שאלות מצויות בענין סוכות

עורך: הרב אבי קוליץ
0 תגובה

שאלה: מהו מעמד הנשים לגבי מצוות ישיבה בסוכה?

תשובה: נשים פטורות ממצות סוכה, ככל "מצוות עשה שהזמן גרמן", והן אינן חייבות במצוות הסוכה אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות. מנהג האשכנזיות הוא שנשים היושבות בסוכה לשם מצוה, יכולות לברך "לישב בסוכה", וכך היה גם מנהג הנשים הספרדיות בארץ ישראל מדורי דורות, כפי שהעיד הרב החיד"א זצ"ל, שבירכו על ישיבת הסוכה. החיד"א, הארץ חיים (מנהגי ארץ ישראל), השדי חמד והכף החיים מעידים שכך פשט מנהג הנשים הספרדיות בכל ארץ ישראל והם מורים להלכה ולמעשה לאחוז במנהג זה, למרות שלדעת מרן השולחן ערוך נשים אינן מברכות על "מצוות עשה שהזמן גרמן", ולברך על ישיבת הסוכה וגם על נטילת ארבעת המינים. לעומתם כותב ה"שולחן גבוה" שבמקומו שלו לא נהגו הנשים לברך על ישיבת הסוכה, למרות שהנשים זהירות מאוד בישיבתה, אך מברכות הן על נטילת ארבעת המינים. למרות המנהג הספרדי הארצישראלי הקדום ופסקם של גדולי ספרד, מורה הגר"ע יוסף זצ"ל בנחרצות שהנשים הספרדיות יקיימו את פסק ה"שולחן ערוך" שלא לברך על ישיבת הסוכה ונטילת ארבעת המינים.

סיפר בעל "משאת המלך" ומראשי ישיבת "קול תורה", שבאחד מערבי 'חול המועד' הגיעו אורחים רבים לסוכתם ומפאת חוסר המקום ביקשו שהנשים יישבו לאכול מחוץ לסוכה, כיוון שאינן חייבות לאכול בסוכה. רעייתו של הגרש"מ זצ"ל, שהיא בת גדולים ונינת הגר"א ז"ל, התקוממה במקצת והדבר לא מצא חן בעיניה. "אז אמרתי לה שתישאר בסוכה"- סיפר לי הגרש"מ זצ"ל בחיוך גדול- "אבל שתדע שאני מעיר אותה למחרת בבוקר לקרוא קריאת שמע בזמנה"…

הנשים בימינו יושבות בסוכה, למרות שאינן חייבות בישיבה בסוכה, וכך כתב ה"יפה ללב": "מצוה על כל איש ישראל להושיב את אשתו ובני ביתו עימו בסוכה להיותם מסתופפים בצילא דמהימנותא לטהר את נפשותם ולהודיעם חסדי ה' עם ישראל עמו ונחלתו כל הימים, בעבור תהיה אהבתו ויראתו על פניהם לבלתי יחטאו". ה"תורה תמימה" כתב שלמרות שאשה נשואה פטורה מצד עצמה ממצוות סוכה, אך עלייה לסייע למצוות הישיבה וה"תשבו כעין תדורו" של בעלה ולכן עליה לשבת בסוכה. מאידך בצאנז נוהגים, על פי הוראת ה"דברי חיים", שנשים כלל לא נכנסות לסוכה. ה"דברי חיים" הבטיח שאשה שלא תשב בסוכה- יהיו לה בנים הגונים. במונקאטש נהגו שהנשים ישבו בסוכה אך לא אכלו בסוכה ובבית ה"חתם סופר" זי"ע הנשים היו יושבות בסוכה, אך לא מברכות ברכת "לישב בסוכה".

קישוטים של חגי הגויים

שאלה: הגיע לביתי אורח מארה"ב. הוא ראה את קישוטי הסוכה הנוצצים שלנו והזדעזע. "הרי הגויים אצלנו באמריקה משתמשים בקישוטים הללו לחגי הנוצרים ואתם משתמשים בהם כאן לקישוטי סוכה". האם צריך לחשוש לכך שקישוטי הסוכה המיוצרים בחו"ל נועדו לקישוטי עבודה זרה?

תשובה: הגר"ש וואזנר דן בעניין וקובע לבסוף שאין צורך להחמיר בדבר, כיוון שהקישוטים מיוצרים בבתי החרושת לצורך כל דבר (שמוכנים לשלם עליו…), ובנוסף הכל נעשה בצורה אוטומטית ללא מגע יד אדם ואין כאן מחשבת עבודה זרה כלל.

יציאה לטיולים בסוכות

שאלה: האם מותר לנסוע לטיולים וביקורים בחג הסוכות, בצורה שעל ידי כך אצטרך לאכול או לישון מחוץ לסוכה?

