אחרי שהבנו את המבנה של הספירות ואת הקומות של העולמות, הגיע הזמן להבין איך האור עצמו מגיע אלינו. בקבלה ובחסידות מדברים על שני סוגי אורות שמלווים את האדם ואת המציאות בכל רגע: אור פנימי ואור מקיף (או אור חיצוני).
ההבנה של שני האורות הללו היא המפתח לשקט נפשי, לצמיחה רוחנית ולשמחה אמיתית. זהו ההבדל בין מה שאתה "מבין ומכיל" לבין מה שאתה "מאמין וחולם". המאמר הזה יסביר לכם איך לרקוד בין שני האורות הללו בחיי היומיום.
האור שבתוכי והאור שמעליי
כדי להבין את המושגים הללו, בואו נשתמש במשל פשוט מעולם הלימוד: כשאתה לומד נושא חדש ומצליח להבין אותו עד הסוף, להסביר אותו לאחרים וליישם אותו – השכל שלך "עיכל" את המידע. המידע הזה הפך להיות חלק ממך. זהו אור פנימי. אבל כשאתה עומד מול תעלומה גדולה, מול סוד שאתה יודע שהוא קיים אבל השכל שלך קטן מדי מלהבין אותו – אתה מרגיש שיש כאן משהו עצום ש"מקיף" אותך, אבל לא נכנס פנימה. זהו אור מקיף.
א. אור פנימי: השפע שבתוך הכלי
האור הפנימי הוא האור האלוקי שמתלבש בתוך ה"כלים" של המציאות. לכל ספירה, לכל מלאך ולכל נשמה יש מידה מסוימת של אור שהיא יכולה להכיל לפי היכולת שלה.
- בנפש האדם: אלו הכוחות הגלויים שלך. השכל שלך, הרגשות שאתה מרגיש בלב, היכולת שלך לדבר ולפעול. זהו אור "מדוד" – הוא מתאים בדיוק למידות שלך. אם תקבל יותר מדי אור פנימי ממה שהכלי שלך יכול להכיל, אתה עלול להישבר (כמו נורה שמתפוצצת ממתח גבוה מדי).
- העבודה עם האור הפנימי: העבודה כאן היא הדרגתית. ללמוד עוד דף גמרא, לתקן עוד מידה, לבנות את הכלים שלך עוד קצת בכל יום כדי שיוכלו להכיל יותר אור.
ב. אור מקיף: האור שמעל ההשגה
האור המקיף הוא אור חזק כל כך, ששום כלי בעולם לא יכול להכיל אותו. לכן הוא נשאר "מבחוץ", הוא מקיף את המציאות מכל עבר אבל לא חודר פנימה בצורה מוגדרת.
- בנפש האדם: אלו כוחות המקיפים שלנו – הרצון והתענוג. אתה לא "מבין" למה אתה רוצה משהו, הרצון הוא פשוט שם, הוא מקיף את כל ישותך. גם האמונה היא אור מקיף – היא נוגעת בדברים שהשכל לא יכול להכיל.
- התפקיד של האור המקיף: הוא זה שנותן לנו את הכוח לשנות כיוון בחיים, לעשות מהפכות ולמסור את הנפש. האור הפנימי (השכל) תמיד יגיד לך: "זה לא הגיוני", אבל האור המקיף (האמונה) יגיד לך: "זה מעל ההיגיון, וזה האמת".
ג. היחס בין האורות: ריקוד של צמיחה
העולם נברא כך שיש יחס מתמיד בין הפנימי למקיף. המטרה שלנו היא להפוך את ה"מקיף" ל"פנימי". תחשבו על ילד קטן. המושג "אחריות" הוא עבורו אור מקיף – הוא שומע על זה, הוא רואה את זה אצל הוריו, אבל הוא לא מבין מה זה באמת. ככל שהוא גדל ומתבגר, הוא מתחיל להבין ולקחת אחריות על מעשיו – עכשיו האור הזה נכנס פנימה והופך לאור פנימי. ומה קורה אז? מתגלה לו אור מקיף חדש, גבוה יותר (למשל, אחריות על קהילה). המסר: הצמיחה הרוחנית היא אינסופית. תמיד יהיה אור מקיף שיאתגר אותנו להגדיל את הכלים שלנו.
ד. האור החיצוני והסכנה שבו
חשוב להבדיל בין "אור מקיף" קדוש לבין מה שנקרא לעיתים בקבלה "אור חיצוני". אור חיצוני הוא שפע שמגיע ל"קליפות" – לכוחות הפירוד והרע. כשאדם רודף אחרי הנאות זמניות, אחרי כבוד או אחרי עושר שאין בו ברכה, הוא מקבל "אור חיצוני". האור הזה הוא מנצנץ ומושך, אבל הוא לא מזין את הנשמה. הוא נשאר בחוץ, הוא לא הופך להיות חלק מהמהות שלך. זה כמו לאכול אוכל ריק מערכים תזונתיים – אתה מרגיש שבע לרגע, אבל הגוף נחלש. העבודה שלנו היא לברר את האור הזה, להוציא את הניצוצות מהקליפה ולהחזיר אותם לקדושה.
ה. השמחה שבביטול למקיף
למה חשוב לדעת שיש אור מקיף? כי אדם שחי רק עם אור פנימי (רק עם מה שהוא מבין) הוא אדם לחוץ. הוא מרגיש שהכל על הכתפיים שלו, שאם הוא לא מבין משהו – סימן שהוא לא קיים. האור המקיף מלמד אותנו ענווה ושמחה. כשקורה משהו שאתה לא מבין, כשאתה עובר תקופה קשה או "חושך", אתה יכול להגיד לעצמך: "השכל שלי (האור הפנימי) לא רואה פה טוב, אבל אני מוקף באור מקיף של השגחה עליונה שהיא מעל ההשגה שלי". האמונה באור המקיף היא זו שמאפשרת לאדם לחייך גם בתוך הערפל.
ו. ייחוד אור פנימי ומקיף
המצווה שמסמלת יותר מכל את החיבור הזה היא מצוות סוכה. הסוכה היא "מקיף" – היא מקיפה את כל הגוף של האדם, גם את הנעליים שלו. בתוך הסוכה, האור המקיף האלוקי הופך להיות הסביבה הטבעית שלך. כך גם בתפילה: המילים שאנחנו אומרים הן האור הפנימי, אבל הכוונה והדבקות שמעבר למילים הן האור המקיף. כשיהודי מצליח לחבר ביניהם, הוא מרגיש שלמות.
סיכום למעשה
אחיי היקרים, אל תפחדו מהדברים שאתם לא מבינים. הדברים הלא מובנים הם האורות הכי גבוהים שלכם, הם הפוטנציאל שלכם שעדיין לא נכנס לכלי.
קחו על עצמכם היום:
- להגדיל את הכלי (אור פנימי): ללמוד משהו חדש לעומק, כך שיהיה חלק מכם.
- להתבטל למקיף (אור מקיף): ברגע של קושי, לעצור ולומר: "אני לא מבין, אבל אני מאמין שגם פה יש אור גדול שמקיף אותי".
- לזהות אור חיצוני: כשמגיעה פיתוי או מחשבה של גאווה, לשאול: "האם האור הזה יבנה אותי מבפנים, או שהוא רק נוצץ מבחוץ?".
בזכות העבודה הזו, נזכה להפוך את כל העולם כולו לכלי לאור האינסוף, עד שנזכה לאורו של משיח, שיהיה אור מקיף חזק כל כך שיחדור לכל פינה בעולם העשייה, אמן ואמן.