וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות יט, ג – ו)
עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי הקדוש, משלבים בתוכם את הדת היהודית ואת האומה היהודית. שני אלמנטים אלו מרכיבים את הזהות היהודית. אלו שניסו לעקר זהות זו, נלחמו ביהדות כדת או כאומה. חז"ל אומרים, מדוע הר סיני נקרא סיני – "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו" (שבת פט א)
עברו 3334 שנה מאז. העם היהודי, שחווה לכל אורך הדרך רדיפות שמד בלתי פוסקות, אשר איימו על תורתו ואמונתו – עמד בהן בעוז ובגאון, עד עצם היום הזה. לאחר אלפיים שנות גלות ניצב העם היהודי שוב בארצו. אך הרדיפות והניסיונות מעולם לא פסקו. טרור ופיגועים מצד שכננו צאצאי ישמעאל, חדורי השנאה והנקם. אלו אינם מסתפקים במעשי הרצח הפראיים והאכזריים שלהם, בנוסף מנסים הם לשלוח את ידם בבנות ישראל, בנפשות יקרות אלו, אותן הם צדים עימם לכפריהם ולאחר מכן רודים בהן ומתייחסים אליהן כאל רכוש, כדרכם הפרימיטיבית והנבזית. מה יש לומר? הללו אכן יודעים להעמיד פנים שוחקות כאשר נדרשים לכך! אולם עד מהרה מתפוגגת עננת הצביעות ומתגלה פרצופם האמיתי, וכנהוג לומר: "יצא המרצע מן השק" או במקרה שלנו "יצא הפגיון מן השק" או "יצאה סכין קצבים מן השק". הדבר אמור גם לגבי המפלגה רע"מ, אשר מנהיגה, מנסור עבאס הצביע השבוע יחד עם הקואליציה בעד חוק הגיוס אשר נועד לבטל בחורי ישיבות מתלמודם, ולגייסם לצה"ל. לכאורה בניגוד לאידאולוגיה של עבאס, אשר מתנגדת לשירות בצה"ל. אך אין ספק ששנאת היהדות היא בראש סדר העדיפויות הישמעאלי וגוברת על כל אידאולוגיה אחרת.
כמובן ששנאת הישמעאלים אלינו, במקום גינוי עולמי, זוכה לגיבוי עולמי. האנטישמיות חוגגת בכל מקום. אחרי השואה היא לא נעלמה. היא התעדנה. אנטישמיות זו חוצה גבולות היא, מאמריקה ועד אירופה. במועצת האו"ם, בבית הדין בהאג, בבית הלבן או בתקשורת העולמית, – לא משנה כמה דם יהודי יישפך – הנידון המרכזי תמיד יסובב ויקיף את "בעיית הטרור היהודי". האבסורד במיטבו. הם גם מקבלים סיוע מאותם יהודים אשר מאסו בזהותם, ועסוקים כל עת בהטפות מוסר מתחסדות מעל כל במה. הם ילכו לאמריקאים ויפצירו "הבו לנו סיוע, אנו בבעיה חמורה, מה נעשה עם אלימות המתנחלים?…" את בני עמם הם יגדירו בשלל כינויים ודימויים, כנאצים וכ"תת אדם" אליבא דחד, "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות, מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב…" אליבא דאידך, (על המתיישבים ביהודה ושומרון, ידיעות – 8 ביוני 89). מכל גלויות ישראל, יהודים רבים התקבצו ועלו ארצה במסירות נפש רק כדי לגלות שהשנאה ליהודים, נמצאת גם כאן, בקרב בניו הסוררים של אותו עם סגולה שהיה גאה בזהותו במשך אלפיים שנה, בנידודים אינסופיים ובגירושים חוזרים ונשנים במדורות אוטו דה פה ובפוגרומים, בתנורי ההשמדה ובתאי הגזים.
וכפי שהתריע מנהיג תנועת העבודה – ברל כצנלסון – "היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן ברוסיה ב – 1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות – הקוראות לפוגרומים מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט." (דבר, 4 במאי 1936).
כאן בארצנו, בבירתנו ירושלים, בבית המשפט שלנו, יושבים שופטיו העליונים של העם היהודי, ונותנים גיבוי חוקי לכל אויביו – מרצחיו. אך מילא הפקירו את גופו של היהודי, אולם מנסים הם באובססיביות לרצוח גם את נשמתו. רומסים ברגל גסה את השבת והגיור, את התורה ואת לומדיה. במקום להילחם בעוולות האמיתיות, להגן על החלשים ועל העשוקים, עסוקים הם כל העת במחיקת זהותו של העם היהודי, משום שזהות זו לדעתם, היא עניין גלותי למדי. כאן בארצנו נהיה ככל הגויים, נתחתן עם כל הבא ליד, ניתן חותמת גיור לכל הבא ליד, חותמת כשרות לטרפות ונבלות, חותמת יהדות לרפורמים, נהרוס את מוסד הרבנות ובתי הדין של ההלכה היהודית החשוכה והפרימיטיבית, את שריד בית המקדש – הכותל המערבי – נטמא, התועבה תצעד בראש חוצות, כדי להוכיח לאומות העולם, "איננו יהודים, ואדרבה, שונאים אנו את היהדות אף יותר ממכם עצמכם!" אכן אמר מנחם בגין "יש שופטים בירושלים!" ובכך התגשמה נבואתו של ישעיהו (א, כא – כג) "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים… שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם."
בחסות החוק הועלו ארצה, מרוסיה ומשאר ארצות, המוני גויים אשר בDNA שלהם כבר מושרשת עמוק שנאת העם היהודי ודתו. מנסים הם להיטמע ולהתבולל בתוך העם היהודי, בעוד הם אינם מתכוונים כלל וכלל לשמור כשרות או לצום בכיפור, לשמור שבת או להניח תפילין. להיפך, מנהגי היהדות ומצוות התורה היו להם לזרא. שגרירם בכנסת – ממפלגת ישראל ביתנו, קורא תגר על כל הקדוש והיקר, על שמירת השבת במרחב הציבורי, על הכשרות, על מוסד הנישואים ועל הגיור, וחמור מכל, על ציפור נפשו של העם היהודי – לימוד התורה. וכעת נשאל אספסוף זה: מה פשענו ומה חטאתנו כי דלקתם אחרינו?! ברוסיה טבחתם בנו בפרעות ופוגרמים, ולאחר מכן גם נלחמתם בלימוד התורה וקיום מצוות, וכעת מתוך 200 מדינות בעולם בחרתם לכם בארצנו הקטנטונת – וגם בה אתם לא מוכנים להניח לנו להחזיק במסורתנו. מסורת זו, אשר סותרת את השקפתכם הליברלית, חסרת הרוחניות וחוקי המוסר. באתם לארצנו כדי להמשיך להצר את צעדינו כאשר עשיתם לנו בגלות?! אם אין בכם רחשי כבוד לגופו של היהודי או לנפשו, אנא מכם, ארזו את מטלטליכם, ופנו את ארצנו! וכמאמר החכם "חיה, ותן לחיות!"