תשובה: נפסק בגמרא ובשולחן ערוך שהולכי דרכים פטורים מהסוכה. ואולם רבי משה פיינשטיין זצ"ל סובר שהולכי דרכים פטורים מהסוכה דווקא כאשר הם יוצאים לדרך לעניינים נחוצים, כמו לצרכי פרנסה או מסחר, אך לא לצרכי טיול ותענוג, וכך סוברים גם הגר"ב זילבר זצ"ל ורבנים נוספים. גם הגרש"ז אוירבך זצ"ל הוכיח מההלכה שלא להקיז דם בחול המועד ולהיפטר על ידי כך מסוכה, כיון שיכול היה להקיז דם לפני או אחרי סוכות, שמכאן מוכח שאסור לצאת לטיולים בחג הסוכות ולהיפטר מסוכה מדין "הולכי דרכים", כי הרי ניתן לצאת לטיולים בימים אחרים. לעומתם סובר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמכיון שכיום מקובל לצאת לטיולים, אין הבדל בין יציאה לצורך פרנסה וסחורה ליציאה לצורך טיולים, ולכן מותר, לדעתו, לצאת בחג הסוכות לטיולים ואף להיפטר על ידי כך מחובת ישיבה בסוכה.

נטילת ארבעת המינים בסוכה

שאלה: אני רואה שישנם אנשים שהולכים ליטול את ארבעת המינים בברכה בסוכה. מדוע?

תשובה: ישנו עניין גדול מאוד על פי הסוד ליטול את ארבעת המינים דווקא בסוכה, כמובא בהקדמת תיקוני הזוהר הקדוש. גדולי עולם כ"החכם צבי", השל"ה הקדוש, החתם סופר, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל ועוד רבים, נהגו ליטול את ארבעת המינים בסוכה, וכך מביא גם ה"משנה ברורה" בשם הגאון החיד"א זצ"ל שהיו מהמדקדקים שנטלו לולב בסוכה מיד עם הנץ החמה בברכה ולפני "הלל" נטלום שוב.

לא מברכים פעמיים "שהחיינו"!

שאלה: בניתי סוכה בדירתי, ובחג הראשון של סוכות אנו מתארחים אצל ההורים ויושבים בסוכתם. האם כאשר אשוב לסוכתי לאחר החג הראשון או בימי חול המועד, אצטרך לברך "שהחיינו" על סוכתי שלי?

תשובה: בשנים האחרונות התעורר "פולמוס" בנושא זה וישנם כאלו שטעו לומר שיצטרכו לברך "שהחיינו", אך זוהי טעות. נסביר את הנושא בקצרה: ה"שולחן ערוך" קובע שהיה ראוי לברך ברכת "שהחיינו" על עשיית ובניית הסוכה, אך אנו לא מברכים "שהחיינו" וסומכים על ברכת ה"שהחיינו" שאנו מברכים בשעת הקידוש בלילו הראשון של החג, כשאנו יושבים בסוכה. והרמ"א הוסיף שאם האדם אכל בליל סוכות בביתו ולא בסוכה, אזי כשייכנס לסוכתו, ואפילו למחרת בבוקר, יברך על ישיבת הסוכה "שהחיינו", למרות שבירך כבר "שהחיינו" בשעת הקידוש שקידש בבית. למדנו מכל זה שברכת ה"שהחיינו" של ליל חג הסוכות כוללת את ישיבת הסוכה וגם את עשיית הסוכה. ואכן, מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבשעת ברכת ה"שהחיינו" בקידוש בליל הסוכות, נכוון 3 כוונות. על עצם החג, על עשיית הסוכה, ועל מצוות ישיבת הסוכה, והדברים פשוטים.

היו שחידשו שאם צריך לברך "שהחיינו" על עשיית הסוכה, לכן כאשר נבנה סוכה ובחג הראשון לא נשב בה אלא בסוכה אחרת, עלינו לברך שוב "שהחיינו" כאשר נשוב לסוכתנו. כי למרות שבירכנו "שהחיינו" בסוכה בה התארחנו, אך לא בירכנו על עשיית הסוכה שלנו. דבר זה הוא טעות, ועלינו לדעת שכאשר בנינו סוכה והתארחנו בחג הראשון אצל ההורים, הקרובים או החברים, ובירכנו בסוכתם "שהחיינו"- אין אנו מברכים שוב "שהחיינו" שוב כשנגיע לסוכתנו.

וזאת מפני שאנו מחוייבים לברך על הסוכה ברכת "שהחיינו" אחת, אך ביכולתנו לברך את הברכה ב- 2 זמנים. או בשעת הקמתה ובנייתה, (שאז אנו קשורים כבר למצווה ויש את התחדשות מצות ישיבת הסוכה גם בשעת בנייתה), או בשעת ישיבתה. אך אין הכוונה שתיקנו ברכה מיוחדת על עשיית הסוכה. וממילא אם בירך "שהחיינו" בסוכת מארחיו, אל לו לברך שוב "שהחיינו" בסוכתו שלו.

כתוב תגובה

אולי גם זה יעניין אותך