכך מעידים רבנים נוספים מרבני אשכנז

כ”ק האדמו”ר מצאנז בעל ‘שפע חיים זצ”ל’ מסביר את מנהג משחק הסביבון כך: “אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד”ל וכך היה נהוג אצל אבותיי הקדושים גם כן. ויש להסביר שבזמן היוונים אלו שלא היו במדריגה למסור את נפשם, שמרו את המצוות בסתר, וכשהיו מתאספים בשבת או לברית מילה וכדו’ היו משחקים כדי להטעות את היוונים, ולזה משחקים היום להראות שלא זו הדרך, ועיקר ימי החנוכה מיוסדים להורות שחייבים להתחזק במצוות בכל המצבים בריש גלי ולא בהיחבא”.

בליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב כותב דבר מופלא. ואלו דבריו, מילה במילה: – “וזה בחינת השחוק שהיו נוהגים גם הקדמונים הצדיקים לשחוק בחנוכה במיני שחוק של היתר (אך שבעו”ה עכשיו באין לידי עבירה כי משחקין בשחוק של איסור) זה בחינת מה שמורידין עצמן לבחינת קטנות כדי לעלות אל המדרגה השנייה. בבחינת ירידה תכלית העליה כמובא כי בחנוכה עולין מדרגא לדרגא בבחינת מוסיף והולך”.

רמזיו של הרבי משומרי אמונים

במכתב שכתב רבי גמליאל רבינוביץ, והתפרסם בבטאון ‘מרי”ח ניחוח’, מספר הוא כך: “זכיתי היום להיות במעמד חלוקת דמי חנוכה שחילק כ”ק אדמו”ר משומרי אמונים שליט”א לילדי התלמוד תורה, ולפני שמחלק המעות חנוכה שמונח במגש, משחק בסביבון באמצע המגש, ויש לו ב’ סביבונים, אחד מזהב, ואחד מעץ, וקודם משחק בשל זהב, היינו שמסובב הסביבון, ונופל הסביבון לאחד מאותיות נ.ג.ש.ה. ואח”כ מסובב עוד כמה פעמים עד שיוצא לו כל האותיות אלו, נ.ג.ש.ה. וככה על דרך זה משחק גם בסביבון של עץ. ואח”כ הטעים טעם ורמז שמשחקים בסביבון עם ילדים. מפני שבסביבון רשומים אותיות נ.ג.ש.ה. שהם ראשי התיבות של: ג’ ש‘ותפים, נ’ער , ה’ורים, לרמוז שישנם ג’ שותפים באדם, הקב”ה, אביו ואמו (קידושין ל ע”ב), וזה ג’ ש’ותפים נ’ער, היינו שבנער יש ג’ שותפים. הורים, היינו שההורים = אביו ואמו, הם מהשלשה שותפים, ולכן הם צריכים לשחק עם הילדים, שלא ילכו הילדים לשחק במקומות שזרים לתורתנו הקדושה”…

וכותב רבי גמליאל רבינוביץ מבני ברק: “ושמעתי מכ”ק אדמו”ר מ”שומר אמונים” שליט”א לפרש את הרמזים על האותיות המופיעות על הסביבון נ.ג.ש.ה. ואלו דבריו: הנה על הסביבון כתובים האותיות נ.ג.ה.ש. ואלו האותיות מרמזים על כל זמני חיי האדם, האות נ’ מרמזת על נ’ער, האות ג’ מרמזת על ג’דול, האות ה’ מרמזת על ה’עמידה, רומז על שנות העמידה האמצעיות, האות ש’ מרמזת על ש’יבה, רמז כשהוא זקן, ובכל אלו הזמנים האדם צריך לסובב מלמעלה, כפי שמסובבים הסביבון מלמעלה, רמז שהאדם צריך לגבור על היצר הרע, ולא שהיצר הרע יגבור על האדם. דהרי נ.ג.ה.ש. בגימטרייא “נחש”, מרמז על היצר הרע, והוא צריך לגבור עליו ולסובב את היצר הרע ממנו, ולא שהיצר הרע יסובב אותו, עכד”ק ששמעתי”…

המשחק בביתו של הסטיפעלער זצ”ל

סדר מנהג ‘משחק הדרייד”ל’ הנהוג בקהילות ישראל נקבע על פי האותיות החקוקות על הסביבון, נ’ ג’ ה’ ש’, שהם ‘נס גדול היה שם’. בקהילות ישראל נתנו באותיות אלו גם ראשי תיבות למילים נוספות בשפת האידיש, שכפי משמעותם כך מרוויח או מפסיד. בתחילה מניחים קערה במרכז השולחן עם אגוזים, בוטנים וכדומה, ומחלקים את תכולתה בין כל משתתפי המשחק. כל משתתף מחזיר אגוז או בוטן אחד לתוך הקערה וכל אחד בתורו מסובב את הסביבון.כפי שהאות הנראית כלפי מעלה בשעה שהסביבון נופל, כך מקבל הוא מהקערה או מחזיר לקערה.

כאשר הסביבון נפל על האות ג’, המרמז באידיש על המילה “גאנץ” (הכל) – היה הזוכה מקבל את כל תוכן קערת הזכייה, שכללה כפתורים, אגוזים או כסף. אם הייתה עולה לו האות ה’,שהיא תחילת המילה “האלב” (חצי)- הוא היה זוכה בחצי מתכולת הקערה. כשהאות נ’ הייתה עולה, היה “נישט” (כלום)- והמסובב לא היה מקבל כלום. ואם הייתה עולה האות ש’, שהוא באידיש “שעטל” (לשים)- היה עליו לשים בקערה אגוז או מטבע כסף

כ”ק האדמו”ר מצאנז בעל “שפע חיים” זצ”ל נהג לומר “פלפול” בכל לילה מלילות החנוכה, ובו תירוץ חדש על קושיית ה”בית יוסף” הידועה, מדוע מדליקים 8 ימים נרות, והרי הנס היה רק 7 ימים. במשך שנים רבות, בכל ערב לאחר הדלקת הנרות, היה הרבי מצאנז דורש במשך מספר שעות רצופות ומחדש בכל יום תירוץ חדש על קושיית ה”בית יוסף”. בסיום הפלפול נהג הרבי לשחק ברבים מספר דקות בסביבון, לקיים את מנהג ישראל.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך