סוד חודש האביב והחסד הגלוי

בסוף פרשתנו, התורה מדגישה דבר תמוה: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב". רש"י שואל מיד – וכי הם לא ידעו באיזה חודש הם יוצאים? אלא שהתורה באה להראות לנו את החסד שגמל הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל – שהוציא אותם בחודש שהוא כשר לצאת, לא חמה, לא צינה ולא גשמים. מזג אוויר מושלם.

לכאורה, זה נראה דבר שולי. אדם שיוצא מעבדות לחרות, משפלות לרוממות, האם אכפת לו אם יש גשם או שמש בחוץ? אם היו אומרים לאסיר שמשתחרר "חכה עוד חודש עד שיהיה מזג אוויר נעים", הוא היה צוחק. הוא רוצה לצאת עכשיו! אז למה התורה מדגישה את זה כחסד כל כך גדול, עד שדוד המלך אומר "מוציא אסירים בכושרות" – בחודש שכשר לצאת בו?

כדי להבין זאת, עלינו להעמיק בהבדל התהומי שבין שתי מידות: רחמים וחסד.

ההבדל בין רחמים לחסד

אנחנו נוטים לערבב בין המושגים, אבל הם שונים לחלוטין. חז"ל אומרים שיש שלושה סימנים בעם ישראל: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. אם רחמים וחסד הם אותו דבר, למה למנות אותם פעמיים?

רחמים הם תגובה לגירוי חיצוני. כשאדם רואה מסכן, עני או פצוע, מתעורר בו רגש פנימי שמאלץ אותו לעזור. הרחמים פועלים מבחוץ פנימה. גם אצל הקדוש ברוך הוא, יציאת מצרים התחילה ברחמים: "ראיתי את עוני עמי… ואת צעקתם שמעתי". המסכנות של עם ישראל עוררה רחמי שמיים.

חסד, לעומת זאת, הוא משהו פנימי שלא תלוי במצבו של המקבל. חסד עושים גם עם מי שלא חסר לו כלום. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כולו במידת החסד – "עולם חסד יבנה". הוא לא היה חייב לברוא אותנו, ולא חסר לו דבר, הוא עשה זאת רק כדי להטיב.

כשהשם מוציא אותנו דווקא בחודש האביב, הוא מלמד אותנו שמעבר לרחמים שהוציאו אותנו מהצרה, הוא גומל איתנו חסד. האביב הוא "אקסטרה". אנחנו לא צריכים את זה כדי לשרוד, אבל השם נותן לנו את זה כי הוא בעל חסד גמור. זה המסר של הפרשה: יציאת מצרים היא לא רק הצלה, היא התגלות של חסד אינסופי.

המהפך של אליעזר עבד אברהם

הדוגמה המושלמת להבנה הזו נמצאת באליעזר, עבד אברהם. כשאברהם שלח אותו לחפש אישה ליצחק, אליעזר עמד ליד המעיין וביקש סימן: הנערה שתשקה אותי וגם את גמלי – היא המיועדת.

למה אליעזר ביקש סימן כזה מוזר? הרי הוא היה אדם חזק, עם עשרה עבדים וגמלים, והוא עמד ממש ליד המים. הוא לא היה "מסכן" שזקוק לרחמים. אליעזר חיפש אישה שתפעל במידת החסד של אברהם אבינו. אם היא הייתה משקה אותו רק כי הוא נראה צמא, זו הייתה רחמנות. אבל כשהיא משקה אדם בריא וחזק, ואחר כך מיוזמתה משקה גם עשרה גמלים (עבודה קשה ומפרכת!) – זה חסד נטו. היא עושה משהו שאף אחד לא ביקש ממנה ושלא נובע ממסכנות של הצד השני.

זה מה שאברהם אבינו לימד את העולם. איוב היה מאכיל רעבים ומלביש ערומים – זה רחמים על נזקקים. אבל אברהם היה מאכיל אנשים עשירים וחשובים, שכלל לא היו רעבים. הוא רצה לגמול איתם חסד כדי לקרב אותם תחת כנפי השכינה.

החסד הגדול מכולם: רוחניות

היום אנחנו פוגשים הרבה אנשים שכלפי חוץ "לא חסר להם כלום". יש להם כסף, בריאות, פנסיה וטיולים בחו"ל. הם לא מעוררים רחמים. אבל חסר להם העיקר – חסרה להם התכלית שלשמה הם באו לעולם. אדם יכול לחיות 90 שנה, לאכול ולשתות כמו חתול או פרה, ולצאת מהעולם הזה ריק לגמרי.

החסד האמיתי שאנחנו יכולים לעשות עם אחינו הוא לא רק לתת להם לחם (שזה חשוב מאוד), אלא לתת להם את ה"דעת". אברהם אבינו היה נותן לאנשים לאכול, ואז אומר להם: "תברכו את מי שאמר והיה העולם". הוא השתמש באוכל ככלי לעשות איתם את החסד הרוחני הגדול ביותר – להכיר להם את בוראם.

כפי שהלל הזקן היה אומר שהוא הולך "לגמול חסד עם האורחת" – הנשמה שלו. הוא הבין שהגוף הוא רק בית זמני, והנשמה זקוקה לפרנסה משלה.

איך משנים את התוכנה? (המדריך למעשה)

כדי להידבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא ולצאת מהמצרים האישי שלנו, עלינו ללמוד לפעול מתוך חסד:

• נתינה ללא סיבה: אל תחכו שמישהו יבקש עזרה או ייראה מסכן. תעשו חסד עם בן הזוג, עם הילדים או עם השכן, פשוט כי אתם רוצים להיטיב, כמו חודש האביב.
• חסד רוחני: אם אתם מכירים מישהו ש"יש לו הכל" אבל הוא רחוק מתורה ומצוות, דעו שהוא העני הגדול ביותר. החסד הגדול ביותר הוא להאיר לו פנים, לקרב אותו במילה טובה ולהראות לו את היופי של היהדות.
• הכרת הטוב על ה"תוספות": תסתכלו על החיים שלכם. השם לא רק נותן לנו אוויר לנשימה (רחמים), הוא נותן לנו משפחה, פרנסה ורגעים של שמחה (חסד). תגידו תודה על ה"אביב" שבחיים שלכם.

לחיות בגן עדן כבר עכשיו

אדם שחי במידת החסד, שרואה בכל יהודי יהלום שצריך רק לנקות ממנו את האבק, חי בגן עדן. הוא לא מחכה למציאות שתשתנה, הוא משנה את המציאות דרך העיניים שלו. כשיש לנו ביטחון שהשם מנהיג אותנו בחסד, גם כשאנחנו לא ראויים לכך, אנחנו זוכים לצאת מכל המצרים שלנו בחפזון וביד רמה.

הכל מתחיל ונגמר בראש. תחליפו את המשקפיים למשקפיים של חסד, ותראו איך כל העולם משתנה לנגד עיניכם.